הרי החדשות ועיקרן תחילה
לא מבינה את המחלה הזו.
ערב נחמד, בריזה קלה מכיוון השדות, מגיעה השעה שמונה ו…. בואו נפתח טלויזיה ונהרוס לעצמנו את הערב עם החדשות! הרי הערב לא יהיה שלם מבלי לשמוע על ילדה בת שלוש שנפלה מקומה חמישית ומתה, על רצח נוסף של אשה בידי בעלה, על התרעות להתקפת מחבלים (בקולו הלחוץ, המעצבן והחרדתי של רוני דניאל), על קאסמים שמשוגרים לשדרות ואוטוטו יגיעו לכפר סבא, ומחר, הו מחר, יהיה חם מהרגיל לעונה.
אותו דבר בבוקר – הרי למה להתחיל את הבוקר בשקט עם מוזיקה נעימה. לא! את הבוקר שלנו חייבים להתחיל עם הרשות הפלסטינית, אבו מאזן והגזירות החדשות של האוצר.
תגידו לי, אתם השתגעתם?
אני לא רואה חדשות בטלויזיה, ולא שומעת חדשות ברדיו. אם ממש ממש מוכרחים, אז אני מוכנה להתפשר על חדשות ערוץ 10 (משום מה, לכתבים שלהם יש קול הרבה יותר נעים) בסאונד מאוד מאוד חלש.
אני קוראת חדשות בעיתון, ובעיתון בלבד. איכשהו, מנת האקטואליה היומית היא הרבה יותר קלה לעיכול כשהיא כתובה. בעיתון גם הרבה יותר קל להתמודד עם הסנסציות הזולות והמניפולציות שמנסים להפעיל עלינו, הצרכנים התמימים.
ועוד רוצים להפעיל ערוץ אקטואליה ייעודי. אוכלוסיית המזוכיסטים הרבה יותר גדולה ממה שחשבתי, כנראה.
על הפוסט הקודם: אי אפשר שלא להסתכל לנו על הציצים, הם אול אובר ד'ה פלייס כשאנחנו בהריון (ואצלי גם הטוסיק מככב, הוא פשוט ענקי!). תתני לעצמך להסחף בחוויה של ההריון ואל תכעסי אל אנשים שמתעניינים, אני חושבת שזה כזה מגניב ומיוחד להיות בהריון, תארי לך – בן אדם שלם שאת והאיש שאת הכי אוהבת עשיתם לגמרי בעצמכם והוא ניזון ממך וגדל בתוכך ואז יצא ויקרא לך אמא (טוב, לא מיד וגם סיבר להניח שיקרא לך קודם אבא…) ותאהבו אותו הכי בעולם. עד כאן השתפכות.
ורציתי לומר שהפסקתי לראות טלוויזיה בכלל, או שהתקלקלתי או שבאמת נשבר לראות אלימות מבוימת או כזו שלא מבויימת.
לגבי הציצים – אכן, כבר אמרתי לבעלי שפעם היו לי ציצים בגודל נורמלי, ועכשיו נהיו ציצים של דוגמנית עם סיליקון…
אני עדיין לא מבינה למה להסתכל לי על הבטן נקרא "להתעניין"??? לאנשים האלה אין שום רצון לשמוע מה עובד עליי – ואם הם כבר שואלים, הם בכלל לא מקשיבים לתשובה! כל מה שמעניין אותם זה המימד הרכילותי.
זה אנחנו הישראלים. מכורים לאקטואליה.
זה אנחנו היהודים. מכורים לרגש הרדיפה הגלותי חושבים שבכל רגע "עולים עלינו לכלותנו"