אמנות השכנוע
יאיר (בפרצוף זורח ומאושר): אמא, לא כואבת לי הבטן!!
אני: יופי! אז מה?
יאיר: אז אפשר עוד עוגייה?

אמנות השכנוע #2
יאיר (מסתכל על צנצנת של ממרח לוטוס): אמא, מה זה?
אני: זה מין ממרח כזה.
יאיר (מצביע על תמונה של עוגייה שיש על הצנצנת): ומה זה?
אני: זאת עוגייה.
יאיר: נכון. אפשר אחת?

לדבר בשפתו של הילד
יאיר מציק לאייל ומכה בו. אייל צועק עליו שיפסיק. יאיר לא ממהר להפסיק.
אייל (ליאיר): יאיר, אמרתי לך "די!", ואתה לא מפסיק! רק אחרי הפעם השלישית שאמרתי לך אתה הפסקת! באיזו שפה אני צריך לדבר אליך בשביל שתבין?!
<יאיר שומר על זכות השתיקה>
אייל: אנגלית, הא?

יחסים
אייל (מסתכל על חתול שעבר ברחוב): אויש, איזה חתול חמוד. אני ממש מאוהב בו.
אני (צוחקת): ומה עם חמודי? הוא לא ירגיש נבגד?
אייל: אני אוהב את שניהם במקביל.
אני: ממממ… אני לא בטוחה שחמודי יקבל את זה.
אייל: טוב נו, אז אני אוהב את חמודי יותר.

יחסים #2
אנחנו נכנסים הביתה אחרי שלקחתי את אייל מבית הספר.
אני: אייל, לך תוריד נעליים ותחליף חולצה.
אייל: אני לא יכול עכשיו, חמודי מנשק אותי.

אייל: תראו, יצאה לי יצירה!
למי שלא מזהה, מדובר במסך הטלוויזיה שלנו שאייל צילם עם הסמארטפון שלי.

אנחנו שוקלים להחביא טייפ מקליט בחדר של הילדים. כשהם מדברים אחד עם השני לפני השינה, הם עושים את זה ממש מהר, ואנחנו לא מספיקים לצותת להם כמו שצריך.

תעמולת בחירות
אייל: יאיר, אולי נשלים?
יאיר: לא רוצה.
אייל: יאיר, מה שארץ ישראל צריכה זה שקט ושלווה. שנוכל לחיות בשקט, ללמוד בשקט. בגלל זה חשוב שגם אנחנו נשלים.
יאיר: בסדר.

מגלה כישרונות צעירים
אייל: יאיר, אתה יכול להשתתף בתחרות החוסר נימוס או תחרות המעצבנות.
יאיר: לא נכון!!! לא יפה!!!
אייל: מה, אתה ממש טוב בזה. כדאי לך, אתה תראה, אתה תנצח בקלות.

בנוי לקשר
אייל (על הדג בתנור שהכנתי לו לצהרים): זה היה מעולה. חבל שאי אפשר להתחתן איתו.

חינוך לגיל הרך
אני: אייל, בוא, אנחנו הולכים לקחת את יאיר מהגן. תסגור את הטלוויזיה.
אייל (לחמודי):  חמודי, אנחנו הולכים. אני לא מרשה לך לראות טלויזיה! אתה קטן מידי בשביל זה. אין תכניות שמתאימות לך.

טוב, נשברתי. אני לא יכולה להפריד בין פוסטים על שיחות עם אייל לבין פוסטים על שיחות עם יאיר. הם התחילו לדבר אחד עם השני וכל זה.

זהות

אייל (לחמודי): חתול טוב…. אתה חתול טוב…. אתה חתול יותר טוב מיאיר! ויאיר בכלל לא חתול.
יאיר: אני כן חתול!
אייל: לא, אתה ילד בן שלוש וחצי.
יאיר: אני חתול!
אייל: לא, אתה לא.
יאיר: חתול חתול חתול!
אייל: אימא, נכון שיאיר לא חתול?
אני: לא ממש, לא.
יאיר: אני כן חתול! אני רוצה להיות חתול…
אני: אתה יכול להיות חתול וירטואלי.

הסבון בכה מאוד

אייל (קורא שלט): "תדלק 50 ליטר ומעלה, וקבל רחצה חיצונית חינם"
אני: כן.
אייל: טוב נו, אבל אנחנו לא מאמינים לפרסומות.
אני: זו לא בדיוק פרסומת. הם פשוט מודיעים לך שאם תתדלק יותר מ-50 ליטר תוכל לקבל רחצה חיצונית בחינם. כדי שתדע. עכשיו אתה יכול לבחור אם אתה רוצה לתדלק כזו כמות. או לתדלק בכלל.
<אייל חושב>
אייל: טוב, גם ככה אבא לא רוחץ את האוטו. הוא לא רחץ אותו כבר לפחות שנתיים.
אייל: הוא אוהב שהאוטו מלוכלך. וגם מבפנים הוא לא מסודר ומלא בלגן. וגם יש עליו כל מיני סימנים מבחוץ.
אייל: ככה זה שומר עליו שלא יגנבו אותו, כי אף אחד לא רוצה אוטו כזה מלוכלך ומבולגן. חוץ מאבא.

השלמה

אייל: יאיר, בוא נשלים. לא השלמנו כבר שנה.
יאיר: טוב.
אייל: זה אומר שאנחנו לא רבים.
יאיר: טוב.
<יאיר עושה קולות שמעצבנים את אייל>
אייל: יאיר! די! אמרנו שאנחנו משלימים!!

הזמן הצהוב

יאיר: אימא, אני רוצה בננה.
אני: אכלת כבר שתי בננות היום. זה מספיק. תכאב לך הבטן.
יאיר: אבל אני רוצה להיות חתול צהוב!
אני: אז?
יאיר: אז אני צריך לאכול בננה!
אני: למה, כי היא צהובה?
יאיר: כן!
אני: רוצה לאכול גבינה צהובה?
יאיר: כן! ייייישששש!!!

וגם לא רוצה

יאיר: אמא, אני לא יכול.
אני: בטח שאתה יכול.
אייל: אתה יכול, כמו הספר שאתה אוהב – הקטר הכחול שיכול.
אני: נכון.
יאיר: אני אוהב את הקטר הכחול שלא יכול.

אני מניחה שאין צורך לציין שדמויות ה- lego star wars של דארת' ויידר וה- storm trooper הן שלי והושאלו לילדים לזמן מוגבל בלבד ולצורך הצילום.