עפיפונים

ביקור בבית הבד "שמנא" בחגור

חודש אוקטובר מסמן את תחילת עונת מסיק הזיתים בארצנו. הוזמנתי ביחד עם בעלי והילדים לחוות את הפעילות המתקיימת בבית הבד "שמנא" במושב חגור – 10 דקות נסיעה מהבית…

התחלנו את הביקור בהליכה נינוחה לעבר מטעי הזיתים של שמנא. ישבנו על מחצלת גדולה, ושני המדריכה סיפרה לנו על עץ הזית ושימושיו השונים.

כל ילד קיבל צנצנת והחל למסוק זיתים מהעצים לתוך הצנצנת.  ביקענו (כלומר, "דפקנו") כל זית וזית באמצעות מכה קטנה עם אבן. קיבלנו דף הוראות להכנת זיתים כבושים כדי להמשיך את המלאכה בבית.

 

לאחר מכן הכרנו את "המנערת" – מכונה למסיק זיתים! ל"מנערת" מחוברות יריעות גדולות הנפרשות מתחת לעצי הזיתים. ה"מנערת", כשמה, מנערת את העץ וכל הזיתים נופלים על היריעות (או כפי שיאיר אמר: "הכל נפל על הראש שלי!!!"). היריעות מגולגלות והזיתים מובלים במסילות למיכל האיסוף של ה"מנערת", ומשם לבית הבד.
חזרנו ברגל לבית הבד, שם קיבלנו הסבר מקיף על כל המכונות, ומה בדיוק קורה לזיתים מרגע המסיק ועד שהם הופכים לשמן זית.

במקום יש גם חנות, בה ניתן לקנות את שמן הזית של "שמנא" (בעלי התלהב במיוחד מהשמן מזן פישולין), יין, ריבות, דבש ועוד מוצרים שונים. במקום יש ספות נחמדות לרביצה, ולהבנתי גם מתקיימים שם אירועים מפעם לפעם.

היה לנו ביקור מהנה ומלמד מאוד, ממש בילוי מקסים לכל המשפחה בשבת. את כל הפרטים אפשר למצוא באתר.
ל"שמנא" יש גם דף פייסבוק ובו ניתן לקבל קופון הנחה לבילוי משפחתי במקום. כרגע מתקיימת בדף הפייסבוק תחרות תמונות שמאפשרת לזכות בבילוי משפחתי חינם במקום.

 

 

שיחות על החיים עם אייל #41

משמע אני קיים
אני: אייל סיימת לאכול? אז יאללה, לך להתרחץ.
אייל: אני לא יכול. אני שקוע במחשבות.

תכניות לעתיד
אייל: כשאני אהיה גדול אני אגדל המון המון חתולים. ואני אתן להם להתמזג אחד עם השני כדי שהם יילדו לי עוד חתולים. ואז חלק מהם אני אמכור.
אני: אז החלטת לרדת מהרעיון של הברזים ובמקום זה לגדל חתולים?
(הערה: אייל החליט שכשהוא יהיה גדול תהיה לו חברה לייצור ברזים)
אייל: לא אני אעשה את זה בנוסף. יהיה לי עוזר, שהוא יעזור לי במכירה. ואם הוא יצטרך עזרה ממני אז הוא יתקשר אליי בטלפון.

 

fun במזגן: מרכז המבקרים של מפעלי נייר חדרה

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שלישית!! הסדרה מוקדשת לבילויים במקומות סגורים וממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 6 ו-7 חודשים, וילד בן שלוש ו-4 חודשים.

כשתכננתי תכניות לחופשת סוכות, עשיתי חיפוש באינטרנט על הביטוי "מרכז מבקרים" בניסיון למצוא פעילויות חינוכיות שיתאימו לי ולאייל. מרכז המבקרים של נייר חדרה היה אחת האופציות. מילאתי בקשה באתר שלהם לתיאום סיור, והם חזרו אליי במהרה. הכל מאוד מאורגן ומתוקתק – הנציגה קבעה לי מועד לסיור, נתנה לי את כל ההנחיות, ואף קיבלתי אימייל עם כל הפרטים. יום לפני הסיור התקשרו אליי לוודא שאני זוכרת את השעה, מגיעה ומודעת לכל ההנחיות (כמו למשל להגיע בנעליים סגורות, ולהביא קרטון או פסולת נייר או עיתון למיחזור). מי היה מאמין שאנחנו במדינת ישראל.

