עפיפונים

דשא וממטרות

מרחבים. ילדים צריכים מרחבים, אומרת אימא שלי, הסבתא שגרה במושב.

ובחצר של הוריי, הסבא והסבתא המושבניקים, יש מרחב.

ביום שישי שעבר, לפנות ערב, אבא שלי כיסח את הדשא (יאיר ישב בחוץ וצפה בו), ואחר כך הפעיל את הממטרות המסתובבות.

הילדים, מוקסמים, נמשכו אליהן. עמדו וחיכו שזרם המים יגיע אליהם. רצו וצחקו.

ואני עמדתי וצילמתי.

גלישה בטוחה באינטרנט

אני ילדת מחשבים. משתמשת ומתכנתת מגיל 7. באינטרנט נתקלתי רק ב-96, כשהתחלתי ללמוד בטכניון. מאז האינטרנט הוא חלק חשוב ומשמעותי מאוד בחיי.
מצד שני,  באינטרנט יש גם הרבה סכנות, במיוחד לילדים. פדופילים, אתרי פורנו, רמאים, מתחזים, תוכן לא הולם, קללות, נאצות ועוד ועוד ועוד.
אני מתלבטת כבר שנים מאיזה גיל להכיר לילדים את עולם המחשבים והאינטרנט. זה גם אחד הנושאים החמים שיצא לי לדון בהן עם חברות. כבר שמעתי סיפורים על ילדים שגלשו באתרים תמימים ופתאום נפתחו להם חלונות עם פרסומות לאתרי פורנו, ויש לי חברה שמתנדבת ביחידה במשטרה לגילוי פדופילים ברשת.

לפני שבוע-שבועיים הוזמנתי לכנס של עמותת אשנ"ב שהוקדש לגלישה בטוחה באינטרנט. לצערי נאלצתי להבריז ברגע האחרון בגלל מחלה, אבל קיבלתי את כל החומר למייל, ומיהרתי לקרוא.
אחד הטיפים החשובים בעיניי (שגם פסיכולוגים לילדים מדברים עליו) הוא להוציא את המחשב מחדרי הילדים למקום מרכזי בבית. כך אפשר גם לפקח וגם להיות זמינים במקרה של בעיה או מצוקה.

טיפים טובים נוספים אפשר לקרוא בדף של גוגל, שריכזה טיפים מכמה עמותות העוסקות בנושא. הדף הזה הוא חלק מאתר חדש של גוגל בשם המרכז לבטיחות המשפחה, ומכיל גם מידע על הגבלת תוכן לא הולם בתוצאות חיפוש וב-youtube, כדי שבפעם הבאה כשהילדים שלכם עושים חיפוש על "משחקים", הם ימצאו רק את התוכן שאכן מתאים להם.

אני, בכל מקרה, עדיין מרחיקה את הילדים מהאינטרנט ומהמחשב כמה שאפשר. אני מניחה שכשאייל יגיע לגיל 6-7, זה כבר יהיה יותר קשה. בינתיים אני מתכוננת 🙂

שיחות על החיים עם אייל (#32)

אייל: אמא, את יודעת עם מי אני אתחתן?
אני: עם מי?
אייל: אני אתחתן אתך!
אני: אבל אני כבר נשואה לאבא, אתה לא יכול להתחתן איתי.
אייל: אז אני אתחתן עם אוהד.
אני: אתה רוצה להתחתן עם בן?
אייל: לא, אני רוצה להתחתן עם בת. אאאאההה… אז אני אתחתן עם ליאור.
אני: ליאור מהגן? היא חברה שלך?
אייל: כן.
אני: אוקיי.
אייל: אבל אם אף אחת לא תרצה להתחתן איתי, אני אצטרך למצוא מישהי אחרת.
אני: אני בטוחה שהרבה מאוד בנות ירצו להתחתן איתך.
אייל: נכון, אבל רק אם אני אתלבש יפה.
<חושב לשנייה>
אייל: בעצם אני לא צריך להתלבש יפה. אני בעצמי כבר יפה.
אני (צוחקת): נכון מאוד.

