עפיפונים

מחשבות על ימי הסתגלות לגן

יאיר התחיל היום גן טרום חובה, גן עירייה. אני מודה שאין לי חששות מיוחדים וגם איני בוכייה כהרגלי. קיבלנו את הגן שרציתי, ויש אתו 5 ילדים מהגן הקודם ועוד 2 ילדים של חברות שלי. אמנם 35 ילדים זה ממש המון, אבל אני סומכת על יאירי שלנו שידע לזרוח ולהבריק. אני בטוחה שהוא יסתדר מעולה.

היומיים הראשונים בגן הם ימי הסתגלת. ביום הראשון נמצאים בגן עם ההורים בין 8:00 ל-10:00, ואחר כך חוזרים ב-14:00 להיכרות עם צוות היול"א (יום לימודים ארוך) עד 16:00. ביום השני הילדים בגן מ-8:00 עד 11:00 (ההורים רשאים להיות בגן עד 8:30), ואחר כך חוזרים שוב ליול"א מ-14:00 עד 16:00. מיום חמישי כרגיל.

תילי תילים של מילים כבר נאמרו על העניין הזה, על הטרטור של ההורים, על החופש שצריך לקחת מהעבודה ועוד ועוד. אני רוצה להסתכל על זה מכיוון קצת אחר. הכיוון של הילד.

אני לא פסיכולוגית ואין לי הכשרה חינוכית. אני בסך הכל אימא של שני ילדים מאוד מסוימים, כך שאני מסתכלת על זה לחלוטין מהמשקפיים שלי, ויכול להיות שאני טועה.

אני חושבת שהנוכחות של 35 הורים בגן ביום הראשון יותר מפריעה לילדים מאשר עוזרת להם.

עבור ילדים שההסתגלות קלה להם, כמו יאיר, הנוכחות של ההורה היא מיותרת.  כשהייתי אתו בבוקר בגן הוא התעלם ממני במשך 90% מהזמן. הוא חקר את החצר, שיחק עם החברים שלו מהגן הקודם, ואפילו במפגש לא ישב לידי, אלא ליד חבר שלו מהגן הקודם. מצד שני, הרעש והצפיפות שנגרמו עקב הנוכחות של 35 אנשים מבוגרים (הורים) די הלחיצה אותו. מה ילד כזה חושב בראשו? מה הנוכחות של ההורים אמורה לשדר לו? שהוא אמור לחשוש? שהוא אמור להזדקק לתיווך של ההורה? שהוא לא יכול להסתדר לבד גם אם הוא חושב שהוא כן יכול? ואיך הוא אמור לנוע בחופשיות בגן כשמסביבו כל כך הרבה מבוגרים?

יש ילדים שההסתגלות לא קלה להם. יש ילדים שנכנסים לגן שבו הם לא מכירים אף ילד. האם נוכחות של 35 אנשים מבוגרים (הורים) שזרים לו לחלוטין, בנוסף ל-35 ילדים שזרים לו לחלוטין, עוזרת לו או בעצם מפחידה הרבה יותר?

אני מדמיינת תהליך אחר. ההורים מביאים את הילד לגן ביום הראשון, נשארים כמה דקות, ואחר כך אומרים שלום. ילדים שצריכים יותר תמיכה –  הגננת מעודדת את הילדים שההסתגלות יותר קלה להם, לעזור לילדים שקשה להם. ההורים נשארים בקרבת מקום – לא בתוך הגן – וניתן להזעיקם בשעת הצורך, אם מתעורר כזה. אולי אני תמימה.

גם עניין השעות המקוצרות לא כל כך ברור לי. ילדים בטרום חובה בדרך כלל מגיעים ממסגרת גן אחרת, והם רגילים לסדר יום של גן (בטרום טרום חובה זה באמת אחרת, הם קטנים יותר). הייתי משאירה את זה לשיקול הדעת של ההורה ולרצון של הילד, האם להישאר או לעשות יום מקוצר. יאיר, למשל, לא הבין למה הוא צריך ללכת הביתה כל כך מהר, והיה מתוסכל ומבולבל. בבית הוא ממש הציץ כל כמה דקות בשעון כדי לראות מתי סוף סוף תגיע השעה לחזור לגן (ובסוף היום בכלל כעס ובכה שהוא צריך ללכת הביתה).