מי שנוסע בכביש 4 בוודאי מכיר את  ערימות הנייר שיש בחצר המפעל. הערימות האלו נקראות "באלות" ומהן התחיל סיורנו. יש באלות לבנות – פסולת נייר רגיל, ויש באלות חומות – פסולת קרטונים.


בתחנה הראשונה במרכז המבקרים  יש משחק נחמד ובו הילדים צריכים "לתפוס" (ע"י נפנוף בידיים) פסולת למיחזור, והמסך מציג להם לאיזה סוג פח היא הולכת (נייר, פלסטיק וכו'). לא תפסת? הפסולת נערמת על הקרקע. הילדים הוציאו המון מרץ והיו ממש מבסוטים (ואייל במיוחד – כי הקבוצה שלו ניצחה).
בתחנה הבאה יש מסכי מגע עם משחק נחמד – רואים תמונה וצריך ללחוץ על המוצרים העשויים נייר או קרטון שמופיעים בתמונה. לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע…
אחר כך עוברים לתחנה הארוכה ביותר – הסבר מקיף על ההיסטוריה של הנייר, איך ייצרו נייר בימי קדם וברחבי העולם ועד ימינו אנו, סוגים של מוצרי נייר וקרטון,  מקור הנייר (תאית, נייר ממוחזר) ועוד ועוד. מאוד מקיף ומעניין.


הסיור שם דגש גם על נושא המיחזור, ובהקשר הזה ראינו הדגמה של המחזוריות של מיחזור נייר, וכן סרט מגניב שמסביר כיצד ממחזרים את הנייר במפעל ולמה זה כל כך חשוב למחזר. אותי הם שכנעו!

עברנו לצפות מלמעלה, דרך חלון זכוכית, באחת מהמכונות הגדולות במפעל (שלמרבה הצער בדיוק היתה בה תקלה ולכן לא עבדה. המדריכה אמרה שהיא אף פעם לא ראתה את המכונה עוצרת חוץ מבביקור שלנו…), ובתחנה האחרונה ייצרנו נייר ממוחזר בעצמנו, וקיבלנו אותו במסגרת לקחת הביתה.

מאוד התרשמתי מהסדר והארגון של המקום, והסיור ממש מושקע ומאוד מעניין. גם נהניתי וגם למדתי דברים חדשים – וכמובן שגם אייל. אמנם מדובר במרכז מבקרים של חברה מסחרית, אבל לטעמי הדבר לא היה בולט כלל. מומלץ מאוד, והייתי אפילו באה שוב.

 

בקצרה:
אתר:
נייר חדרה – מרכז המבקרים
תחבורה / חניה: חניה במגרש החניה של מרכז המבקרים. מגרש סלול ומסודר.
הנזק:
 15 ש"ח למבקר.
אכלנו: אסור לאכול במסגרת הסיור.
קטנטנים: לא מתאים. הפעילות מגיל 6 ומעלה.
מדד הילד: 5 מתוך 5 (אייל ממש ממש נהנה, ואף אמר שהיה נותן ציון של 7 מתוך 5)
מדד ההורים: 5 מתוך 5 (גם אני ממש נהניתי. היה מאוד מעניין) 
ועוד משהו:
 אחרי שחזרנו הביתה, גייסתי את הילדים וריכזנו פסולת נייר וקרטון למיחזור. המשאית של המדליות בדיוק מחפשת חניה.

מוזיאון הרכב ההיסטורי של אגד, חולון

בחולון מסתתר לו מוזיאון פתוח קטן, חמוד וחינמי – מוזיאון הרכב ההיסטורי של "אגד". גיליתי אותו במקרה במהלך שוטטות באינטרנט, ומיד הכנסתי אותו לרשימת התכניות לחופשת סוכות. לאורך חול המועד סוכות המוזיאון היה פתוח בבקרים, אבל בדרך כלל הוא פתוח רק בימי שישי בבוקר.
המוזיאון הוא בעצם רחבה סלולה ענקית שבה חונים דגמי אוטובוסים מלפני קום המדינה ועד לתקופה שלנו. ליד כל אוטובוס יש הסבר מתי, איפה ועל ידי מי יוצר, וכן אנקדוטות שונות כגון "שימש להסעת חיילים במלחמת יום כיפור" או "דגם ניסיוני לשימוש בעיר העתיקה בירושלים". ברוב האוטובוסים ניתן לצפות רק מבחוץ, אבל על חלקם ניתן גם לעלות ולהיכנס.

