‫תגובות לפוסט: "תקועה"‬

‫מאת: אנגינה (וגם כמה דברים משמחים) | עפיפונים‬

‫אנגינה (וגם כמה דברים משמחים) | עפיפונים‬ — Thu, 18 Mar 2010 20:26:25 +0000

[...] שני פוסטים דיברתי על תקיעות, והנה – כוחות הטבע החליטו גם "לתקוע" אותי במיטה. [...]

‫מאת: רחלי‬

‫רחלי‬ — Wed, 17 Mar 2010 22:09:09 +0000

עינת, את צודקת ב-100%… הבעיה היא שאני עוד לא הצלחתי לגרום לעצמי להבין את זה :-/
אין ספק ש(כרגיל) הציפיות שלי מעצמי הן בשמים. אולי זה מה שיעזור לי להוריד אותן קצת לאדמה, איפה שאנשים רגילים מסתובבים…

‫מאת: עינת‬

‫עינת‬ — Mon, 15 Mar 2010 05:20:42 +0000

היי
קראתי והזדהתי מאוד עם יותר מדי נקודות.. אני ממש מרגישה כרגע צורך לחשוב על כל מה שעלה לי פתאום ובנתיים אני רק אגיד (אכתוב..) שלפעמים מותר לתת לעצמינו קצת מרווח השתהות, להכיר בזה שכניראה יש לנו צורך בעיכוב הזה. וחוץ מזה אני חושבת, שגם אם אולי לא כולם יפרגנו לך, זה כנראה נובע ממשהו שלהם, איזהשהוא קושי פרטי שלא קשור אלייך וגם אם הם לא יפרגנו חשוב שאת תפרגני לעצמך, שתהני מהבית שלך ומהגוף שלך.

‫מאת: דפנה‬

‫דפנה‬ — Sun, 14 Mar 2010 12:26:33 +0000

אגב, ראיתי את הבית בבלוג של המעצבת, ומה שיש שם נראה מדהים. הלוואי שהבית שלי היה נראה ככה (ולא תגידי שלא השקעתי בו! פשוט קצת פחות
ולגבי הארגזים, אז אולי כן, אולי זה כן קצת תקיעות. אבל כן צריך לזכור לפעמים (לא יודעת אם זה המצב) לקבל את עצמך, את סדר העדיפויות הנוכחי שלך כמו שהוא. כי אם נגיד את לא מסדרת כי את מעדיפה לראות טלויזיה, או לבלות עוד שעה עם אייל,או לישון עוד שעה, צריך לזכור שזה סדר העדיפויות, ואולי זה מה שנכון לך עכשיו.
ואם זה לא נכון, אז כן, אולי הכתיבה על זה תוציא אותך מזה

‫מאת: רחלי‬

‫רחלי‬ — Tue, 09 Mar 2010 21:51:55 +0000

היי דפנה, כיף לראות אותך פה.
ערימה של ניירות במסדרון וכמה ארגזים עם חפצי חן שיש לפרוק זו בהחלט תקיעות זה לא ארגז שאפשר להחביא איפשהו וזהו. השקעה של כמה ערבים ואני מחסלת את זה, אני יודעת – אבל אני לא מצליחה לגרום לעצמי לעשות את זה.
אנשים מסוימים לא יפרגנו מהסיבות הנפוצות שגורמות לאנשים שלא מפרגנים לא לפרגן. לצערי לא אוכל לא להזמין אותם, אבל אדאג לשמור מהם מרחק, זה בטוח. אני עדיין מקווה שאתבדה.
את צודקת לגבי הבלוג. אני מגלה יותר ויותר שכמה מהבלוגרים היותר ותיקים בכלל לא מעדכנים את הבלוג שלהם בתדירות כל כך גבוהה. כרגיל הציפיות שלי מעצמי הן מאוד גבוהות, לפעמים מידי.
תודה

‫מאת: דפנה‬

‫דפנה‬ — Tue, 09 Mar 2010 21:07:45 +0000

רחלי, אני חייבת לומר שלפחות לגבי הבית – זה לא ממש נשמע כמו תקיעות. תמיד נשארים דברים לסדר, זה בדרכ הדברים שכמעט לא משתמשים בהם, או שלא יודעים מה לעשות איתם. לי נשאר ארגז אחד גם שנה וחצי אחרי שעברתי…
אבל למה שלא יפרגנו לכם על הבית לא הבנתי?סתם מרוע לב? את האנשים האלו באמת לא כדאי להזמין.
וגם לגבי הבלוג – תמיד נראה לי שבלוגרים, לא משנה כמה הם כותבים, הם מרגישים שלא כתבו מספיק. אולי כי תמיד יש בלוג אחר שמעדכן יותר. אבל הרי זה תחביב, ובטח לא תחרות. בהקשר הזה אני יכולה לכתוב שכל פוסט שאני רואה אצלך נקרא בכיף, ולא חשוב אם זה אחרי יומים או חודשיים. ועם כל זה – אני מקווה שלפחות תשתחררי מהתחושות האלו,אפילו אם לא ממש תעשי שום דבר אחרת… בהצלחה!

‫מאת: רחלי‬

‫רחלי‬ — Mon, 08 Mar 2010 19:51:16 +0000

היי גלית, אני ממש מקווה שאת צודקת, כי בינתיים זה לא כיף תודה על התגובה! עודדת אותי קצת…

‫מאת: גלית‬

‫גלית‬ — Mon, 08 Mar 2010 19:35:46 +0000

שלום לך יקירתי. תקועה זה תמיד, תמיד תמיד לפני שמשתחרר. תחזיקי מעמד! את עוד תשמעי את הפקק נשלף החוצה. הבטחה!

‫מאת: רחלי‬

‫רחלי‬ — Mon, 08 Mar 2010 19:26:46 +0000

היי שרונה, מצטערת לשמוע שגם אצלך זה ככה.
אנשים לא מטפטפים אצלנו לביקורים, אלא אם כן מדובר בחברים של אייל מהגן (שזה לא ממש נחשב). בפולניה מחכים להזמנה, ואני לא רוצה להזמין כל עוד הבית לא פרפקט, מהסיבות שהזכרתי בפוסט.

‫מאת: שרונה‬

‫שרונה‬ — Mon, 08 Mar 2010 08:16:16 +0000

מצחיק, כתבתי היום כמעט אותו הדבר בבלוג שלי – http://raisinlike.blogspot.com/2010/03/whatever-shall-i-do.html

אני לא יודעת מה לומר לך, פרט לכך שאני מזדהה עם תחושת התקיעות. בפרט בתחום הדיאטה – אני רוצה להרזות, מרגישה בדיוק כמוך (מעולם לא הייתי שמנה כל כך) ובדיוק כמוך, כאילו יש איזה מין קופסא בלתי נראית של צמר גפן שמונעת ממני לזוז ימינה או שמאלה.

עיצה אחת יש לי, בנוגע לחנוכת הבית – אל תעשי חנוכת בית. אנשים יכולים לטפטף לביקורים, מה שיש להניח קורה גם כך. ותרי על הלחץ הזה, יהיה לך הרבה יותר טוב ואולי תוכלי להתקדם עם המשימות שלך.