שיחות על החיים עם אייל (#6)
אייל יהיה בן 3 בעוד חודש, וכל יום יש לו איזו יציאה חדשה שפשוט קורעת אותנו.
(לפני שבוע חזרתי הביתה מחדר הכושר, בדיוק כשבעלי רחץ את אייל)
אייל: אמא, איפה היית?
אני: הייתי בחדר כושר.
אייל: לא נכון, היית בעבודה.
אני: הייתי בעבודה, ואחר כך הלכתי לחדר כושר.
אייל: מישהו אמר לך?
אני: לא, רציתי ללכת, כי לעשות ספורט זה מאוד בריא.
אייל: מה זה ספורט?
אני: התעמלות, כשעושים פעילות עם הגוף.
אייל: אבל אני לא עושה ספורט בכלל.
אני ובעלי: אתה דווקא עושה ספורט. כל היום בגן אתה משחק, רץ וקופץ…
אייל (מבסוט עד הגג): נכון! אני עושה הרבה הרבה ספורט!
(אתמול, כשנסענו הביתה אחרי שלקחתי את אייל מהגן)
אייל: אמא, אני רוצה לחמניה.
אני: בסדר, אני אחנה ואז נקנה לך לחמניה.
אייל: אבל מהמאפייה שם, הרחוקה יותר.
אני: אין בעיה, אני אחנה ואז נלך למאפיה ונקנה לך לחמניה.
אייל: את תקני לי לחמניה, ואני אתן לך חתיכה, שתאכלי גם.
אני: תודה רבה, אייל, זה מאוד יפה מצידך.
אייל: אמא, אומרים "בבקשה" כשרוצים לקבל משהו. אומרים "תודה" אחרי שמקבלים אותו.
(אתמול היינו צריכים לקחת את החתול לווטרינר, ולכן תפסנו אותו והכנסנו אותו לכלוב שלו. אייל עומד מול הכלוב ומסתכל. בינתיים בעלי הלך להתלבש)
החתול מיילל יללות שבר (אם היה תרגום מחתולית, כנראה שזה היה "תוציאו אותי! תוציאו אותי!")
אייל: אתה לא יכול לצאת.
החתול ממשיך ליילל בטירוף
אייל: אתה לא יכול לצאת.
החתול מיילל עוד ועוד.
אייל: אתה לא יכול לצאת.
וכך הלאה….
(בעלי חוזר מהוטרינר בדיוק כשאני מסיימת לרחוץ את אייל. הוא לוקח את אייל לחדר שלו)
אייל: מי לקח אותי מהגן היום? (מסתכל אל בעלי ואז אליי) אמא! אז אבא, אתה קורא לי סיפור היום!