מצד ימין – סוסיתא

נכון שהוא יפה?

דגמי האוטובוסים השונים הזכירו לי נשכחות – על איך שהיו מצלצלים בפעמון ע"י משיכה בחוט, הכיסאות הנוקשים שהיו באוטובוסים של פעם, ואפילו ראיתי דגם של מיניבוס שנראה בול כמו המיניבוס ששימש להסעה שלי לגן.

זוכרים את הכיסאות האלו?

בסך הכל – בילוי קצר ונחמד ביותר (היינו שם כשעה). למקום יש המון פוטנציאל וחבל שלא משקיעים בו יותר, ומצד שני, כנראה שכך שומרים עליו חינמי. פארק פרס נמצא לא רחוק, אז אפשר אחר כך לעבור לשם לפיקניק והמשך בילוי.

 

בקצרה:
אתר:
 מוזיאון הרכב ההיסטורי של אגד
תחבורה / חניה: חניה חופשית למבקרים.
הנזק:
 חינם.
אכלנו: נשנושים מהבית. אין מזנון.
קטנטנים: נגיש לעגלות ומתאים גם לקטנטנים (שבוודאי יתלהבו מהאוטובוסים).
מדד הילד: 5 מתוך 5 (אוטובוסים בהמונים – מה יותר טוב מזה??)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (חמוד וחינמי, אבל המקום לא מוצל)
ועוד משהו:
 למה אין Gift shop? הייתי קונה בשמחה דגם מוקטן של אוטובוס וינטאג'.

פעילויות לחג סוכות 2012

תסלחו לי, אבל אני חושבת שזה ממש לא הוגן. צלחתי את אוגוסט, צלחתי את תחילת שנת הלימודים, וכל מה שקיבלתי זה עוד שבועיים חופש מבית הספר??
בשנה שעברה התארגנתי מבעוד מועד. הכנתי רשימת רעיונות, הפקתי יום כיף בתל אביב ביחד עם אייל, ביקרנו גם במוזיאון הרצלילינבלום, ונפגשתי עם חברות וילדיהן בים, כך שהיה חופש מאוד מוצלח. מסקנה? תכנון תכנון תכנון!!

במבט על לוח השנה, ניתן לראות שמדובר ב:

  • 4 וחצי ימים שבהם אייל בחופש
  • יומיים שבהם שני הילדים בחופש (אם לא מחשיבים חצי שישי בשבוע הראשון)
  • 4 ימי חג/ערב חג
  •  3 שבתות

העדיפות מבחינתי היא לבלות מחוץ לבית, אבל לא במקומות המוניים, פסטיבלים ואירועים, שעושים לי רע. אני גם מעדיפה שלא לנסוע רחוק, ורצוי שלא נוציא המון כסף על אטרקציות וכאלה (כי כל הכסף כבר בוזבז באוגוסט). יש המון המון אירועים ופעילויות בסוכות, אבל אם מצמצמים את כל הפסטיבלים למיניהם, ההיצע לא גדול במיוחד. עד כה הצלחתי להעלות בחכתי את הרעיונות הבאים:

עם אייל בלבד
ביקור במרכז המבקרים של חברת חשמל
ביקור במרכז המבקרים של נייר חדרה (תואם)
ביקור במרכז המבקרים של אתר מעיינות הירקון
ביקור במרכז המבקרים של תנובה ברחובות (תואם)

עם שני הילדים
פעילות אקולוגית לילדים במשק ברזילי
מרכז המבקרים של יקבי כרמל בזכרון יעקב
פסטיבל דרקונים בקניון וייצמן סיטי בת"א
פעילות "כיכר העיר העתיקה" במתחם קניון שרונים
ביקור במוזיאון אגד

בילויים משפחתיים
מערת הנטיפים (נורא בא לי לבקר שם)
לארח / להתארח אצל חברים / משפחה (ה-פעילות ה-מועדפת מבחינתי)
דודי רוצה לקחת את הילדים לפסטיבל אייקון למדע בדיוני ופנטסיה

מה התכנון שלכם לחופשת סוכות? יש לכם עוד רעיונות נחמדים בשבילנו? רוצים לארח אותנו אצלכם (מבטיחה להביא עוגיות)? ספרו לי!

לכל סיום יש התחלה חדשה

וכל דרך היא דרך קשה.

