סליחה על הכותרת שאולי תזעזע, תפגע או תצרום לחלק מכם. זו פשוט האסוציאציה שעלתה בי למראה הציור שאייל צייר בצהרון ביום שני. כבר במבט ראשון היה לי ברור שמדובר בחומות ירושלים, כיפת הזהב ומגדל דוד (וביניהם מציצה גם כיפת הכסף). התפעלתי מאוד מהריאליזם של הציור.
ביקשתי מאייל שיתאר לי מה צייר, ולאחר סקירה של המקומות (הוא קרא למגדל דוד מגדל שלמה משום מה), הוא הצביע על הצבע האדום שבציור וציין: "הצבע האדום זה הדם שנשפך שם בכל המלחמות".
אני מודה שהוא השאיר אותי בפה פעור. אני מניחה שהם למדו על ירושלים בגן לכבוד יום ירושלים שחל ביום ראשון (אני לא דיברתי אתו על הנושא). תשומת הלב לפרטים, החשיבה העמוקה והרגישות שהתבטאו בהחלטה שלו לצייר (ולציין בפניי) את מחיר המלחמות, ריגשו אותי מאוד.
הילד הזה מדהים אותי בכל פעם מחדש.

אייל עשה זאת שוב – כלומר כתב עוד שיר. המשורר ממשיך כאן את הקו השולט כרגע ביצירתו, ומסתמך על מטאפורות מהעולם הימי. הפעם הוא מיטיב לתפוס את הרוח השורה במדינתנו (שלא לומר, עולמנו) בימים אלו.
אם בשירו הקודם, שיר הספינה, היתה נימה של תקווה – אמנם יורד גשם, אך הבית מצפה לנו כמקום מקלט, הרי שבשיר הנוכחי אנו למדים שגם הבית אינו מקום כל כך בטוח: הרוח נושבת, והדגים אוכלים את האצות.
או אולי, בעצם, התכוון המשורר שלמרות הרוח הנושבת, העולם ממשיך להתקיים – הסירות שטות, הדגים אוכלים את האצות שמעכירות את המים? אני מניחה שניתן לפרש זאת לכמה כיוונים.
הפעם אייל אף יצר תמונה תלת מימדית סביב השיר (או את השיר סביב התמונה, אם מסתכלים על זה מבחינה כרונולוגית). שימו לב לספינה התלת מימדית, שבתוכה נמצא ילד – אייל בעצמו.

אצות בתוך המים / אייל זוסימן
אלו חיים יש עכשיו בארץ
רוח נושבת
לתוך הלילה
הדגים אוכלים את האצות.
הסירות שטות על המים.

כשאני כותבת "צעירה" אני מתכוונת לגיל 5. כן, כן, זה היה צפוי. אייל כתב שיר. שמו "שיר הספינה". מדובר ביצירה אישית היוצאת ונכנסת אל הלב. שימו לב למטאפורה של הגשם היורד שבעקבותיו חוזרים הביתה. הספינה שטה על הים הכחול, אך במים יש אצות והגשם יורד. בעיתות צרה הפתרון שמציע המשורר הוא לחזור הביתה – אל המקום העוטף והמחבק. מרגש.

שיר הספינה / אייל זוסימן

שוטי שוטי ספינתי
על הים הכחול
אצות מים
וגשם יורד עכשיו
הביתה נחזור

בנוסף לכך, אייל יצר סיטואציה אמנותית שלמה סביב השיר. כתב הדפוס המהמם שבו כתוב השיר הוא הכתב שלי. את הספינה אני ציירתי ואייל צבע, גזר והדביק. גם כל השאר מעשה ידיו של אייל.

לאחר מכן ערך המשורר הצעיר "ערב" שירי משוררים, בו הקריא את שירו החדש. ליווה אותו אחיו הצעיר בריקודים וקולות רקע.