עפיפונים

הגיע הזמן לקום

עברו-חלפו להם ששת השבועות של "משכב הלידה". איילצ'וק כבר בן חודש וחצי, ואני תוהה מה אני עשיתי בכל הזמן הזה. אה, כן. הנקתי.
הנקה זה הדבר הכי משעמם בעולם. אפילו השיעורים בקורס "היבטים משפטיים" היו פחות משעממים. בנוסף לכך, בשלוש בבוקר אני לפעמים תוהה, האם למעשה מדובר בקונספירציה של המין הגברי. טוב, אני מגזימה. אני יודעת שחלב אם זה הדבר הכי טוב בשבילו, ובינתיים עוד לא התייאשתי.
אז משכב הלידה הסתיים, ואני אומרת לעצמי שהגיע הזמן לקום. לקום ולחזור למסלול. להתחיל לאכול נכון (בשוקולד מריר ובביסלי אין ממש ויטמינים). לצאת מהבית יותר. לפגוש אנשים. לטפח את עצמי (הגופיה עם הכתמים של השוקו היא לא באמת סקסית). לא לתת לימים לעבור על פניי בלי לשים לב.
לפני הלידה הייתי בחורה נמרצת ואקטיבית. יאללה, להתעורר.

אייל בן חודש וחצי, ישן בלול

2005-2006

סוף שנת 2005 ותחילת שנת 2006 אופיינו בהצטננות ארוכה (שעדיין לא עברה), ובחוסר מוטיבציה לעשות משהו, מלבד לבשל ולהיות בהריון.
מצבי המנטלי באמצע החודש השמיני מזכיר מאוד את החורף הישראלי: יש ימים של שמש, שבהם אני מבריקה, מביאה את כל אוני האינטלקטואלי לידי ביטוי מושלם, ומרגישה מצליחנית ועל גג העולם. יש ימים של גשם, שבהם אני מנסה להיזכר מה בדיוק אמרו לי לפני שתי דקות, מנסה להיזכר במה בדיוק ניסיתי להיזכר, ואיפה שמתי את… מה שזה לא היה.
אבל די עם קשקושי ההריון. שנת 2005 היתה שנה מצוינת לדעתי. כנראה שבגרף של החיים, שנת 2003 היתה נק' מינימום, ומאז אני רק עולה (אני מקווה שהגרף לא יתחיל לרדת שוב מתישהו). אני בהחלט מרגישה שעשיתי קפיצת דרך גדולה, גם מבחינת הישגיי וגם מבחינת החיבור שלי לעצמי. אני גאה בעצמי!

לפני שנה הצבתי לעצמי מטרות. בואו נראה מה נהיה:
1. לרדת במשקל ולעשות כושר: בואו נגיד שניסיתי….
2. הרחבת המשפחה: ביטני התופחת מעידה על ההצלחה בתחום.
3. להמשיך לבלות: בהחלט התמחנו בנושא הזה השנה. ראינו הרבה הצגות ומופעים, יצאנו לנופש מס' פעמים, ובילינו עם חברים. האתגר האמיתי יהיה לנסות לשמור על אותה רמה גם עם תינוק.
4. לקדם ולשווק את עצמי: מצד אחד, אני חושבת שבהחלט הצלחתי לשווק את עצמי במקום העבודה שלי (הוכרזתי כעובדת מצטיינת). מצד שני, אני מרגישה שיש לי דרך ארוכה עוד לעשות. התהליך צריך להתחיל בשיווק שלי כלפי פנים (כלומר מול עצמי), ובזה אני לא כל כך טובה.
5. דימוי עצמי והערכה עצמית: יש שיפור מסוים, צריך עוד לעבוד על זה לא מעט.
6. תחביבים: בבישול השקעתי, את היצירה די זנחתי, וקשה לי עם זה.
7. ציונים גבוהים: הצלחתי. יש לי ממוצע מעל 90 ואני מרוצה.
8. ימי חופש: ניצלתי אותם כל כך בחוכמה, שבדצמבר נשארו לי מלא ימים. שווה.
9. שינה, אוכל, נפש: אני לא ישנה מספיק, אוכלת בסדר, ומשתדלת להישאר רגועה.
10. לכתוב יותר בבלוגים: לא נעים לי, אבל נכשלתי בגדול… חוץ מבלוג הבישול, אולי.