בפוסט לא בכל מחיר הגבתי על כתבה שפורסמה בדה-מרקר על נשים בנות 30+ העוזבות את שוק העבודה. ראו מה זה – בחודש האחרון גם אני נמצאת בסטטיסטיקה. לפני תחילתה של קייטנת אימא לקיץ זה עזבתי את מקום עבודתי, מסיבות משפחתיות ואישיות.
בעשר (וחצי) השנים האחרונות אני עוסקת בניתוח מערכות, ניהול פרויקטים וניהול מוצר. בתפקידי האחרון הייתי מנהלת מוצר באתר האינטרנט של שירותי בריאות כללית.
בנוסף לכך יש לי ניסיון עשיר בכתיבה וניהול של בלוגים ואתרי אינטרנט, ניסיון בניהול דפי פייסבוק, וידע נרחב בתחומי האינטרנט והמדיה החברתית.
וחוץ מזה שאני סופר-מקצועית ותותחית-על, גם מאוד מאוד כיף לעבוד איתי 🙂 (ולא רק בגלל שאני מביאה עוגות מאפה ידיי לעבודה מידי שבוע…)

אני מחפשת משרה חלקית באזור השרון, או כעבודה מהבית, בתחום האינטרנט, כתיבה או מדיה חברתית.

יש לכם עבודה להציע לי? אשמח לשמוע 🙂

בינתיים אני מסתגלת למצבי החדש בבית (מצב שמעולם מעולם לא הייתי בו), לוקחת את אייל מבית הספר בצהריים וכל זה.  זה מקל מאוד מאוד על אייל ועל ההסתגלות שלו לכיתה א', ומקל עליי לקבל את הבחירה שעשיתי.

במקביל אני מנסה לחשוב על כיוונים נוספים שאליהם אוכל לרתום ולכוון את הכישרונות שלי, אולי להקים עסק קטן, אני שומרת על האופציות פתוחות.

 

ד"ר סוס

אירוע בלוגריות של 2BMommy ותחליף החלב נוטרילון

אירועי בלוגרים איכותיים (גם האירועים וגם הבלוגרים…) הם בדרך כלל כיף גדול, והזדמנות ללמוד דברים חדשים, להכיר אנשים חדשים, ולפגוש שוב אנשים שאני כבר מכירה ואוהבת 🙂
בתור בלוגרית בישול אני מוזמנת ללא מעט אירועים, אבל בתור מאמי-בלוגרית זהו לי האירוע הראשון: אירוע לאמהות בלוגריות בחסות נוטרילון (של חב' "טבע") ובהפקתה של חלי גורסוי, הלא היא המנהלת והבעלים של אתר 2BMommy,  אתר גדול ומקיף בנושאי הריון, לידה והורות. חלי התחילה כבלוגרית, ועם השנים הפכה את הבלוג לאימפריה ולמקור פרנסה – השראה לכולנו, ללא ספק.

האירוע נערך בבית הקפה מיסטיק רוז, ששוכן ממש ליד הגשר שמחבר בין חניון רידינג למתחם של נמל ת"א. עברתי שם המון פעמים, והנה נקרתה בפניי ההזדמנות גם להיכנס פנימה. מדובר בבית קפה-מסעדה חמוד ביותר ששוכן בתוך חנות פרחים, עם אווירה נשית ורומנטית בשעות הערב – מתאים לנו האמהות 🙂

אנטיפסטי במיסטיק רוז

אחרי ארוחת הערב (אכלתי קישים, אנטיפסטי וגבינות שהיו טעימים בהחלט), פגשנו את רינת קינן, מנהלת המותג של תחליף החלב נוטרילון. רינת, אימא לילד מהמם בן שנתיים וחצי, יפיפייה, רהוטה ומרשימה, דיברה על המיתוסים שיש סביב תחליפי חלב ועל הסיבות מדוע אמהות מעדיפות תחליף חלב זה או אחר. אני מודה שאני נפלתי בקטגוריה של אלו שבחרו בתחליף החלב שמציעים בבית היולדות… וזאת למרות שהנקתי את אייל במשך 8 חודשים ואת יאיר במשך חצי שנה. הבחירה של בית היולדות עדיין השפיעה עליי, ולא חשבתי לחפש או לבדוק מותג אחר. השיחה הזו הדליקה לי נורת מחשבה…
רינת המשיכה לספר על נוטרילון (שאצלנו הוא חדש, אבל באירופה מסתבר שהוא מותג מאוד וותיק ונחשב מס' 1) , על דף הפייסבוק NutriMoms, ועל מוקד הדיאטניות ואחיות טיפת חלב ש"טבע" מפעילה בנושא תזונת תינוקות. חלי, שמשתמשת בעצמה בנוטרילון, העידה מהניסיון האישי שלה שלאחר שעברה לנוטרילון נפתרו בעיות הגזים של התאומות שלה, והן גם חולות הרבה פחות. אני לא ממש יכולה להשוות מהבחינה הזו, כי הנקתי את שניהם, והם מעולם לא היו בעייתיים מבחינת שינה (ישנו לילה שלם מגיל חודשיים) או מבחינת מחלות.