פעילויות לילדים במסעדת משק ברזילי בירקונה

משק ברזילי היא מסעדה צמחונית-אורגנית מקסימה, שאני מכירה כבר הרבה שנים. היא שוכנת בכניסה למושב ירקונה, ומלבד האוכל הטעים והבריאותי, יש בה אווירה קסומה ושלווה, שמזכירה נופים אחרים, ולא מקום שנמצא כמה מאות מטרים מקניון עזריאלי בהוד השרון… בשבוע שעבר הוזמנתי עם ילדיי להתנסות בפעילויות הקיץ החדשות לילדים שיש במסעדה. הפעילויות מתקיימות בימים א', ג' ו-ה', משעה 17:30, ומיועדות לילדים בגילאי 5-10, למרות שיתאימו גם לקטנים יותר (בליווי ההורים) או גדולים יותר. המטרה היא כמובן שההורים ישבו להם בנחת, ינשנשו, ובינתיים יותם הגנן יעסיק את הילדים. עלות הפעילות: 15 ש"ח.
כשהגענו למקום אייל התביית ישר על פינת החמורים, הביט בהם וניסה להאכילם בקש. אחר כך התמקמנו באחת החושות המוצלות שבחוץ, וחיכינו לתחילת הפעילות.


הפעילות מועברת על ידי יותם הגנן, שהיה מקסים ביותר, והתייחס לילדים ממש כמו דוד או אח גדול. קיבלנו בקבוקי זכוכית ישנים, וסיירנו במתחם הגינה האורגנית. יותם הסביר לנו על הצמחים והגידולים השונים, ואספנו דברים שניתן להכניסם לבקבוק. זכינו גם למופע ג'אגלינג קצר עם תפוזים. כשיש קבוצה גדולה יותר של ילדים (אנחנו היינו יחידים בפעילות ביום הזה), יותם עושה להם גם מעין "חפש את המטמון" עם משימות ופתקים שהוא מחביא בין הערוגות.


אחר כך חזרנו לסככה המוצלת, הוספנו לבקבוקים עדשים שחורות וכתומות ושעועית לבנה, וקישטנו את הבקבוקים בצבעי זכוכית.


משך הפעילות הוא שעה עד שעה וחצי, אבל יותם אומר שמצידו הילדים יכולים להישאר כמה זמן שהם רוצים, וזה בדיוק מה שאייל עשה. הוא חזר לבד לערוגות ולערימת החצץ, אסף עוד ועוד ממצאים, תפס כמה חיפושיות, ואף ערך סיור בגינה לאב ובנו שנקלעו למקום ("אני מכיר את האיזור פה, בואו אני אסביר לכם!"). הוא פשוט לא רצה ללכת הביתה, ובסופו של דבר היינו שם יותר משעתיים. אייל עדיין מדבר על המקום ורוצה לחזור לשם שוב.
נעים לשבת בחושות בחוץ. נשנשנו מאפינס פרג שהיה פשוט מעולה (ואני לא אוהבת פרג…), הילדים היו מבסוטים והעברנו אחר הצהריים כיפי במיוחד.


אני רוצה גם לציין לטובה את הצוות במקום, שהיה פשוט מקסים. אייל ראה מישהו מהצוות קוטף לואיזה מהערוגות, ניגש אליו והחל לשאול אותו שאלות. הוא קיבל יחס סבלני, מענה נעים והסברים לכל מה ששאל.  

למשק ברזילי יש דף בפייסבוק וגם אתר ב-rest. כדאי לעקוב, כי בחגים הם עורכים פעילויות שונות שמתאימות לכל המשפחה. במקום חנות של מוצרים אורגניים וניתן לקנות גם אוכל מוכן לקחת הביתה.
הייתי שמחה לערוך במקום אירוע קטן… הוא ממש קסום בעיני.

דברים שלמדתי מילדיי

פוסט שני ברציפות, אבל פשוט לא יכולתי להתאפק.