אני חושבת שמילת המפתח צריכה להיות גמישות. גמישות לצרכים של הילד ולאופי שלו. לצערי, גמישות היא לא דבר שמאפיין את מערכת החינוך או את המערכות בארץ בכלל. גם יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה לא.

 

כרטיס ברכה במיקסד-מדיה, שיאיר הכין

כרטיס ברכה במיקסד-מדיה, שיאיר הכין

קייטנת אמא: יום יצירה בנושא מפלצות

שוב הגיע הזמן הזה בשנה שבו הקייטנות והגן מסתיימים, והילדים בחופש איתי בבית. השנה הכנתי עם הילדים טבלה מדויקת לשבועיים וחצי האלו בין ה-11 באוגוסט ל-27 באוגוסט, עם פירוט של פעילויות בכל יום. חלק מהימים הוגדרו כימי יצירה (השנה הם דווקא לא רבים), ואחד הנושאים שהילדים בחרו הוא מפלצות.

התחלנו את הבוקר עם יצירה קלה ופשוטה של סימניות ממעטפות. פשוט גוזרים פינה של מעטפה, מציירים עליה פרצוף של מפלצת, מלבישים על הספר – והופה!

 

סימניה של יאיר הכין, מולבשת על אחד הספרים החביבים עליו לאחרונה - קרמר החתול יוצא אל היער, של מאיר שלו.

סימניה שיאיר הכין, מולבשת על ספר שחביב עליו מאוד – קרמר החתול יוצא אל היער מאת מאיר שלו

הסימניה השנייה שיאיר הכין, על ספר שקיבל כמתנת סוף שנה בגן

הסימניה השנייה שיאיר הכין, על ספר שקיבל כמתנת סוף שנה בגן

סימניה שאייל הכין

סימניה שאייל הכין

הסימניה השנייה שאייל הכין, על ספר הקומיקס חללניק של לי בלום

הסימניה השנייה שאייל הכין, על ספר הקומיקס חללניק של לי בלום

הפעילות השנייה הייתה ליצור מפלצת ולהכין לה תעודת זהות. הבאתי כל מיני חומרי יצירה. גזרנו מסול את גוף המפלצת והדבקנו על בריסטול שחור. הילדים הוסיפו כל מיני פרטים. אחר כך שאלתי אותם שאלות על המפלצת וכתבתי את התשובות שלהם במעין תעודת זהות.

המפלצת של יאיר - גנסטאי

המפלצת של יאיר – גנסטאי

המפלצת של אייל

המפלצת של אייל – איזמורנה

הפעילות הזו לקחה המון זמן, ובסופה הילדים כבר היו רעבים, אז הכנו ארוחת מפלצות:

הכנו פיצה על פיתה – הילדים מרחו רוטב עגבניות ופיזרו גבינה צהובה, ואחר כך יצרו פרצופים של מפלצות עם התוספות – עיניים מזיתים חתוכים, שיער מטונה, שיניים מאננס…

פיצת מפלצות

פיצת מפלצות

לקינוח הכנו סנדוויץ' מפלצות. הילדים מרחו ממרח על לחם (אייל בחר ריבת תות למפלצת אדומה. יאיר בחר שלושה סוגי ממרחים למפלצת צבעונית: ריבת תות אדומה, ממרח לוטוס חום-כתום, סילאן חום כהה), ויצרו פרצוף של מפלצת עם עיניים אכילות מסוכר, שוקולד צ'יפס , שקדים, קוביות קוקוס וליקריץ' אדום.

סנדוויץ' מפלצות

סנדוויץ' מפלצות

בסך הכל הזמן עבר בנעימים, הפעילות קלה ומהנה והיה לנו כיף.