מה שנכון נכון. עד עצם היום הזה.

התרשמתי מאוד מרינת, מהעבודה שעשתה, ומהתובנות השיווקיות שהציגה. הדרך שבה עסקים, חברות ומותגים פונים אליי חשובה מאוד בעיניי, ואני לא מהססת להימנע מלהשתמש במוצרים של חברות שפונות אליי בצורה לא נכונה לדעתי (שלא לומר משפילה, סקסיסטית, מתנשאת…). כאן קיבלתי את התחושה שיש כוונה אמיתית להבין מה אנחנו, האמהות, מחפשות, ולפנות אלינו בצורה שיווקית שבאמת מתאימה לנו, לא מתוך התנשאות אלא מתוך הקשבה ושיתוף.

לאחר מכן עלתה ובאה חלי, שדיברה על קידום בלוגים ברשת, בתור אחת ש"עשתה את זה" עם 2BMommy, ואני מאחלת לעצמי לכבוד השנה החדשה, שגם אני אצליח "לעשות את זה", ולהתפרנס מהבלוגים שלי ומהפעילות שלי ברשת.

לקינוח, הצלמת מרב  רביץ מושל מ-bellybook צילמה תמונת פרופיל של כל אחת מאיתנו, לשימושנו. אני מניחה שבהתאם לנסיבות ולמשקל יצאתי יפה, קשה לי לדבר על זה… אבל שאר הבנות יצאו באמת מהממות.

לסיכום: ערב כיפי ביותר, שבו זכיתי לפגוש חברות (יונית, אורלי – אוהבתו'ת'כן מאוד), להכיר נשים מקסימות (למשל הילה, שאף השאילה לי את ליפסטיקה האדום לצורך הצילומים!), ולשמוע הרצאות מעניינות. אני שמחה שפרגנתי לעצמי את הזמן הזה, ותודה לחלי שהזמינה אותי 🙂

בלוגריות אמהות נהנות. צילמה: חלי גורסוי

בסוף הערב קיבלנו גם מתנות ופינוקים שהחלטתי להגריל בין קוראות וקוראי הבלוג, לאחר החג. בינתיים, לשימושכם – שובר הנחה בגובה 10 ש"ח לרכישת מוצרי נוטרילון, למי שכבר משתמשת ולמי רוצה לנסות. השובר בתוקף עד ה-30.9.12.

הקליקו על הקישור לצפייה בשובר ולהדפסתושובר הנחה – נוטרילון. אתן מוזמנות כמובן לשתף בפייסבוק ולהעביר הלאה לחברות.

אחרי שחזרתי הביתה שמחה ומרחפת, נתקלתי בדבר הזה במסדרון. חזרה מהירה למציאות:

אל דאגה. זה מגומי.

יצירה עם הילדים: שנות טובות (או כרטיסי ברכה)

ראש השנה בפתח, ואני לא יכולתי להתאפק והושבתי את הילדים להכין שנות טובות. אני גולשת המון בבלוגי אמהות מחו"ל, ואצלם, בניגוד אלינו, לפני כל חג יושבים ועושים יצירה ברוח החג, מקשטים את הבית, מכינים תשורות קטנות לאנשים. זה מקסים בעיניי, וחבל לי מאוד שבארץ זה לא נהוג (כי נראה שיהודים שגרים בחו"ל דווקא כן עושים את זה). אחת השאיפות שלי לשנה החדשה היא להקדיש זמן לפני כל חג לקצת יצירה מוכוונת-חג.
עוד יתרון של פעילות היצירה היא האפשרות והיכולת להסתכל על הילדים מהצד ולהעריך (גם במובן של evaluate וגם במובן של appreciate) את ההתקדמות והשינויים שחלו בהם, את תהליך החשיבה והתכנון שלהם, את החוזקות והחולשות שלהם, וגם לעמוד על השוני והדמיון ביניהם ומה מתאים לכל אחד.
מפעילות הכנת השנות הטובות למדתי עליהם כמה וכמה דברים (ומאוד התרגשתי תוך כדי):

