חג חנוכה שמח!

לפני שבוע, אייל צייר בצהרון את הציור הבא:

לאחר מכן שוחחנו על היצירה. אני רוצה להבהיר – מדובר בתיעוד של שיחה אמיתית. לא המצאתי פה כלום! יש באמת ילד כזה! והוא שלי! אני ילדתי אותו! השיחה הזו השאירה אותי speechless.

אני: אייל, וואו, איזה ציור יפה! כל כך ריאליסטי. מה מצויר פה?
אייל: זה קודש הקודשים.
אני: ומי נמצא בו?
אייל: יש פה את המנורה ואת הכהן הגדול. הכהן הגדול יכול להיכנס לקודש הקודשים רק ביום כיפור. אני ציירתי פה מה קורה ביום כיפור.
אני: אה, הבנתי. ומה זה הפרח הזה?
אייל: זה פרח שחור שנמצא מחוץ לקודש הקודשים.
אני: פרח מאוד מעניין. אף פעם לא ראיתי פרח שחור.
אייל: זה פרח מאוד מסוכן!
אני: למה הוא מסוכן?
אייל: כי חיים עליו פרפרים ירוקים.
אני: אוקיי. ומה מסוכן בהם?
אייל: הם מסוכנים כי הם אוכלים עור אדם!
אני: אוי ואבוי.

<… מאוחר יותר…>

אייל: אמא, אני צבעתי את האוויר בקודש בקודשים בצבע ורוד.
אני: למה?
אייל: כי השפריצו שם חומר כזה ורוד, כדי שיהיה אפשר לראות את התזוזה של האוויר.
אני: אה, אוקיי.

<… מאוחר יותר…>

אני: אייל, מה הכהן הגדול לובש?
אייל: כלום
אני: מה זאת אומרת? מה, הוא עירום?
אייל: לא, הוא לובש חולצת חוזק.
אני: מה זה חולצת חוזק?
אייל: זו חולצה שנותנת כוח, ואז אתה נהיה מאוד חכם. הכהן הגדול הוא מאוד חכם.
אני: וואו.
אייל: בואי אני אסביר לך איפה קונים חולצה חוזק.
אני: איפה?
אייל: זאת חנות שנמצאת בירושלים, ברוחוב אנטלסיטה, בבית מס' 49. נכנסים למעלית מס' 403099. נכנסים לחנות מספר 3010049, לחדר מים. זה במדף 43 בצד ימין למטה.
אני: שם נמצאות חולצות החוזק?
אייל: כן.
אני: ואיך חולצת חוזק נראית?
אייל: תראי בציור של הכהן הגדול. זאת בעצם חליפה שמכסה גם את הפנים. הידיים בצבע אדום. הבטן בצבע חום. יש חורים לעיניים בצבע כחול, והפנים לבנים בהירים. 
אני: אייל, איך אתה יודע מה יש בקודש הקודשים? אתם למדתם על זה בגן?
אייל: לא, אני הוצאתי את זה מהראש שלי. דמיינתי את זה. ראיתי בדמיון איך נראה קודש הקודשים והכהן הגדול, ואז ציירתי את מה שראיתי.

<… מאוחר יותר, בעלי חוזר הביתה …>

אני (לבעלי): ראית איזה ציור מדהים אייל צייר?
אייל: תראה, אני ציירתי את מנורת שבעת הקנים, ולא שכחתי את השמש!

חג חנוכה שמח לכולכם! גם אם נשכח להדליק את החנוכיה יום אחד, אין ספק שכבר יש לנו מאור גדול בבית.

תגובות