שיחות על החיים עם הילדים #9

אני מניחה שזה היה צפוי, אבל זה עדיין בא לי בהפתעה. יאיר התחיל לדבר בלי הפסקה. כמובן שהפועל "לדבר" אינו מתייחס לשיחות בעינייני חולין, כגון איך היה בגן וכדומה, אלא רק לנושאים חשובים מאוד כגון זומבים, משחקי מחשב, מפלצות וכו'. הוא משוחח איתי על הנושאים הנ"ל שעות ארוכות ("משוחח" מתייחס למצב שבו הוא מדבר ממש מהר ברצף, אני לא מבינה כלום, אבל מהנהנת). אייל, מצידו, התמכר לתכנית "גלילאו" בחינוכית 23, שדרכה הוא לומד נושאים מדעיים שונים ומשונים (עם דגש על משונים), וטורח לחלוק איתי את כל הפרטים הקטנים – כגון על כך שזרעי פרג יכולים לגרום להתמכרות ועוד.
לא משעמם אצלנו. מתיש מנטלית, אבל לא משעמם.


ניתוח אופי
אני
: שיט, עקץ אותי יתוש.
יאיר: למה עקץ אותך יתוש?
אני: לא יודעת, תשאל את היתוש.
יאיר: הוא יתוש שובב.

אוצר מילים
יאיר
(לאייל): די כבר, טיפש קטן!
אייל: ואתה ראש תרנגולת מפוקפק בתוספת שניצל עם פירורי זבל מתועב.

ילד גורמה
אני
: מה נתנו לכם לאכול בקייטנה?
אייל: היה פיתה עם חומוס ופיתה עם שוקולד. אכלתי פיתה עם שוקולד.
אני: למה לא אכלת פיתה עם חומוס?
אייל: אני לא אוהב פיתה עם חומוס. אני אוהב רק חומוס בתוספת של גרגירים, פפריקה אדומה, שמן זית ופטרוזיליה. בצלחת.

ילד סלב
אני: ילדים, מחר אנחנו הולכים לצלמת מקצועית שתצלם אותנו צילומי משפחה בסטודיו שלה.
אייל: ואחר כך זה יופיע בעיתון או באינטרנט?

חשבון פשוט
יאיר
: חמש ועוד שש זה אחת עשרה.
אני: נכון! איך אתה יודע?!
יאיר: ספרתי את הזיבלונים.

פשוט מאוד
אייל מספר לי על איזשהו ניסוי שראה בתכנית גלילאו ושקשור בקוקה קולה.
אייל: ובמקום קולה אפשר להשתמש גם בבירה אנגלית, בירה גרמנית, ואפילו מים!
אני: מה ההבדל בין בירה אנגלית לבירה גרמנית?
אייל: הבירה הגרמנית באה בפחית ירוקה והבירה האנגלית באה בפחית כחולה.

הפעילות המועדפת על הילדים בימים אלו: רביצה עם חמודי מול הטלוויזיה (ולפני שכל האמהות העילאיות והמתנשאות נזעקות: כן, אני ממננת, והם רואים רק מוקלט מראש וכו').הם ממש ארוכים, השניים האלה.


הפעילות המועדפת על הילדים בימים אלו: רביצה עם חמודי מול הטלוויזיה (ולפני שכל האמהות העילאיות והמתנשאות נזעקות: כן, אני ממננת, והם רואים רק מוקלט מראש וכו').
הם ממש ארוכים, השניים האלה.

fun במזגן: המוזיאון הימי הלאומי, חיפה

סדרת fun במזגן שוב חוזרת!! הסדרה מוקדשת לבילויים במקומות סגורים וממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 7 ו-5 חודשים, וילד בן 4 וחודשיים.