  • יאיר התקדם משלב הקשקושים והשרבוטים לשלב ציור של עיגולים.
  • יאיר מאוד אוהב שחור וירוק, ובכלל צבעים חזקים.
  • יאיר שולט יפה בהדבקה  בדבק. רואים שהוא חושב ומתכנן את העבודה שלו, ומסדר את האלמנטים על הדף מתוך כוונה מסוימת ולא באקראיות.
  • אייל מאוד מאוד מוכשר בציור, קודם כל טכנית – הוא צייר רימון, ציפור, את סמל המדינה, בצורה ממש ברורה ומדויקת, אבל בעיקר – הציורים שלו מלאי דמיון והוא ממש יוצר עולם שלם בציורים שלו.
  • כל כרטיס שאייל הכין היה עבודת סמינריון משולבת עם עבודת דוקטורט. קודם כל בחר את מושא הברכה, אחר כך חשב על איך לבנות את הברכה – באילו חומרים להשתמש ומה לעשות איתם. כל כרטיס כמובן שונה ממשנהו. בכל כרטיס הוא ניסה להיות מקורי ולבחור בטכניקות מיוחדות או להשתמש בטכניקות מוכרות (למשל הדבקת מדבקות) בצורה שונה ואחרת.
  • שמחתי לראות שאייל התמודד הפעם טוב יותר עם "קלקולים" מאשר בימי היצירה של "קייטנת אמא".

נתתי לילדים להחליט בעצמם למי יכינו את הברכות (תוך כדי כיוונון עדין מצידי כמובן). היה משמח לראות שהם חשבו על הכנת כרטיסי ברכה אחד לשני, ומעניין שממני הם די שכחו, ונאלצתי לרמוז להם…

ועכשיו, לתכל'ס.

ציוד להכנת כרטיסי ברכה / שנות טובות:
לכרטיסים עצמם: בריסטול לבן.  קניתי בלוק ציור וגזרתי ממנו את הכרטיסים.
אביזרים: מדבקות (מהממות!!) מכל מיני סוגים שקניתי בחנות של "הכל בשקל".  וואשי טייפ. צורות מסול.
כלים: מספריים. דבק סטיק. טושים. סלוטייפ. עפרונות. דיו לחותמות בצבעים שונים.

טכניקות להכנת כרטיסי ברכה / שנות טובות:

הדבקת מדבקות / צורות מסול
הטכניקה הפשוטה והמתבקשת ביותר. מעבר לסתם הדבקה קישוטית, את צורות הסול אפשר להדביק גם בשכבות (כמו שאייל עשה). מהמדבקות אפשר גם ממש ליצור סצנה סיפורית.
אפשר לקשט עם מדבקות גם בתוך הכרטיס, והכי הכי – השתמשנו בהן גם כדי להסתיר "קלקולים" שקרו.

וואשי טייפ
הכנתי מדבקות כוכב מוואשי טייפ והדבקתי על כרטיס. את הנגטיב – הדבקתי על כרטיס אחר. עוד רעיון – להדביק בתוך הכרטיס וואשי טייפ, ואז לגזור צורות שיהוו מעין "חלון".

דיו לחותמות
העיגולים נוצרו ע"י טבילה של קצה המחק של העיפרון בדיו והחתמה. האליפסות הן החתמה של האצבע של אייל באותה טכניקה.

שיטת ה-Masking
זו אחת הטכניקות האהובות על אייל (עליי מעט פחות כי היא די מלכלכת את הידיים). יצרתי עם סלוטייפ מוחלש (שהדבקתי קודם על בגד) את המילים "שנה טובה". נתתי לילדים לקשקש בטושים על כל הכרטיס. הסרתי את הסלוטייפ, e voila – יש כיתוב!

 

עוד רעיונות?
גלי מהבלוג "לא רק אימא. אני?" הכינה עם הילדים שנות טובות עם החתמה של תפוחים
שרון מהבלוג gonna be 40 הכינה עם הילדים שנות טובות עם שאריות בדים

שנה טובה לכולכם!!

