עפיפונים

שופינג בשלישי: Sass & Belle

"שופינג בשלישי" הוא שמה של סדרת פוסטים חדשה, שאפרסם בכל יום שלישי, ובמסגרתה אסקור חנויות שונות, חפצים, וכל מיני דברים יפים שהייתי שמחה לקנות. אני אתמקד בחנויות אונליין, אבל לא רק.

בחנות Sass & Belle נתקלתי ב-Covent Garden בלונדון. חנות קטנה אבל מטריפה. אם הייתי יכולה, הייתי מביאה אותה לארץ פשוט כמו שהיא.
החנות מתמקדת במוצרי עיצוב וקישוט לבית – כריות, אהילים, מתלים, מתלים לתכשיטים, קישוטים לפנים ולחוץ ועוד, ומציעה גם אקססוריז – תיקים בעיקר.
הקו העיצובי הוא וינטאג'י מאוד, ומציע פריטים בכל אחד מהטרנדים הלוהטים ביותר שיש: בבושקות, ינשופים, קאפקייקס ומסיבות תה, ציפורים, לבבות, פרפרים ועוד.
בקיצור – תענוג של חנות לילדות, צעירות וצעירות בנפשן.

לשמחתי בביקורי האחרון בלונדון הצלחתי לקושש כמה פריטים ששוכנים כעת בביתי:

 

לחצו לצפייה במוצר באתר החנות

קופסא מבד בצורת קאפקייק. משמשת אותי לאחסון עגילים וסיכות דש.

 

לחצו לצפייה במוצר באתר החנות

מתקן לתכשיטים בצורת עץ. אני תולה עליו שרשראות.

 

את המעמד הזה קניתי בארץ, ב"מותק בוטיק סוכר":

לחצו לצפייה במוצר באתר החנות

מעמד לבן עם דוגמאות ציפורים. למשל לקאפקייקס או פטיפורים.

 

עוד כמה דוגמאות לפריטים מהאתר:

1. כרית מתוקה בצורת ינשוף.
2. מחזיקי ספרים עם דמויות מכיפה אדומה.
3. שלט לחדר תינוק.
4. אלבום תמונות.
5. כרית בצורת בבושקה.
6. מתלה ממתכת עם לבבות.

 

 

 

7. ציפור לקישוט (עם קליפס)
8. עוגת יום הולדת מעץ
9. בית נר עם לבבות
10. שולחן תה וטוסטים מעץ
11. הרכב לך גלידה – משחק מעץ
12. לוח גירים בצורת לב

 

חנות מתוקה ביותר, שכיף לגלוש בה ולשזוף את העיניים בפריטים החמודים חמודים שבה.

רעיונות לחופשת סוכות

בחול המועד סוכות יאיר בגן, ואייל ואני בחופש. אני נרגשת. זו הזדמנות בשבילי לבלות אתו אחד-על-אחד, אם ובנה.
שתי פעילויות כבר די סגורות:
באחד הימים נלך ביחד לים, שם ניפגש עם חברותיי וילדיהן. אני כמובן בלחץ עצום. זה משהו שעוד לא עשיתי לפני כן (כלומר ללכת עם אייל לבד לים, או ללכת לים ללא בעלי, למעשה) ואני מקווה שנהנה אחד מחברתו של השני, ושלא יהיה חם מידי.
הזמינו אותי לאירוע של בלוגריות וילדיהן באחד המוזיאונים (לא אחשוף איזה, עבור אלמנט ההפתעה). אני מקווה שיצא לפועל.

רעיונות נוספים לבילוי בבוקר עם אייל:

  • טיול בעיר הגדולה, תל אביב: ביקור בבית ביאליק, האריה בסמטה פלונית, "שוקה" במתחם רמב"ם, שוק הכרמל, גן מאיר. צהריים ביחד, מיץ ועוגה ביחד.
  • מרכז מבקרים כלשהו. רבים מהם פתוחים בחול המועד סוכות ומציעים הדרכות לכל המשפחה. למשל: אתרי מקורות, השפד"ן.
  • משחק בית קפה ביתי. אייל אוהב לשחק בסמסונג גלאקסי במשחק של ניהול בית קפה (למעשה bakery). אני חושבת לאתגר אותו לפתוח בית קפה אצלנו בבית – בחירת שם, הכנת שלט, החלטה על תפריט עוגות ומשקאות, ולבסוף הזמנת אורחים (סבא וסבתא, שכנים, חברים, קרובי משפחה וכו') לבית הקפה ואירוח שלהם. התשלום – במטבעות שוקולד מזהב או ג'לי בלי.
  • תערוכת דגלי שמחת תורה ופעילות לילדים במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (מרגש אותי באופן שקשה לי להסביר. מזכיר לי את הילדות ואת סבא וסבתא שלי).
  • תמונות בתערוכה – להקים תערוכת ציורים של הילדים (אייל יהיה האוצר) ולהזמין אורחים (סבא-סבתא, דודות וכו') לערב פתיחת התערוכה ואפשרות לרכישת ציורים (מטבעות שוקולד או ג'לי בלי).
  • בניית סוכה מארגז קרטון ענקי וקישוטה.
  • בניית כפר דרדסים מכוסות וקערות חד פעמיות.
  • סדנת קאפקייקס או בצק סוכר ביתית. אולי עם ילדים נוספים.
  • פסטיבל הפסיפס בנתניה
  • תערוכת א-ב-גע-דע בבית התפוצות
  • פסטיבל המדע 2011 במכון וייצמן
  • פעילות לילדים במוזיאון ישראל בירושלים

 

רעיונות לאחר הצהריים עם שני הילדים:

ופעילויות משפחתיות אפשריות:

מאחלת לכולכם חג שמח ומהנה 🙂

פוסט לתחילת שנת תשע"ב

אני די בהלם מזה שעברה כבר יותר משנה מאז הפוסט לתחילת שנת תשע"א. גם בהלם וגם קצת עצובה. את השנה שעברה התחלתי בתקווה גדולה ואופטימיות. לצערי, אלו לא ממש התממשו. במשך כמה חודשים דווקא היה נדמה לי שעליתי על הפסים הנכונים, אבל בסביבות פברואר-מרץ נכנסתי לסחרור גדול שעדיין לא תם. זכיתי בתחרות של "סוגת" בטיסה לפריז, התפטרתי מעבודתי והתחלתי עבודה חדשה. לאחר חודשיים פוטרתי בגלל שהחברה נמכרה, שינתה כיוון, ותפקידי צומצם. לאחר חודש וחצי של אבטלה, נטולת רכב ופלאפון, התחלתי לעבוד בעבודה חדשה ומבטיחה, שבינתיים אני מאוד נהנית ממנה. במהלך השנה ירדתי ועליתי וירדתי ועליתי במשקל, כך שבעצם לדעתי חזרתי לאותה נקודה (אולי קצת גבוהה יותר). אייל התחיל גן חדש, ויש קשיים. אביו של בעלי חטף שבץ מוחי, אושפז, נותח, ולאחר שבועיים נפטר, ביום השני של ראש השנה.

הסירה הקטנה שלי נוענעה בחוזקה השנה. המים לא רגועים, מתעתעים. אין שקט. יש המון תסכול, דאגות, תהיות.

המטרה שלי השנה היא להחזיר את השקט לחיי. לייצב את הסירה. שגרה. שקט. לדאוג לעצמי. לאכול בריא. לאכול פחות. לעשות דברים שאני אוהבת. לפנות זמן לחברות. לפנות זמן לקריאה. לפנות זמן להגשים רעיונות וחלומות. להצליח. ליהנות מההצלחה. לשמוח.

לחיות כאילו אני צפה במוזיקה של דניאלה ובן ספקטור. האלבום שלהם, Love Is, הוא לחלוטין האלבום שאני רוצה שילווה אותי לשנה החדשה.

Nothing can harm you
my baby i'm near you
all the time
Stories and poems
will tell you the world is
simple and rhymed
Close your eyes now
dreaming like
and watch

(Dreaming Like / Daniella & Ben Spector)

 

צריכה את זה: לנוח על הירח

לא הבנתי לחלוטין אם מדובר בכרית, מזרן או שטיח, אבל למי אכפת. בית גיקי כמו שלנו אינו יכול להיות שלם ללא פיסת השלמות הזו. במיוחד שבעלי הוא חלליסט (ואסטרונאוט, אם יורשה לי) בכיר.