בשבת האחרונה נסענו לבקר את חמותי, שגרה בחיפה. בעלי הציע שנטייל איפשהו, אבל אני נרתעתי מהחום הכבד והעדפתי למצוא מקום ממוזג. חיפשתי באינטרנט מוזיאונים בחיפה, ומצאתי את המוזיאון הימי הלאומי – ארכיאולוגיה ימית, דגמים של ספינות, מפות, תערוכת פיראטים – נשמע מושלם למשפחה הגיקית שלי.

מאחורי השם המפוצץ של "המוזיאון הימי הלאומי" מסתתר לו מוזיאון קטן ונחמד, שמתפרש על פני 3 קומות, וכולל כמה תערוכות. בקומה העליונה תוכלו לראות ממצאי ארכיאולוגיה ימית ממגוון תקופות – כדים, חרסים, עוגנים עתיקים ושחזור של דגמי ספינות וסירות עתיקות. הילדים התלהבו מהממצאים, ובעלי היה בשמיים. הוא שיחק משחק "חם קר" עם הילדים לפי השלט של הממצאים מחפירות תל קשיש: הם בחרו באחד הכלים, ובעלי ואייל כיוונו את יאיר באמצעות "חם קר" עד שמצא את הכלי עצמו באולם התצוגה.

שחזור של סירת דיג שנמצאה בכנרת

שחזור של סירת דיג שנמצאה בכנרת

חפצי פולחן מתל קשיש

חפצי פולחן מתל קשיש

דגם של ספינה צלבנית

דגם של ספינה צלבנית

עוד בקומה זו תערוכה מעניינת של דגמי מצפנים, שעוני חול וכלי ניווט ימיים. ראינו גם סרטון (פרק של סדרה בערוץ ההיסטוריה) על גילוי אוצרות במעמקי הים.

אייל והגה של ספינה

אייל והגה של ספינה

בקומת הכניסה יש תערוכה של רישומים על הניסיון של נפוליאון לכיבוש עכו, וכן רצפת פסיפס מהממת ביופייה.

רצפת פסיפס מהממת

רצפת פסיפס מהממת

בקומת המרתף נמצאת תערוכה מעניינת של אומנות ימית – יצירות של קשרים ימיים מסוגים שונים, וכן קעקועים בסגנון ימי. כאן נמצאת גם תערוכת הפיראטים, שבה למדנו הרבה על אורחות הפיראטים, ראינו חרבות ופיגיונות, וצפינו בסרטון של ערוץ ההיסטוריה על הפיראטים. יש כאן גם חדר מפות וגם תערוכה של ימאות ישראלית לאורך השנים, עם דגמים של ספינות ישראליות שונות.

חדרו של רב החובל של ספינת הפיראטים

חדרו של רב החובל של ספינת הפיראטים

מסתבר שלדגל הפיראטים יש כמה גרסאות

מסתבר שלדגל הפיראטים יש כמה גרסאות

היינו שם בערך שעתיים. בסך הכל מוזיאון נחמד ביותר, אקדמי משהו, שחנונים יאהבו.

בקצרה:
אתר: 
המוזיאון הימי הלאומי
תחבורה / חניה: חנינו ברחוב שליד המוזיאון.
הנזק:
 30 ש"ח למבוגר, 20 ש"ח לילד מגיל 5. בסך הכל שילמנו 80 ש"ח.
אכלנו: לא אכלנו במסגרת הביקור. בחיפה יש המון אופציות לצהריים. אני ממליצה על חומוסיית "הבוטקה" בשדרות מוריה.
קטנטנים: ראיתי שיש שלט שאוסר על כניסה עם עגלות, כך שכדאי להצטייד במנשא.
מדד הילד: 5 מתוך 5 (אייל: היה כיף ולמדנו הרבה דברים מעניינים).
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (בעלי התעניין מאוד מאוד. לטעמי היה קצת קצר).
ועוד משהו:
 בחיפה יש הרבה מוזיאונים בעלי פוטנציאל להופיע במדור זה. to be continued.

