עפיפונים

ימים ראשונים עם הבייבי

המון המון תודה לכל המברכים והכותבים! כל כך כיף ומעודד לקרוא את כל התגובות 🙂
אחרי הלידה הקלה והמהירה, דווקא האשפוז במחלקה היה די סיוט. הבייבי דומה לאחיו הגדול – תינוק רגוע ושקט, שבוכה רק כשהוא באמת צריך משהו דחוף (בעלי צוחק שהוא הבין עוד בבטן עם איזו אמא יש לו עסק, ושעליי קונצים לא עובדים). התינוקות של שכנותיי לחדר, לעומת זאת, בכו רצוף ובתורות במשך 2 הלילות ששהיתי שם, כך שלישון לא הצלחתי בכלל. בתמונות שאחרי הלידה אני נראית הרבה יותר טוב מאשר לאחר יומיים במחלקה… שיחררו אותי ביום שישי ב-11:00 במקום ב-17:00 כי ביקשתי נורא ללכת כבר הביתה. ידעתי שבבית אצליח לנוח.
הבטיחו לי תינוק גדול. לפני הכניסה לחדר לידה שתי רופאות העריכו אותו כ-3.800, והמיילדת הסכימה. הבייבי נולד 3.160. פצפון. תוקם ועדת חקירה לאיתור 700 הגרם הנעדרים. המוצא הישר… וגוי'.
בגדול – הכל הולך ממש טוב. אני מניקה, ובין לבין מספיקה לישון, לאכול ואפילו לשבת קצת על האינטרנט. אייל מגיב ממש מעולה לאחיו הקטן. הוא מאוד שמח ומתרגש, ומדבר על כמה שהתינוק חמוד.
ביום רביעי הקרוב נערוך את ברית המילה, ואני מקווה שהכל ילך בסדר.

בננו השני

תגובות

5 תגובות על ”ימים ראשונים עם הבייבי“

  1. דודי הגיב:

    רגע, ומה עם השם של התינוק??

  2. גגג האחת הגיב:

    פשוט תינוק מדהים ביותר. מבינה אותך שרק רצית לחזור הביתה. גם אני הייתי כך לאחר כל לידה.
    אז שוב מזל טוב, ושימשיך ללכת אחלה

  3. יווווווווווו
    איזה מתוקקקקקקקקקקקקקקק.
    תעברו את הברית בשלום.

  4. הילה הגיב:

    הי רחלי,
    מתוק מאוד ! וממש מזכיר את אייל.
    בהצלחה מחר בברית
    הילה

  5. זהבית חזן הגיב:

    פשוט מתוק, וכול מילה נוספת מיותרת. שרק יהיה לו מזל, בריאות ואור.

הוספת תגובה