התמונה מכאן, ויש גם תמונות כאן. אפשר לקנות כאן ב-790 דולר לא כולל משלוח (עוד 190 דולר).

ויש גם כרית מהממת שזוהרת בחושך ב-120 דולר (כרית לא זוהרת תעלה לכם 69 דולר).

בקיצור, כנראה שאפגוש את המוצרים האלו רק בחלומות שלי, בלילות שטופי ירח…

שיחות על החיים עם אייל (#34)

 

זמן איכות
אני ואייל התחלנו לשחק במשחק social empires בפייסבוק (אייל קורא לו "המחנה"). כלומר, אני משחקת ואייל נותן לי עצות.
זה משחק שצריך לבנות בו מעין כפר ימי ביניים, לאמן חיילים ולהרוג טרולים.
באחד מימי חודש אוגוסט האחרונים, בעלי היה ביום חופש עם הילדים. הם יצאו בערב לאכול פיצה וחזרו הביתה מאוחר.

אייל: אמא, אני רוצה לשחק איתך במשחק של המחנה.
אני: אייל, כבר מאוחר, אולי נוותר על זה ונשחק ביחד מחר?
אייל: לא! היום!
אני: אבל כבר מאוחר, אין זמן לשחק.
אייל: טוב, אז רק תהרגי כמה טרולים ואז אני אלך להתרחץ.

החיים זה משחק

אני ואימא שלי מדברות על ענייני עבודה, משכורת וכו'.
אימא שלי: אני עכשיו בדרגה 8 , ואני רוצה להגיע לדרגה 9. (* בשכר, כן?)
אייל: באיזה משחק זה?

 מגדר
אייל המציא משחק שצריך להרוג בו טרולים מכל מיני סוגים. מעניין מאיפה הוא קיבל את ההשראה.
 אייל: יש גם טרולים אדומים גדולים עם…. וגם טרולים שחורים… וגם… (* באמת חשבתם שאצליח לעקוב אחרי השיחה הזו??? אין לי מושג מה הוא אמר)
אני: מה עם טרולים סגולים? אין טרולים סגולים?
אייל: מה פתאום, טרולים סגולים זה של בנות.

 

כפי שהבנתם, הטרולים השתלטו על חיינו.

בלוג דיי 2011 – Blog Day – חמישה בלוגים אהובים

מסתבר שהיום זה בלוג דיי (Blog Day), מין יום כזה שמציינים אותו על ידי פרגון ל-5 בלוגים אחרים. יש המון בלוגים שאני אוהבת ועוקבת אחריהם, ולכן גם מקשרת אליהם בתפריט מצד שמאל. בכל זאת, בחרתי מתוכם חמישה, כאשר כל אחד מהם קשור לצד אחר שלי.

אמא
אמאעובדת הוא הבלוג של יונית צוק, קופירייטרית, נשואה לרופא מתמחה, ואמא של תמר ושל תינוקת שאוטוטו אמורה להיוולד. את יונית פגשתי באירוע בלוגרים (סדנת בישול של אהרוני), היא ישבה לידי, פטפטנו במהלך הערב, וזהו. התאהבתי בה ומיד הצעתי לה חברות בפייסבוק.
יונית כותבת מהלב, אמיתי ומצחיק, ותמר היא מתחרה רצינית לאייל בקטגוריית "שיחות על החיים".

אישה
ציפי מהבלוג "מה יש לך גברת לוין?" ו-ורד מהבלוג "ורדים והדסים" הן חברות, ומצאתי אחת מהן דרך הבלוג של השנייה, אני רק לא זוכרת את מי מצאתי קודם 🙂 הבלוגים שלהן נשיים ומלאי קסם, ומכילים פכים קטנים מחייהן, וגם תמונות נהדרות. אני תמיד נהנית לקרוא פוסטים שלהן.