קיץ בפארק מיני ישראל

אגש ישר לשורה התחתונה: הביקור במיני ישראל היווה את אחת ההפתעות הטובות שהיו לי הקיץ. הילדים נהנו שם בטירוף ואני ממליצה בחום.
אני ובעלי היינו במיני ישראל ביחד עם אייל כשהוא היה בן 10 חודשים. מבחינתי בזה מיציתי את הביקור ובכלל לא חשבתי לקחת לשם את הילדים, עד שבתיבת הדוא"ל שלי נחתה הזמנת יח"צ לבוא לבקר במקום. בקיץ מתקיימות שם פעילויות נוספות כמו מופע "האוצר הנעלם", משחק "חפש את האוצר" והקרנה של סרט תלת ממדי. באורח פלא המפגש האחרון של סדנת המיומנויות החברתיות של אייל הוקדם ביום, וכך מצאנו את עצמנו ביום חמישי האחרון בדרך ללטרון.

אחד הדגמים במיני ישראל

אחד הדגמים במיני ישראל

מכיוון שהפארק לא מוצל, חם שם נורא בקיץ והפעילות המיוחדת מתחילה בשעות אחר הצהריים. הגענו למקום ב-17:30 והמופע התחיל אחרי 18:00. כדאי להצטייד בכובעים, קרם הגנה ומים, לפחות להתחלה. יש הצללה מעל האמפי שבו מתקיים המופע, אבל בגלל הזווית של השמש עדיין תצטרכו כובעים באזורים מסוימים. משעה 19:00 כבר היה נעים.

המופע "האוצר הנעלם" הוא מופע מוזיקלי מקורי ומושקע, שנכתב ע"י חני נחמיאס, ומדבר על חבורת ילדים בשם "סופר בייק" ובראשם המפקדת כלנית (שגולמה ע"י מיקי קם כשאנחנו היינו שם) שיוצאים למשימה להחזרת אוצר עתיק למוזיאון הלאומי, כשבדרך עליהם להתמודד עם הרשע פרופ' ענתיקי. קצת אהבת ארץ ישראל, המון צחוקים, שירים חביבים ומדבקים – היה ממש ממש כיף. הילדים התגלגלו מצחוק וגם אנחנו נהנינו. אחר כך אפשר לפגוש את השחקנים, מי שרוצה.

מיקי קם במופע האוצר הנעלם

מיקי קם במופע האוצר הנעלם

השחקנים במופע האוצר הנעלם

השחקנים במופע האוצר הנעלם

לאחר המופע התקיים משחק משפחתי של "חפש את האוצר", שלא השתתפנו בו כי הלכנו לאכול משהו. בעיקרון צריך לפענח צופן סודי ואז לפתוח באמצעותו את תיבות האוצר. זו תחרות בין המשפחות המשתתפות.
בסרט התלת ממדי ראינו נופים שונים מרחבי הארץ. הוא מאוד תיירותי ופטריוטי, והילדים מאוד התלהבו מכל המראות היפים, ואחר כך זיהו חלק מהמקומות בין הדגמים בפארק עצמו.

הייתי מופתעת מרמת ההתלהבות הגבוהה של הילדים מהדגמים בפארק. כל אחד מהם התעניין בדברים אחרים, אז אני ובעלי התפצלנו, אני שוטטתי עם יאיר והוא עם אייל. יאיר התלהב בעיקר מפסי הרכבת הקטנים שחוצים את המקום, מהדגם של הספארי (כולל הפיל המשפריץ), הדגם של מחלף גהה והדגם של שדה התעופה בן גוריון (חובב תחבורה יש לי). בשעות הערב חלק מהדגמים מוארים בצורה מיוחדת, וזה ממש נחמד.

מיני מגדלי עזריאלי בלילה.

מיני מגדלי עזריאלי בלילה.

 

מיני היכל נוקיה. איפה דודו אהרון?

מיני היכל נוקיה. איפה דודו אהרון?

