עפיפונים

שיחות על החיים עם אייל (#30)

מגדר
חמותי: אייל, לילה טוב, שיהיו לך חלומות ורודים.
אייל: חלומות ורודים? מה אני, בת?

פלאפונים
אני לוקחת את אייל ואת חבר שלו, אוהד, מהגן, ובדרך מצוטטת לשיחה שלהם.
הגלקסי זה הסמסונג גלקסי של בעלי.

אוהד
: יש לכם גלקסי
אייל: כן, זה של אבא שלי. אבל הוא לא בבית, הוא בעבודה.
אוהד: מה, ושם הוא משחק בציפורים הכועסות, ובצפרדים הכועסות?
אני (מתערבת): לא, הוא משתמש בו בשביל לדבר.
אוהד: לא, אני לא חושב שהוא מדבר בו. הוא משחק בו.
אייל: כן, הוא משחק בכל מיני משחקים. לא רק בציפורים הכועסות.

אחרי המקלחת ולפני הסיפור שלפני השינה
אייל: אני מת.
אני: אם אתה מת, אז איך אתה מדבר?
אייל: אני מדבר אנגלית.

<הערה: כנראה קשור לזומבים>

אני: למה אתה מת?
אייל: כי עשיתי פיפי!
אני: מה הקשר?!
אייל: בפיפי היה רעל
אני: אבל כשעושים פיפי זה דווקא מוציא את הרעלים מהגוף. זה לא הגיוני.
אייל: אז אני לא יודע.

<הילדים מלובשים, מצוחצחי שיניים ויושבים על המיטה של אייל, מוכנים לסיפור לפני השינה>

אייל: אמא, כשאני אומר שאני מת או כשאני מדבר שטויות, אל תעני לי. את לא צריכה להתייחס. רק כשאני מדבר דברים רציניים, תתייחסי.
אני: אוקיי.
אייל: זהו, מעכשיו אני אומר דברים רציניים.

תגובות

7 תגובות על ”שיחות על החיים עם אייל (#30)“

  1. רחלי הגיב:

    לגמרי, אין עליו

  2. Lewis הגיב:

    איזה מקסים. פשוט תענוג לקרוא את השיחות בינכם.

  3. רחלי הגיב:

    תודה 🙂

  4. יהיל הגיב:

    מתוק!

  5. רחלי הגיב:

    תודה!

הוספת תגובה