המטרות לשנת 2006 נגזרות למעשה מהמטרות לשנת 2005. התחלתי לקדם כל מיני דברים, והמטרה היא להמשיך במגמה הזו. שנת 2006 תהיה גם השנה הראשונה בחיי כאמא, וגם זה מעלה כל מיני מחשבות.

1. להגיע למשקל שאהיה מרוצה ממנו, ואוכל לשמור עליו לאורך זמן.
2. לעבוד על ההערכה העצמית שלי. לתת לעצמי יותר קרדיט. לקדם את עצמי.
3. להאמין בעצמי ולפעול לפי האינסטינקטים והעקרונות שלי, גם אם הסביבה לאו דווקא מפרגנת.
4. לזכור שהמושג "משפחה" לא מתייחס רק לילד, אלא גם להורים כבני זוג.
5. לא להזניח את עצמי והעיסוקים שלי.
6. להנות, להנות, להנות. הנסיעה לא שווה אם לא נהנים מהדרך.

אני מאחלת לכולכם שנה נהדרת, מעצימה ומהנה!

יום הולדת 27

מצאתי לי זמן להיות חולה. אתמול חגגתי את יום הולדתי ה-27 בעודי ביום המחלה השני שקיבלתי מרופאת המשפחה, עקב וירוס שהחליט לתקוף אותי דווקא השבוע.
אז מצד אחד אני מרגישה די רע, מנוזלת, משתעלת ומסכנה, ומצד שני – אני ממש שמחה.
אני שמחה, כי השנה האחרונה היתה שנה טובה, שבה למדתי הרבה דברים חדשים על עצמי, שנתנו לי הרבה כוחות.
למדתי שיש לי בעל מדהים, חברים מקסימים, ומשפחה נהדרת.
למדתי שאני מוכשרת, שיש לי יכולות מדהימות, ושאני לא נותנת לעצמי מספיק קרדיט על כך.
למדתי שאני מחוננת, וזה גרם לי להבין הרבה דברים על עצמי ועל הסביבה שלי.
למדתי שאני בחורה יפה.
למדתי שאני נשית ואוהבת להתלבש, וזה לגמרי בסדר ולגמרי מותר.
למדתי שאי אפשר ולא צריך להיות סופר-וומן כל הזמן.
למדתי שבעצם אני כבר כל הדברים שאני רוצה להיות. אני רק צריכה לתת להם לצאת החוצה.
את כל אלה אני לוקחת איתי לשנה הקרובה, שהולכת להיות שנה מיוחדת, עם שינויים משמעותיים. כל מה שנותר הוא לאחל לעצמי בהצלחה.
ולסיום – רגע של גיקיות:
<גיקית>
איזה מספר מגניב זה 27?? הוא שווה לשלוש בחזקת שלוש! כלומר המעריך והחזקה הם זהים! אתם קולטים שהפעם הבאה שאוכל להגיד את זה תהיה בגיל 256?
נראה לי שאסתפק ב"עד 120".
< / גיקית >
(הייתי חייבת.)