תמונה יפה של אחד הדגמים, שאייל צילם

תמונה יפה של אחד הדגמים, שאייל צילם

אם יאיר לא היה מתעייף כל כך, בטח היינו נשארים שם יותר. בסך הכל היינו שם 3 שעות ויצאנו בתחושה של עוד. כדאי לבדוק את מועדי המופעים והפעילויות באתר האינטרנט של מיני ישראל, כדי שלא תפספסו.

 

כבר אחרי אמצע החופש הגדול 2013

אחת האמירות הקלישאיות ביותר הן על איך שהזמן עובר מהר, אבל מה לעשות שזה נכון?? אני מרגישה שאני עדיין תקועה בזמן בחודש יוני, עדיין מעכלת את כל האירועים וההתרחשויות, והנה אנחנו כבר בתחילת אוגוסט, ולפני שאספיק למצמץ עוד כמה מצמוצים, פתאום תתחיל לה שנת הלימודים החדשה.
אחד הדברים שלמדתי על עצמי בחודשים האלו הוא שעם כל הכבוד לצורך שלי בשינויים ובגיוונים, אני עדיין מעכלת מעברים לאט, והרגש עובד אצלי שעות נוספות כל הזמן (לא שזו תובנה חדשה, אני הרי מסוגלת לבכות גם מפרסומות).

עוד לא הספקתי לומר שלום לשנת הלימודים, ואוטוטו אומרים שלום לחופשת הקיץ.

עוד לא הספקתי לומר שלום לשנת הלימודים, ואוטוטו אומרים שלום לחופשת הקיץ.

אז מה היה לנו?

באמצע יוני שפכתי על עצמי בטעות סיר של מים רותחים במהלך סינון פסטה. התוצאה – כוויה אדומה מטורפת על כל הבטן עם שלפוחיות ענק, שבוע וחצי של בטן חבושה ועוד שבוע של בטן מגרדת בטירוף. לא יכולתי להתכופף, התהלכתי עם גב נטוי אחורה כמו הריונית, ולא עשיתי ספורט במשך שבועיים. זה ביאס אותי ברמות קשות.

האחיות בקופת חולים שאלו אם היא לפחות היתה טעימה, ואני בכלל לא אוכלת גלוטן.

האחיות בקופת חולים שאלו אם היא לפחות היתה טעימה, ואני בכלל לא אוכלת גלוטן.

בסוף יוני אייל קיבל בבית הספר "תעודת פליאה". זו הוקרה שילדים מקבלים על תהליך או שינוי משמעותי שביצעו, ואייל קיבל אותה כהוקרה על תהליך ההתמודדות שלו עם ה-ADHD והעבודה האדירה שהוא משקיע. זה היה מאוד מאוד מרגש, וכך גם נולד לו פוסט התודה לכל נשות המקצוע שמלוות אותנו בתהליך הזה.

 

אייל מקבל תעודת פליאה

אייל מקבל תעודת פליאה

אחר כך היו לנו 2 מסיבות סיום: בחוג "טררם" של אייל ובבית הספר. אייל כיכב במופע הסיום של טררם, רקד כל כך יפה, והיה גבוה, חתיך, מקסים, מעלף וכל כך גדול!! עוד לא סיימתי לנגב את דמעות ההתרגשות מהמופע, ולמחרת התקיימה לה מסיבת הסיום של כיתה א', וכמה ימים אחרי זה הוא גם קיבל תעודה.

מופע סיום חוג טרום טררם. לאייל נורא יפה צבע סגול, מסתבר.

מופע סיום חוג טרום טררם. לאייל נורא יפה צבע סגול, מסתבר.