יצירה עם וואשי טייפ washi tape crafts

מאז שגיליתי את הוואשי טייפ, אני לחלוטין מכורה, ולא רק אני. גם אייל ממש ממש אוהב ליצור עם הסרטים הדביקים המגניבים האלו.
מה זה וואשי טייפ? זהו מעין מסקינג טייפ יפני שמגיע בשלל צבעים ודוגמאות. אפשר לקרוע אותו ביד, להדביק אותו על כל דבר, והוא מוסר בקלות ולא משאיר דבק או לכלוך. אפשר לקשט איתו מיליון ואחד דברים: כלי זכוכית וחרסינה, כרטיסי ברכה, קירות, רהיטים ועוד. אפשר להכין ממנו מדבקות,דגלונים וכל מיני קישוטים. האפשרויות הן אינסופיות, ואני כל הזמן מגלה ברחבי הרשת עוד ועוד רעיונות ושימושים לטייפ הזה.

אין דבר כזה יותר מידי וואשי טייפ

הנה כמה דברים שאנחנו עשינו איתו:

1. מדבקה בצורת פיל לקישוט המיטה של יאיר

2. כרטיס ברכה שהכנתי ליאיר לראש השנה. התפוח והדבש הם מוואשי טייפ.

3. ציפיתי צורה של כתר מקרטון קשיח בוואשי טייפ. כנראה אמסגר ואכין מזה תמונה, או אדביק על קנווס.

4. קופסאות מקושטות, שאייל הכין. הוא מת על זה.

5. מגנטים מאטבי עץ מקושטים בוואשי טייפ. מושלם בשביל לתלות יצירות של הילדים על המקרר.

 

איפה קונים?

בארץ:
colourful way של איריס פוגל בן חמו (שמעבירה גם סדנאות וואשי טייפ), נתנאלה, שוקה, OMG, Mupo, קסם שימושי, מסטיקים

בחו"ל:
Omiyage (כתבתי פוסט על החנות), shop sweet lulu (כתבתי פוסט על החנות), modes4ucute tape

מבחינת מחיר, דרך אגב, לדעתי יותר משתלם לקנות מהחנויות המקוונות בארץ.

מה עוד אפשר לעשות עם זה?
ריכזתי כל מיני פרויקטים בלוח washi tape בפינטרסט שלי, ואני כמובן מוסיפה עוד ועוד כל הזמן.

תיהנו!! זה ממש ממכר.

שיחות על החיים עם אייל #40

אל תבלבלי אותי עם עובדות
אייל
: אמא!!! יאיר הרביץ לי!!!
אני: אז למה יאיר הוא זה שבוכה?
אייל: כי הרבצתי לו בחזרה.

תולעים
בחוג מדע של אייל התחילו לספר להם סיפור על ילד שהוא תולעת ספרים.
אייל: אמא, מחר בחוג ימשיכו לספר לנו את הסיפור על הילד שהוא תולעת ספרים. הוא קורא ספרים בכל מקום! באמבטיה, מול הטלוויזיה, כשהוא אוכל….
אני: אייל, אתה יודע, כשהייתי ילדה גם אני הייתי כזו. הייתי קוראת כל הזמן – מול הטלוויזיה, תוך כדי שהייתי אוכלת, במיטה לפני השינה… קראתי המון ספרים.
אייל: גם את היית תולעת ספרים!
אני: כן. אולי כשאתה תדע לקרוא גם אתה תהיה כזה.
אייל: אני תולעת שטויות.

החלטות, החלטות
לקחתי את אייל מבית הספר ונסענו לעשות קצת קניות. הגיעה שעת ארוחת הצהריים. אני ואייל מחוץ לבית. בא לי להתפנק.
אני: אייל, מה אתה מעדיף? שאני אכין לנו אוכל בבית או שנלך לאיזשהו מקום לאכול?
אייל: אני צריך לחשוב על זה.
<מקץ שעה קלה>
אני: אייל, אני צריכה שתחליט, אם אנחנו חוזרים הביתה ואני אכין לנו המבורגרים, או שנלך לאיזשהו מקום כדי לאכול.
אייל: אמממממ…. האוכל שאת מכינה הוא יותר טעים. אבל במסעדה  יש מגוון של יותר דברים. הפעם אני רוצה ללכת לאכול במסעדה.
אני: בסדר. אז נלך לאכול סושי?
אייל: סושי!!! כן!!!