2004-2005

מאוד מעניין לקרוא את מה שכתבתי כאן בשנה שעברה. סוף שנת 2004 היה די שונה מסוף שנת 2003.
מסתבר שבשבועיים האחרונים אני ובעלי הפכנו לחיות לילה, שחוזרים הביתה ביום שישי ב-5 בבוקר, וישנים ביום שבת עד 4 אחרי הצהריים (האמת היא שחשבתי שמיציתי את כל העיניין לפני 7 שנים. נראה כמה זמן נחזיק מעמד).
השנה האחרונה היתה טובה יותר מקודמתה, אבל אני עדיין מרגישה שיש לי עוד כברת דרך לעשות. אני מקווה שהשנה אצליח לעשות את הזינוק שאני כל כך מייחלת לו – בכל התחומים.
אם נעבור על המטרות שהגדרתי לעצמי בסוף השנה שעברה, אפשר לסכם:
1. לרדת במשקל – לא ממש הלך לי…
2. פיזרתי את ימי החופש יפה לאורך השנה, ולא הרגשתי במחסור.
3. בסוף לא נסענו לארה"ב, עקב המצב הכלכלי (שלנו, לא של המדינה).
4. הדרכון חודש! אפילו ויזה לארה"ב יש לי. בסוף נסענו לפראג.
5. השנה לא עשינו את ליל הסדר אצלנו. ארחנו בראש השנה (וגם זה התיש אותנו מספיק לכמה ימים)
6. אכן הצלחתי להשיג ציונים מעל ל-80. אני מקווה שהשנה אף אשתפר, ולא אתחיל לזרוק…
7. לפרגן לעצמי? אני עובדת על זה.
8. השתדלנו מאוד לשמור על קשר עם חברים ומשפחה. היו תקופות שהצלחנו יותר לשמור על קשר והיו פחות. אחד הדברים שהכי מרגיזים אותי בעולם המודרני, זה הדגש המופרז שאנחנו נותנים לעבודה, על חשבון האנשים שחשובים לנו באמת.
9. דווקא ביציאה מהשגרה עשיתי חיל השנה. הלכנו להמון הצגות, מופעים, הרצאות, סרטים וטיולים. חבל לי שרק השנה גיליתי את העולם הזה. זה כיף גדול.
10. ללכת לישון מוקדם? כנראה שאף פעם לא אצליח להגשים את החלום הזה.

ולסיום, המטרות והיעדים לשנת 2005. אני מבטיחה להגשים לפחות יעד אחד….

1. לרדת במשקל ולעשות כושר.
2. הרחבת המשפחה (הכוונה אינה לחתול שלישי במספר, למרות שחשבנו על זה…)
3. להמשיך לבלות, להגדיל את מאגר החברים ולבלות איתם יותר.
4. לקדם את עצמי. לשווק את עצמי. למרות שאני שונאת להתעסק עם זה.
5. לשפר את הדימוי העצמי וההערכה העצמית שלי.
6. למצוא זמן לתחביבים שלי.
7. להוציא ציונים גבוהים בלימודים, מעל 80 לפחות.
8. לנצל את ימי החופש בחוכמה.
9. לא לשכוח שהגוף צריך שינה, אוכל בריא, ונפש רגועה.
10. לכתוב יותר בבלוגים. אני מתחילה ממש להנות מזה :)

אני מאחלת לכולכם שנת 2005 נהדרת, שתצליחו להגשים את המטרות שלכם, ושתעשו המון כיף.

יום הולדת

היום (2/11) אני חוגגת את יום הולדתי ה-26. גיל 26 הוא בשבילי גיל עם רגל אחת בילדות ורגל אחת בבגרות. מתקרב לגיל 30, אבל לא רחוק מאוד מגיל 20.
השנה האחרונה היתה שנה של שינויים. היא לא היתה קלה, אבל אני חושבת שהיא בהחלט היתה טובה.
אחרי שנת 2003, שהיתה שנה של הדרדרות מבחינתי, אני מרגישה שצמחתי ועליתי. עברתי למקום עבודה חדש, שבו טוב לי הרבה יותר. כאבי הגב שלי נעלמו כפי שהופיעו (אם יש צורך בהוכחה שיש דבר כזה כאבים פסיכוסומטיים, זו ההוכחה). אני עושה מאמצים לצאת מהקונכיה שלי, להתיידד יותר, לצאת יותר, ולחיות יותר.
וזה כיף.
אני מאחלת לעצמי שהשנה אעשה עוד כמה צעדים גדולים לעבר הגשמת השאיפות שלי, שאצליח להוציא את התוכניות שלי אל הפועל כמו שאני רוצה, ושאהנה.
אמן.

