הגיע הזמן לקום
עברו-חלפו להם ששת השבועות של "משכב הלידה". איילצ'וק כבר בן חודש וחצי, ואני תוהה מה אני עשיתי בכל הזמן הזה. אה, כן. הנקתי.
הנקה זה הדבר הכי משעמם בעולם. אפילו השיעורים בקורס "היבטים משפטיים" היו פחות משעממים. בנוסף לכך, בשלוש בבוקר אני לפעמים תוהה, האם למעשה מדובר בקונספירציה של המין הגברי. טוב, אני מגזימה. אני יודעת שחלב אם זה הדבר הכי טוב בשבילו, ובינתיים עוד לא התייאשתי.
אז משכב הלידה הסתיים, ואני אומרת לעצמי שהגיע הזמן לקום. לקום ולחזור למסלול. להתחיל לאכול נכון (בשוקולד מריר ובביסלי אין ממש ויטמינים). לצאת מהבית יותר. לפגוש אנשים. לטפח את עצמי (הגופיה עם הכתמים של השוקו היא לא באמת סקסית). לא לתת לימים לעבור על פניי בלי לשים לב.
לפני הלידה הייתי בחורה נמרצת ואקטיבית. יאללה, להתעורר.
יאללה. ושיהיה בהצלחה!! זה לא פשוט אבל אפשרי בהחלט!
זה ממש לא אפשרי מבחינה טכנית לקרוא ספר כשמניקים. לפחות בשבילי.
אבל התחלתי לראות טלויזיה תוך כדי.
אני לא מתחברת להנקה בשכיבה… גם לא ממש מצליחה לעשות את זה. אני מניקה בשיטה של היד הנגדית לשד.
I know. I started to watch TV while nursing in the afternoon (in the morning I can hardly open my eyes…), and it takes care of the bordem very nicely.