היום באתי לקחת את אייל מהגן ב-11:00, כי בערב נערכה מסיבת הסיום, ולכן הגן נסגר מוקדם. אין לי רכב כבר כמה שבועות, אז באתי ברגל.

אייל: אמא, איפה האוטו?
אני (במבוכה): באתי ברגל, מאמי שלי.
אייל: יופי! ככה את פחות מזהמת את האוויר. וזה גם התעמלות.
אני (צוחקת): אתה ממש צודק 🙂

לסיכום,

שיעור מס' 1:

always look on the bright side of life

שיחות על החיים עם אייל (#31)

אחר הצהריים אחד. לפעמים לא צריך יותר.

תיאום פגישה
אני מגיעה לגן כדי לקחת את אייל
אייל: אמא, אוהד יכול לבוא אליי?
אני: לא היום, אנחנו הולכים עם סבתא לאכול באייסברג. אפשר מחר.
אייל: אוהד, רוצה לבוא אליי מחר?
אוהד: אני לא יכול, יש לי חוג.
אייל: וביום שלישי?
אוהד: אני הולך ליובל
אייל: וביום רביעי?
אני (מתערבת): יש מסיבת סיום בגן
אייל: אז ביום חמישי! אמא, מי ייקח אותי ביום חמישי מהגן?
אני: אני אקח אותך.
אייל: לא אבא?
אני: אני לא חושבת
אייל: אוף, רציתי להראות לאוהד את כל המשחקים בטלפון של אבא
אוהד: אז תבוא אליי ואני אראה לך מה יש לי בגיים בוי!
אייל: בסדר!
קרן, אמא של אוהד, בדיוק מגיעה לגן
אני (לקרן): רק שתדעי, שאוהד הזמין את אייל לבוא אליו ביום חמישי. אמנם יש עוד זמן, אבל…
קרן: יום חמישי?! איך הם הגיעו ליום חמישי?!
אני מפרטת את כל השיחה
אני: הם ילדים עסוקים…

באייסברג, סניף הוד השרון
אייל סיים את  הפסטה שלו ועכשיו מנסה לעבור בדרכו לשירותים
אייל (לאישה שהכסא שלה מפריע לו לעבור): סליחה, את יכולה לזוז קצת ולתת לי לעבור? אני לא יכול לעבור פה! זה צר מידי! זה מעבר של חתול!

ביציאה החוצה
אנחנו רואים קשת בענן קטנה שנוצרה  מקרן שמש שנשברה בדלת הזכוכית
אייל: קשת בענן זה כמו שפגאט בשמיים.

ביציאה מהרכב
אמא שלי
: אייל, תזהר על הראש שלך.
אייל: אני ניזהר על הכל.

fun במזגן: מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שנייה!! אנחנו משפחה שמטיילת בחורף, ואילו בחום הקיץ מעדיפה לשהות במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 5 ו-4 חודשים, ופעוט בן שנתיים.

מה נשתנה הקיץ הזה מכל הקיצים? הקופונים! קנינו קופוני הנחה לכרטיסי כניסה למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (שהתכוונו לבקר בו בכל מקרה), ובאחת השבתות החמות שמנו פעמינו לשם. למרבה הצער, עד שהצלחנו להתארגן, לצאת מהבית, להגיע למקום ולחנות כבר היה 12:00, שעה סבירה לכל הדעות בימי שבת, אבל לא כאשר המוזיאון נסגר ב-14:00… השתדלנו לנצל את השעתיים שהיו לנו בצורה מיטבית.
אמנם ביקור במוזיאון זה נכנס לקטגוריה fun במזגן, אבל למען האמת, המוזיאון מורכב מביתנים לא גדולים (אך ממוזגים) עם שבילים ביניהם. מדובר במקום ענק (כפי שגיליתי כשלא הצלחנו למצוא את הפלנטריום, והקפנו כמעט את כל המקום ברגל) שחלקו גם בעלייה, אך יש לציין שרוב השבילים מקורים או מוצלים, והמקום נגיש בצורה נהדרת לנכים ועגלות ילדים.
הספקנו לבקר בביתן "אדם ועמלו" (תערוכה על כלים וחפצים לשימושים שונים ומחומרים שונים), ביתן הקרמיקה (כלי קרמיקה…) וגלריית מגדל (שם הוצגה תערוכה מעניינת עם ממצאים מסעודת אבירים באפולוניה). יש עוד ביתנים נוספים (זכוכית, נחושת, מוזיאון הדואר, ביתן הפולקלור ועוד). בעלי ואייל גם נכנסו לצפות במופע בפלנטריום (על אסטרונאוטים וסכנות בחלל). בחצר המוזיאון מפוזרים מוצגים אטרקטיביים – כבאית ישנה, רכבת ישנה, פסיפסים יפים ועוד. אני מניחה שעוד נשוב לשם.
אל תשכחו לקחת מפה מדלפק הכניסה, ולקרוא את ההערות שבה. יש שם טיפים והדרכה לתכנון הביקור במקום, והצטערתי מאוד שקראתי אותם רק בסוף הביקור ולא בהתחלה.