רשמנו את אייל לשתי קייטנות בקיץ – קייטנה של המכון של אריקה לנדאו וקייטנת "בראש חושב" של אתגרי חשיבה. הקייטנה של אריקה לנדאו התקיימה בבית הספר להנדסאים באוניברסיטת ת"א. בעלי הביא אותו לשם בבוקר, הוציא אותו בצהריים ולקח אותו אליו לעבודה עד הערב. היה לי קשה מאוד בתקופה הזו. אני רגילה לראות את אייל כל יום בצהריים, ובמשך 3 שבועות ראיתי אותו רק בערב. הרגשתי שאני לא בשליטה על מה שקורה, ועכשיו כשאני מסתכלת אחורה, אני גם לא חושבת שהקייטנה התאימה לו. הוא לא מצא את עצמו בקבוצה ובפעילויות, ולמרות שקיווינו שקייטנה שמיועדת למחוננים תקדם אותו גם מבחינה חברתית וגם אינטלקטואלית, לא נראה שזה קרה. היתרון היחיד היה שיצא לי כך לבלות עם יאיר לבד אחר הצהריים ולהעניק לו קצת יותר תשומת לב. כל יום הלכנו ביחד מהגן ודיברנו לנו, וזה היה מקסים.

דברים שרואים בדרך חזרה מהגן. אמנות אורבנית הוד-השרונית.

דברים שרואים בדרך חזרה מהגן. אמנות אורבנית הוד-השרונית.

ובהקשר הזה הדהד לי עוד יותר בראש משפט של יעל דורון יבין שמאוד אהבתי – "אמהות מרוויחות פעמיים כי הן נמצאות ליד הילדים שלהם".
הקייטנה השנייה מתקיימת לא רחוק מהבית, ונראה שאייל יותר מתחבר לפעילות שם, שכוללת שחמט, משחקי קופסה כמו מונופול ורמיקוב, שעשועי מדע ועוד כל מיני. אני רואה אותו כל יום ב-13:00 אז גם לי יותר קל…

גם בגן של יאיר התקיימה לה מסיבת סיום, שבה הוא רקד, ושר ועשה צחוקים, והיה חמוד נורא וגבוה להפליא. מאז נראה שהוא נתן "קפיצה" התפתחותית קלה, כי הוא לא מפסיק לדבר ולספר לנו כל מיני דברים על זומבים ומשחקים וכאלה, או בקיצור להתנהג כמו אייל.

יאיר במסיבת הסיום. כבר לא תינוק.

יאיר במסיבת הסיום. כבר לא תינוק.

תוך כדי ובלי לשים לב בילינו המון. הייתי עם הילדים ב-3 סרטים ("בית ספר למפלצות", "עף על הקרנף" ו-"גנוב על המיניונים"). הייתי עם אייל בסדנת קומיקס של אורי פינק. ביקרנו בגן לאומי עין אפק, ב"לגעת בחיות" בקיבוץ גבעת חיים איחוד, במוזיאון אילנה גור, בנמל יפו, במיני ישראל ובמוזיאון הימי הלאומי בחיפה. הייתי בטקס פתיחת פסטיבל הקולנוע בירושלים, בשתי הופעות של יגאל בשן, בהופעה של הפט שופ בויז ובהופעה של אתניקס. הייתי עם הילדים בגינה הציבורית, בגלידרייה השכונתית ובבתי קפה. מזל שיש את הפייסבוק שמתעד את כל זה, ואחר כך אני מתפלאת כשאנשים טוענים שאנחנו מבלים כל הזמן…

 

פט שופ בויז בהיכל נוקיה

פט שופ בויז בהיכל נוקיה

יגאל בשן בברל'ה מיוזיק קלאב

יגאל בשן בברל'ה מיוזיק קלאב

בגינה הציבורית ליד הבית

בגינה הציבורית ליד הבית

בגלידריה השכונתית

בגלידריה השכונתית

בל נשכח שני אירועים חשובים שקרו החודש – קייט ילדה את ג'ורג', ועינת חברתי ילדה את לירון. מזל טוב לשתיהן :-)

השבוע הוא השבוע האחרון של הגן של יאיר ושל הקייטנה של אייל, ומשבוע הבא הם בחופש עד סוף אוגוסט. אני מקווה שאצליח לשלב בין חופש איתם לבין היותי פרילאנסרית שעובדת מהבית. בכנות – אין לי מושג איך עושים את זה.