עפיפונים

צחוק צחוק

אין כמו צחוק של תינוק.
במיוחד אם מדובר בתינוק שלך.
כשאייל צוחק, גל של אושר מציף אותי. זו תחושה מיידית ואינסטינקטיבית של שמחה ללא גבולות, שמחה שממלאת אותי עד להתפקע.
כשאייל צוחק, גל של רגשות אשמה מציף אותי. אני שואלת את עצמי – האם אני ראויה לצחוק הזה? האם אני אמא מספיק טובה? האם גם מחר הוא יצחק כשיראה אותי?
פרדוקס, דיכוטומיה, או סתם…. חלק מהאמהות?