בביתן אדם ועמלו. היה נחמד להראות לאייל איך עשו דברים "פעם".

הפלנטריום

בביתן הקרמיקה. המוצגים האלו הזכירו לי את השירותים של החתולים, אך מדובר בגלוסקמאות לשמירת עצמות המת...

מטבח אבירים צלבני

מחוץ למוזיאון הדואר. אתם יודעים, זה מנייר.

אחד מקירות הפסיפס

כבאית ישנה ומהממת ששוחזרה

בקצרה:
אתר:
http://www.eretzmuseum.org.il/
הנזק: קודם כל חניה: 18 ש"ח. מבוגר: 42 ש"ח (הנחות לתושבי ת"א, סטודנטים, חיילים ואזרחים ותיקים). ילדים בחינם עד גיל 18. לפלנטריום קונים כרטיס בנפרד – 32 ש"ח (גם לילדים).
אכלנו: נשנושים שהבאנו מהבית. במקום יש בית קפה בשם "אנינה" שפתוח בשבת.
קטנטנים: יתרוצצו/יזחלו במסדרונות, או ישבו בעגלה. יש מוצגים שמתאימים גם להם כמו הרכבת.
מדד הילד: 4 מתוך 5 (אייל מאוד אהב, אבל התעייף בשלב מסוים)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (היה חם)
ועוד משהו: כל הכבוד על ההקפדה על נגישות לנכים. שימו לב לשעות הפתיחה בשבת. חבל שגובים חניה מכולם ולא נותנים הנחה לבאי המוזיאון. מה שנקרא, תל אביב.

שיחות על החיים עם אייל (#30)

מגדר
חמותי: אייל, לילה טוב, שיהיו לך חלומות ורודים.
אייל: חלומות ורודים? מה אני, בת?

פלאפונים
אני לוקחת את אייל ואת חבר שלו, אוהד, מהגן, ובדרך מצוטטת לשיחה שלהם.
הגלקסי זה הסמסונג גלקסי של בעלי.

אוהד
: יש לכם גלקסי
אייל: כן, זה של אבא שלי. אבל הוא לא בבית, הוא בעבודה.
אוהד: מה, ושם הוא משחק בציפורים הכועסות, ובצפרדים הכועסות?
אני (מתערבת): לא, הוא משתמש בו בשביל לדבר.
אוהד: לא, אני לא חושב שהוא מדבר בו. הוא משחק בו.
אייל: כן, הוא משחק בכל מיני משחקים. לא רק בציפורים הכועסות.

אחרי המקלחת ולפני הסיפור שלפני השינה
אייל: אני מת.
אני: אם אתה מת, אז איך אתה מדבר?
אייל: אני מדבר אנגלית.

<הערה: כנראה קשור לזומבים>

אני: למה אתה מת?
אייל: כי עשיתי פיפי!
אני: מה הקשר?!
אייל: בפיפי היה רעל
אני: אבל כשעושים פיפי זה דווקא מוציא את הרעלים מהגוף. זה לא הגיוני.
אייל: אז אני לא יודע.

