הבטן הציבורית
כבר התרגלתי לכך שכולם שואלים אותי כל הזמן איך אני מרגישה, ואם הכל בסדר, כאילו אני חולה במשהו, חס וחלילה.
עדיין לא התרגלתי לכך שהבטן שלי הפכה להיות אובייקט ציבורי, ויש אנשים ששוכחים שמאחורי הבטן עומדת לה אישה, שהיא גם בן אדם, שהוא במקרה בהריון.
נמאס לי ששואלים אותי "הכל תקין איתו?", כאילו אני עושה משהו לא בסדר.
נמאס לי שלפני שמסתכלים לי בעיניים, מסתכלים לי על הבטן (או במקרה היותר גרוע – על הציצים).
נמאס לי שאומרים לי לאכול עוד, כי עכשיו אני אוכלת בשביל שניים.
נמאס לי שמזהירים אותי שלא אגזים עם האוכל, כדי שלא אעלה יותר מידי.
נמאס לי שמעירים לי הערות על גודל הבטן.
נמאס לי ששואלים אותי אם אלה בגדי הריון. אני שואלת אתכם איזו מידה אתם לובשים?
ודרך אגב, "נו, מה שלומך? משמינה?" היא לא דרך להתחיל שיחה.
מתעניינים בי ובהריוני? יש לי מיליוני חוויות לספר. אף אחת מהן לא קשורה לבטן שלי.
אויש. איזה אנשים נוראיים.
אין לאנשים חיים? אין לאנשים טקט?
אנשים לא מסוגלים להגיב בצורה טבעית למשהו כל-כך יפה כמו הריון ובמקום זאת מפעילים איזה מנגנון הגנה מפגר מכיתה ד'…והכל מקנאה כנראה!
אנשים צריכים להתבגר. ודחוף. חודשים 7-8-9 בפתח ורחלי לא צריכה את העלבונות האלה בחודשים הקשים הללו…
חברה חברה רגע רגע
אני חושב שלפחות חלק מן התגובות המוזכרות נובעות מדאגה לילוד הצעיר לבית זוסימן.ואין הרבה ברירה, זה טבע האדם, המיקוד בהריון וכן גם לאחר לידה הוא בילד deal with it.
אני מסכים ומנחש כי רוב ההערות שייכות למגזר הפולני מה שגורם לי בכל זאת לחוש הזדהות קלה עם תחושותיה של רחלי.
בקצרה שימי פס על כולם
חג שמח לבית זוסימן המורחב
ולכל בית ישראל
היי שחר!
שיהיה לך חג שמח ומועדים לשמחה – מאתנו ומהחתולים, במיוחד מחתולי קטן!
אני בספק אם שאלת גודל הבטן שלה ונגזרותיה קשורה לדאגה לג'וניור… היא יותר קשורה לדאגה לשימור היצר הפולני.
שבועיים אחרי הלידה חמותי אמרה לאמא שלי (בנוכחותי, כאילו אני לא נמצאת) : היא נורא השמינה!
שתיהן לא פולניות אבל כנראה ככה זה אמהות יהודיות, לא משנה מאיזו עדה. תקחי הכל בכיף!
אחרי הלידה??? נוף מה מצפים, שתרדי בשניה למידה 38?
כל זה רק מעלה בי חששות מה יקרה כשאני אהיה בשליש השלישי ו-**באמת** אגדל…
עוד לא הייתי בהריון אז אולי אני עוד לא מבינה את ההרגשה – אבל: אני לא מבינה מה רע כשאומרים לך שגדלת כשאת בהריון?! זה לגיטימי לגמרי שתגדלי, וזה רק מסיבה טובה! נראה לי שזה אחד הדברים היותר כייפים בתקופה הזו – אפשר להשמין בלי נקיפות מצפון סוף סוף, מה יותר טוב מזה?
מהקריאה בבלוג אני מבינה שאת שותפה לצרת רבות – הדיאטה האינסופית. אז למה לא לנצל את הזמן הזה ולהפסיק לדאוג מהשמנה? מותר לך אז תהני מזה!
היי נועה,
כשאנחנו בהריון אנחנו יותר רגישות להערות סביבנו, וזה חלק מהעניין. החלק השני הוא הטון שבו נאמרים הדברים (ואת זה קצת קשה להעביר באתר), שהוא ברוב המקרים ממש לא נעים.
הרבה אנשים מתייחסים להריוניות כ"בטן" ותו לא, והרי אנחנו עדיין נשארות האישה שהיינו. זה מאוד לא נעים כשאנשים מדברים אליך ומסתכלים על הבטן שלך, במקום על הפרצוף שלך.
ממש אין לי בעיה עם הצורה שלי – אני חושבת שאני נראית ממש יפה, למען האמת – אבל נמאס לי מכל ההערות מסביב. יש עוד נושאים שאפשר לדבר איתי עליהם, את יודעת.