משפחה
על איזה בלוג אמליץ פה? על Make and Takes האמריקאי, של stay at home mom שעוסקת בבלוגינג וגידול ילדים במשרה מלאה, והבלוג שלה תמיד מלא בכל מיני פרויקטים מעולים ורעיונות ליצירה עם הילדים? או אולי על "הכאב שבאמהות", שמדבר על גידול 2 בנות ובעל תוך כדי התמודדות עם דיכאון אחרי לידה והפרעת אכילה? הם כל כך שונים אחד מהשני, ממש בלוג והיפוכו, אבל אני אוהבת את שניהם.

גיקית
אין גיק שלא מכיר את הבלוג "מדע אחר" של רועי צזנה, ואם כן יש כזה –  ייתן לעצמו ציון נכשל בגיקיות וימהר להשלים את השכלתו. רועי, דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון, כותב פוסטים משעשעים מחד, ועמוקים ומעניינים מאידך, על נושאים מדעיים שונים, בעיקר אבולוציה וביולוגיה. לקרוא את הבלוג של רועי זה תענוג, לא פחות, ותוך כדי שצוחקים גם משכילים 🙂

ו… עוד אחד אחרון
מצד שמאל תוכלו למצוא קישורים להרבה בלוגי אופנה שנתנו לי השראה בתקופה לא קלה שעברתי, ולימדו אותי הכל על בגדים, אופנה ואקססוריז. מתוכם אני רוצה לציין את הבלוג של שרונה ראובני, שרונה יוצאת מהארון, בלוג על אופנה במידות גדולות. הבלוג הזה מוכיח לכל העולם וגם לי, כמה יפה ואופנתית את יכולה להיראות גם במידות גדולות. הכרתי את שרונה דרך הבלוג שלה, היא אישה שנותנת המון השראה ושמורה לה פינה רכה ואהובה בליבי, והרבה חיבוקים ולבבות. אוהב'תו'תך יקירתי.

שיחות על החיים עם אייל (#33)

 

טירוף של בוקר. קמתי מאוחר מידי (7:10, מי ישמע). בעלי עוד לא הצליח לגרד את עצמו מהמיטה. הילדים כמובן ערים, מלאי עזוז ומלאי דרישות כמו אוכל, טלוויזיה, לשחק איתי במחשב, לצפות בתוכן המקרר ועוד.
בעודי מנסה להתארגן ליציאה מהבית לעבודה, להתלבש, להתאים זוג סנדלים ולנעול אותם על כפותיי, נשמעת קריאה מהסלון:

אייל (צועק): א מ א ! יאיר מרביץ לי!
אני (צועקת בחזרה): אז תרביץ לו בחזרה!
אייל: זה לא בסדר להתנהג ככה. מה שצריך לעשות זה להחזיק לו את הידיים שלא ירביץ.
אני: אני רואה שאתה גדול ונבון, ויודע להסתדר בעצמך במצבים כאלו.

שיחות על החיים עם יאיר #2

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אין ספק שאני מגדלת אישיות בבית.

אני באה לקחת את הילדים מההורים שלי. יאיר מקדם את פניי עם טבעות בייגלה שמושחלות לו על כל אצבע.

אני: יש לך בייגלה, יאירי? תיתן לי ביס?
יאיר (מצביע על הבייגלה): זה, אמא? זה? כן, זה?
אני: כן. תיתן לאמא ביס?
יאיר: לא.

גן גורו

אני מתארחת בבלוג המקסים של שלומית, "בילויים קטנים" ומספרת שם על הביקור הכיפי ביותר שלנו בגן גורו.

ציטוט של אייל: "זה היה היום הכי כיפי בעולם".

קישור לפוסט שלי

לורי, פה גדול....

 

דשא וממטרות

מרחבים. ילדים צריכים מרחבים, אומרת אימא שלי, הסבתא שגרה במושב.

ובחצר של הוריי, הסבא והסבתא המושבניקים, יש מרחב.

ביום שישי שעבר, לפנות ערב, אבא שלי כיסח את הדשא (יאיר ישב בחוץ וצפה בו), ואחר כך הפעיל את הממטרות המסתובבות.

הילדים, מוקסמים, נמשכו אליהן. עמדו וחיכו שזרם המים יגיע אליהם. רצו וצחקו.

ואני עמדתי וצילמתי.