<הילדים מלובשים, מצוחצחי שיניים ויושבים על המיטה של אייל, מוכנים לסיפור לפני השינה>

אייל: אמא, כשאני אומר שאני מת או כשאני מדבר שטויות, אל תעני לי. את לא צריכה להתייחס. רק כשאני מדבר דברים רציניים, תתייחסי.
אני: אוקיי.
אייל: זהו, מעכשיו אני אומר דברים רציניים.

חגי ומועדי ישראל – לפי הגן של הילד

לקראת כל חג ליבי מתמלא ברגשות של התרגשות, לחץ וחרדה – האם אזכור להתארגן בזמן על מה שזה לא יהיה שצריך לשלוח עם הילד לגן?
מכיוון שחג שבועות מאחורינו, ולפניי כמה חודשים ארוכים וארורים (קרי: החופש הגדול) להתאפס על עצמי לקראת השנה הבאה (שני ילדים בגן, זה לא צחוק), החלטתי לעשות רשימת חגים ומטלות הגננת לצידם. אתם (כלומר, אתן האמהות, ברור) מוזמנים להוסיף עוד מנסיונכם.
הכל באהבה, כן? אני מהאמהות האלו שמשתדלות כמה שיותר להשקיע, אבל בדרך כלל קורסות מאפיסת כוחות לפני.

ותודה לריקי כהן, שסטאטוסה בפייסבוק עורר אצלי את כל המחשבות האלו…

~* תוספת: 19.6.11 22:15 *~: אף אחת לא שמה לב ששכחתי את יום העצמאות ואת קבלת שבת. לא רוצה לחשוב מה זה אומר עליי, עליכם, עלינו ועל כל עם ישראל. עכשיו הוספתי גם אותם לרשימה.

ראש השנה
חולצה לבנה
ברכת "שנה טובה" לילד
למהדרין – תפוח
אני בדרך כלל מכינה גם עוגיות ביחד עם אייל והוא מכין ברכות לגננות. בשלב הזה של השנה עוד יש לי מרץ.

יום כיפור
צמים, לא צריך לשלוח כלום

סוכות
חולצה לבנה? לא זוכרת.

חנוכה
חולצה לבנה
מסיבה בגן – צריך להביא כיבוד (בעלי דואג לסנג'ר אותי לעוגה, בדרך כלל)
סידור לילד, כי הגן נסגר מוקדם לרגל ההתכוננות למסיבה

חורף
מסחטת פרות הדר

ט"ו בשבט
פירות יבשים
מקבלים שתיל/עציץ מהגן – כדאי להתכונן נפשית לחול ובוץ באוטו

יום המשפחה
תמונה של כל המשפחה – רצוי עדכנית, שכולם מסתכלים בה למצלמה (נדיר מאוד), ושאני נראית בה רזה
ברכה מההורים
מסיבה בגן או טיול של הגן – לשריין את יום שישי

פורים
משלוח מנות לפי רשימה מדוקדקת + ברכה + הפתעה קטנה + עטיפה נאה. עכשיו לכי למכולת ותקני מרשמלו בודד, כי זה מה שכתוב.
תחפושת (אייל נוטה להחליט למה הוא רוצה להתחפש יומיים לפני החג)
אם יש לי כוח – משלוח מנות לגננות

פסח
חולצה לבנה
תפוח אדמה מבושל
ביצה קשה

יום העצמאות
לבוש כחול לבן (חולצה לבנה, מכנסיים כחולים)
לוקחים את הילדים מהגן ב-12:00. לפעמים יש גם טקס.

ל"ג בעומר
קרשים
תפוח אדמה למדורה כפול מספר בני המשפחה בריבוע (איכשהו תמיד נכנסים למדורה יותר תפו"א מאשר יוצאים ממנה)
כיבוד למדורה (שוב עוגה) ושתיה

יום ירושלים
?!

