עפיפונים

רגע של עצבנות 2

אתם, בני הנוער, נמצאים עכשיו בחופשה. חודשיים תמימים של חופשה.
אולי לא שמתם לב, אבל שאר המדינה לא בחופשה. במיוחד המבוגרים. אני יודעת שהמילה "מבוגרים" גורמת לכם לדמיין את ההורים שלכם ואת המורים שלכם, אבל המבוגרים הם גם אנשים כמוני – שגדולים מכם בסך הכל ב-10 שנים. גם אנחנו עובדים. גם אנחנו צריכים לקום מוקדם בבוקר, וגם לנו קשה לישון כשחבורה של בני נוער צועקת בקולי קולות ברחוב שלנו.
אני יודעת שחופש זה כיף. זה כיף לא לעשות כלום. זה כיף להיפגש עם חברים ולקשקש עד השעות הקטנות, כי מחר לא צריך לקום לבית הספר, אבל למה תוך כדי פגיעה באנשים אחרים?
כנראה שבגיל הזה מיתרי הקול שלכם מגיעים לדציבלים מאוד מרשימים, או שאולי זה השקט של הלילה שמגביר את הסאונד, אבל הדיבורים (הצעקות) שלכם מפריעים לי לישון.
אז אולי די?
גם אני הייתי לא ממזמן בגיל שלכם, ותאמינו לי בעוד כמה שנים לא תבינו מה כבר עשיתם בחודשיים תמימים של כלום. עצה קטנה ממני – תבלו זמן בכלום, אבל אל תשכחו שבחופש אפשר גם לעבוד, ללמוד (כן! כן!) דברים ומיומנויות חדשות, לפתח את עצמכם בתור בני אדם. לא בתור (תסלחו לי) יצורים שצועקים ליד החלונות של כל השכונה באחת בלילה.

תגובות

2 תגובות על ”רגע של עצבנות 2“

  1. דפנה הגיב:

    גם אני התעוררתי השבוע מצעקות של נוער מתחת לחלון שלי, בשש וחצי בבוקר..
    ואני הרבה יותר קרובה לגיל הזה של התיכון, ואני לא זוכרת שככה ביליתי את לילות החופש, בישיבה בחבורות בפארקים אפלים, בצעקות אל תוך הלילה.
    גם למה לצעוק ככה? כשאני התעוררתי מזה, היו לי אסוציאציות רחוקות מחופש, יותר קרוב לאלימות קשה.
    אולי בחצי השני של החופש הגדול זה משתנה 🙂

  2. רחלי הגיב:

    אחותי שייכת לקב' הגיל הזו, וגם היא לא מבלה כך את ימי החופש שלה.
    אני לא יודעת אם מי שאשם זה ההורים, מערכת החינוך, החברה הישראלית, או שילוב של כולם. פעם מי שהיה מתנהג ככה היה נחשב לעבריין צעיר, או למישהו שלא יצא ממנו כלום. היום, כשבני טובים לוקחים סמים וההורים מגוננים עליהם, כנראה שזה כבר לא כך.
    נראה לי שבמחצית השניה של החופש אנחנו פשוט כבר נתרגל…

הוספת תגובה