הרגלים רעים
אני מלכת ההרגלים הרעים. יש לי מיליון, מיליון הרגלים רעים.
אני סתם מחמירה עם עצמי. למשל, אני לא מעשנת. הנה הרגל רע שאין לי.
אבל מלבדו, יש לא מעט.
ולאחרונה, אני נכנעת לכולם, גם לאלו שכבר חשבתי שהתגברתי עליהם.
חזרתי לאכול שוקולד ברמה יומית. מה קרה לי? רק לפני כמה חודשים לא נגעתי בזה בכלל.
הפסקתי לעשות ספורט.
הפסקתי לשמור על כמויות האוכל שנכנסות לי לפה. אני לא שמה לב בכלל. כל כך חבל, רזיתי יפה, ועכשיו עליתי קצת בחזרה.
אני מקפידה על בלגן אטומי בבית. בגדים זרוקים בכל מקום, הכיור מלא כלים מלוכלכים. ניירות בכל פינה.
אני לא מכינה לעצמי ארוחת ערב. אוכלת משם ומפה.
אני לא מורחת קרם פנים כל יום.
חזרתי לכסוס ציפורניים.
אני לא ישנה מספיק.
מה זה? מה קורה פה?? למה אני עושה את זה לעצמי?
בפתיחת כל יום אני מבטיחה לעצמי שהיום יהיה אחרת. היום אוכל במידה, לא אכסוס ציפורניים, אכין לעצמי סלט בערב.
בסוף אני מוצאת את עצמי חצי ישנה על הספה מול הטלויזיה עם קערת פופקורן או חבילת שוקולד או שקית אגוזים.
לאיפה נעלם כוח הרצון שלי?
אני כ"כ מזדהה איתך, שאת לא מאמינה כמה.
בדיוק תיאור מדוייק שלי מופיע פה.
החיים מאתגרים וטומנים בחובם כל יום הפתעות חדשות, חשוב שנדע להתמיד במה שעושה לנו טוב, גם בשביל עצמינו וגם בשביל הסובבים אותנו.
אני מחזיקה לנו אצבעות
רחלי בוקר טוב! אני מבינה ומכירה, גם עלי עוברים ערבים כאלה של זומבי….העיפות, היום הארוך, ואז אין רצון לכלום! מהניסיון שלי זה עובר, ופתאום מקבלים אנרגיות חדשות! סופ"ש נפלא!!!
היי רחלי
כח הרצון שלך לא נעלם הוא קיים פשוט כנראה שהפסקת להשתמש בו
את חייבת לקחת פסק זמן אפילו לכמה שעות לצורך מנוחה והתבוננות
וכמו שהGPS אומר,תכנון דרך מחדש.
רצף החיים המטורף שאנחנו חיים בו גורם לנו הרבה פעמים לזרוק לשוליים דברים שחשובים לנו והתפקיד שלנו
לנתב נכון את עצמינו בג'ונגל של החיים.
תכנון,סבלנות והרבה אמונה
בהצלחה
ועכשיו תימחקי את כל המילות "לא" שכתבת…ותיראי איך זה ניראה.
לא חוכמה גדולה לשבת וליכתוב מה את לא
תיכתבי בבקשה מה את כן:
תיכתבי כמה את מדהימה
כמה את מצחיקה
כמה את נפלאה
כמה כיף לבלות איתך
כמה את מבשלת טעים
כמה את אמא נהדרת
כמה את אישה תומכת
כמה את מיתלבשת יפה
כמה יש לך סיגנון משל עצמך
כמה כיף ליראות אותך בארועים של בלוגרים
כמה כיף ליראות אותך בכלל
קרם פנים? ביחיית זום זום? את חושבת שכשאני רואה אותך אני אומר : יוווו רחלי, אני רואה שלא שמת קרם, איזה נורא זה, את ממש מוזנחת
שוקולד? על הפנים, רואים את זה בתחת שלך, ממש ממש רואים
תעשי טובה, אם תמשיכי ליראות את הלא, את תהיה לא אחד גדול.
שבי מיד, ותיכתבי במה את גאה בעצמך ושלחי לי אישית את הפוסט!
או שלא
אני אוהבת אותך עם קרם,בלי קרם, אבל בעיקר עם שוקולד
אויש רחלי, איזה באסה של תקופה. מקווה שהתגובות פה יחזקו אותך ויגרמו לך להעיף את השוקולד (או פשוט לא לגעת בו). הפוסט הזה מדבר אלי מאוד. בדיוק אתמול נכנעתי לקיבה הגרגרנית שלי ואכלתי קופסאת גלידה שלמה של בן & ג'ריס. התחרטתי אחכ כמובן על כל ביס ועל הרס ה"דיאטה" שלי. אוף.
זה אולי קצת מנחם שזה קורה לכולנו ושבסוף מתעשתים וחוזרים להיות בשליטה.
לגבי הבלאגן בבית – ברור שיהיה לך בלאגאן! את עובדת, את אמא(שמבשלת והרבה) ואת בנאדם. תעשי לעצמך קצת הנחות בבקשה.
אגב, יש מצב שהשלמה של שעות שינה בסופש הקרב ובא (איזה כיף!) תעשה לך פלאים ותנפץ את כל ההרגלים שמנית שם למעלה…
אתם מקסימים. פשוט מקסימים. זה מעודד לשמוע שאני לא לבד.
מרינה, את כל כך צודקת… כל כך כל כך צודקת… מזל שיש לי אותך ללמוד ממנה 🙂 מבטיחה פוסט המשך 🙂
אאוץ'. לא יודעת אם את רוצה לשמוע את זה – אבל תתחילי מארוחת ערב. רק דבר אחד ברשימה, ויש מצב שזה יסדר לך עוד כמה דברים.
ואחרי שקראתי את מרינה – היא ככ צודקת. את הרי כן מבשלת, וכן מבלה זמן עם הילדים, ועוד המון דברים שאני בטוחה שכן.
אגב, אני עדיין מחפשת קסם שיגרום לי לא לאכול צפורניים אף פעם (גם לי יש תקופות יותר ופחות טובות בהקשר הזה)
היי רחלי, מזדהה איתך לגמרי לגבי השוקולד ברמה יומית. ההבד הוא שאני מעולם לא הפסקתי. זה פשוט יום יום, אי אפשר בלי. וזה טוב, מה שעושה טוב ללב זה טוב.
וכל יתר ההרגלים שרשמת, לכולנו יש הרגלים לא משהו, לך היה אומץ להעלות על הכתב. תחשבי על דברים טובים. שיהיה לך שבוע נפלא !