שבועות
חולצה לבנה
טנא מקושט (אנחנו ממחזרים את אותו טנא כבר 3 שנים)
מעדן חלב שהילד אוהב (אצלנו זה נקרא: תבחר ממה שיש במקרר)
פרי (כנ"ל)
זר

סוף שנה
תשורה נאה לגננת
כיבוד למסיבת סיום (שוב עוגה)
סידור לילד, כי הגן נסגר מוקדם לרגל ההתכוננות למסיבה

יום הולדת (במקרה של אייל זה בין ט"ו בשבט לפורים, במקרה של יאיר באיזור שבועות)
עוגת יום הולדת (אני מהמשקיעניות, כך שזה דורש זמן לתכנון והכנות וזמן לביצוע)
הפתעות לכל הגן
ברכה לילד
כיבוד לפי הרשימה
צלחות חד פעמיות / מפיות
מתנה לגן – אם צריך

קבלת שבת
לבחור שירים ודקלומים מתוך הקלסר של הגן
לכתוב/לצייר מה הילד אוהב לעשות בשבת (אייל: לשחק בפלאפון של אבא)
כיבוד כלשהו לפי החלטת הגננת

יום הולדת שנתיים ליאיר – מסיבת בריכה

לכבוד יום ההולדת ה-2 של יאיר, פינטזתי על מסיבת בריכה במרפסת, בצבעי כחול-לבן-צהוב/חול, ילדים שמשתכשכים במים והמון צחוקים.
וכשאני רוצה משהו, אני מגשימה אותו 🙂

הזמנו חברים ואת הילדודס שלהם. הצבנו במרפסת 2 בריכות מתנפחות – אחת לגדולים ואחת לקטנים. ביניהם שמנו משטח ספוג כדי למנוע החלקה. פיזרנו בבריכות כדורים בגדלים שונים וגם אקדחי מים.
האורחים באו מצוידים אף הם בכל מיני משחקים לבריכה 🙂


פרסנו מחצלת, מילאנו גיגיות בנוזל בועות, ונתנו לילדים מחבטי פלסטיק כדי שיפריחו בועות.


חילקנו דפי יצירה בנושא קיץ וצבעים, למי שרצה לעשות אתנחתא יצירתית.
הטלויזיה מצאה את עצמה דלוקה עם סרט של וולט דיסני (שבמקרה שודר באותו זמן) – עבור מנוחת הילדים העייפים (האמת היא שזה לא היה בתכנון, אבל הילדים רצו).
בסוף גם ארגז התחפושות נשלף באופן ספונטני, והילדים התחפשו לפיות, נסיכות ואבירים.

היתה בריזה נהדרת במרפסת וכל כך כיף!!

את המסיבה החלטתי לעצב בצבעי כחול-לבן-צהבהב/חול, ובאווירת קיץ וחוף הים.

תלינו בלונים כחולים ולבנים.
(תודה למירב ומרק על הצילום)

השולחן כוסה במפות כחולות וזהובות. לשימוש האורחים הועמדו כוסות כחולות, סכו"ם כחול, מפיות כחולות וצלחות כחולות ובצבע בז'.

הכנתי כיבוד צהבהב/כחלחל וקליל, שאפשר להחזיקו ביד ולנשנש ישר: במבה;  תפוצ'יפס;  שבלולי גבינה לבנה, פסטו ופרמזן;  מיני מאפינס גבינות; שיפודי מרשמלו כחול-לבן; שיפודי קוביות גבינת אדם; סהרוני גבינה בולגרית; שיפודי פירות (כדור מלון, ליצ'י, אננס); כדורי חמאת בוטנים וקוואקר.

הכנתי קאפקייקס חוף ים טרופי

וקאפקייקס שוקולד בציפוי קרם קצפת לבן עם קישוט של סוכריות כוכבים כחולות ולבנות, נתונות במנז'טים כחולים עם נק' לבנות

ועוגת יום הולדת בצורת דחפור! כי יאיר הרוס על טרקטורים, דחפורים וכל דבר עם גלגלים.

הלוואי וכל הימים יהיו כל כך שמחים כמו היום הזה 🙂