תכלה שנה וקללותיה… תחל שנה וברכותיה!

שנת תשס"ד היתה מעורבת. בתחילתה היה נדמה כאילו אין תקווה, אך בהמשך הצלחתי לעשות בחיי כמה שינויים משמעותיים. בפרוס השנה החדשה, אני מרגישה הרבה יותר מחוזקת מאשר בשנה שקדמה לה.
אי אפשר בלי כמה הבטחות לעצמי לרגל השנה החדשה, אז קדימה:
1. לרדת במשקל!!!!!!!!
2. להגשים את תוכניותיי.
3. לעשות את הבלוג הזה יותר שמח. אני מרגישה שהנימה ששורה בו לא כל כך מייצגת אותי.
4. לבלות זמן איכות עם הבעל, המשפחה והחברים. כולנו נוטים לשקוע בעבודה ולשכוח את האנשים החשובים באמת.
5. לפנות זמן לתחביבים האהובים שלי
6. להמשיך לחייך ולהמשיך לבלות
7. לרענן קצת את הבלוגים השונים
ובנימה זו – אני מאחלת לכולכם שהשנה תצליחו לשנות ולהשתנות. זה לא כל כך קשה, צריך קצת תשומת לב והשקעה, וזה בא.

תחל שנת 2004!

תיאוריית הצבת המטרות של לוק אומרת, כי על מנת שמטרה תהווה גורם מניע לביצוע, עליה לקיים 4 תנאים: קשה במידה וריאלית, מקובלת על המבצע, מוגדרת היטב, ומלווה במשוב תוך כדי ועל התהליך.
בתחילת שנה (לועזית או עברית או יום הולדת), יש לי נטייה להציב לעצמי מטרות. לרוב אני נוטה לשכוח מהן (סקר שפורסם בערוץ 2 הראה שאני לא לבד בקטע הזה), אבל כל שנה אני מבטיחה לעצמי שלפחות אנסה. מותר לקוות, לא?
אז הנה המצעד לשנת 2004 (לא לפי סדר מסוים):
1. לרדת במשקל (כמות הקילוגרמים שמורה במערכת)
2. לא לבזבז יותר מידי ימי חופש. לשמור אותם לטיול הגדול לארה"ב.
3. להתכונן כמו שצריך לטיול הגדול בארה"ב (תאריך יעד: ספטמבר 2004)
4. לחדש את הדרכון ברגע שהעיצומים יסתיימו (נקווה שזה יקרה ב-2004)
5. השנה לא להסכים לערוך את ליל הסדר אצלנו
6. ללמוד. להשיג ציונים של מינימום 80 (רצוי מינימום 85)
7. לפרגן לעצמי.
8. לשמור על קשר עם משפחה וחברים
9. להרים ראש מהשגרה ולזכור לחיות קצת.
10. ללכת לישון מוקדם.
… לא קשה מידי, נכון?

יש לי יו-מו-לדת

היום אני בת 25. בחורה רצינית, בוגרת, מיושבת בדעתה ומרכיבה משקפיים.
או שלא בדיוק :-)
עד כה יום ההולדת שלי בהחלט משמח. באופן מפתיע, הדיונים שהיו אמורים להיות לי היום בוטלו. רוב היום עבר בנעימים. הבאתי לעבודה עוגה ובראוניז שחוסלו וזכו להמון מחמאות (מתכונים ב-"פשוט מבשלת"). ביום שבת אירחנו חברים (מתכונים מהערב גם ב"פשוט מבשלת").
היום בעלי מתכנן לי הפתעה סודית. אני מחכה בקוצר רוח….
אז מה אאחל לעצמי לשנה הקרבה?
שיהיה לי את הכוח, היוזמה והחזון להגשים בעצמי את חלומותיי.
ושיהיה שלום.