עפיפונים

11 הספרים הבלתי נשכחים שלי

בספרייה העירונית שלנו עושים מידי פעם תערוכות של ספרים בנושאים שונים. זה נורא נחמד. אחד התערוכות האחרונות הייתה בנושא "ספרי מתח", וסקרו שם בקבוצות כל מיני סוגים של ספרות מתח – ספרות שבדית, ספרות אמריקאית, בלשים וכו'. כרגע התערוכה הפעילה היא בנושא "ספרים בלתי נשכחים", שבמסגרתה בחרו הספרניות את הספרים הבלתי נשכחים שלהן. במקרה או שלא במקרה, בפייסבוק התחיל לרוץ סטאטוס דומה שיעל רוזנוולד יניב תייגה אותי עליו:

עשרת הספרים הבלתי נשכחים של יעל

עשרת הספרים הבלתי נשכחים של יעל

אני מאוד אוהבת רשימות ומאוד אוהבת ספרים, ואלו 11 הספרים הבלתי נשכחים שלי (אז הוספתי עוד אחד, מ'כפת'לכם). הוספתי לחלקם תמונת כריכה וקישור לאתר The Book Depository, שממנו אני קונה את רוב הספרים שאני קוראת באנגלית, פשוט בגלל שזה הרבה הרבה יותר זול, המשלוח לארץ חינם והשירות מעולה ומהיר.

1. קיצור תולדות האנושות – יובל נח הררי
הספר הזה במקום הראשון ולא בכדי. הוא ממש עיצב את תפיסת עולמי והשאיר עליי רושם בלתי ימחה. חובת קריאה בעיניי.

2. טרילוגיית משחקי הרעב (The Hunger Games) – סוזן קולינס
קראתי את ספרי הטרילוגיה בנשימה עצורה. הם מתויגים כספרים לבני נוער וזה כל כך לא נכון ולא במקום. אלו ספרים חזקים המדברים על הטבע האנושי ועל החברה האנושית. קראתי אותם מספר רב של פעמים, גם באנגלית וגם בעברית (וראוי לציין לשבח את התרגום המעולה של יעל אכמון), ובסוף הספר השלישי אני תמיד בוכה, למרות שאני יודעת כבר איך הוא יסתיים.

משחקי הרעב - הספר הראשוןמשחקי הרעב - הספר השנימשחקי הרעב - הספר השלישי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

3. סדרת ספרי הארי פוטר – ג'.ק. רולינג

סדרת ספרים שנחשבת כמיועדת לילדים ובני נוער, אבל אני רואה בה הרבה יותר: אהבה, גילוי העצמי, יחס לזרים ולאחר, חברות, משפחה ועוד. לא כל הספרים בסדרה אחידים ברמתם ויש מריחות פה ושם, אבל יש גם משפטים וציטוטים חכמים רבים, וכשאני קוראת את הביטוי "the boy who lived" אני תמיד מתרגשת.

כל ספרי הארי פוטר

4. ג'יין אייר – שרלוט ברונטה
אמנם את ספריה של ג'יין אוסטן אני אוהבת מאוד, אך עדיין בעיניי שרלוט ברונטה עם ג'יין אייר שלה עולה עליהם, ולכן היא זו שנכנסה לרשימה, בעיקר בגלל תיאורי הנופים, הסוד האפל ותפיסת העולם של ג'יין.

ג'יין אייר

5. כוכב השביט מגיע לעמק המומינים – טובה ינסון
קראתי את הספר הזה בנערותי. מעבר לעובדה שהוא כתוב נהדר ושאני אוהבת ספרות ילדים סקנדינבית (גם את אסטריד לינדגרן למשל), בעיקר זכור לי שנורא בכיתי בסוף שלו. היה שם משהו שמאוד נגע בי באותה תקופה טינאייג'רית כנראה.

6. משפחת המומינים – חורף קסום – טובה ינסון
חורף קסום? לא ממש. חורף קשה, אפל, קודר. מומינטרול מתעורר משנת החורף וצריך להתמודד עם עולם שהוא לא מכיר, עולם קשה וזר. קראתי את הספר הזה לאייל, ומצאתי את עצמי נשאבת עמוקות לטקסטים שיותר מכל הזכירו לי תיאורים של מצבים נפשיים.

7. Outliers (מצוינים) – מלקולם גלאדוול
מלקולם גלאדוול הוא סופר נהדר ויש לי את כל ספריו. הספר הזה אהוב עליי במיוחד משום שהוא מדבר על נושא שקרוב לליבי כאמא – מצוינות ומצטיינים. ספר חובה בעיניי לכל הורה (למרות שאני לא בטוחה שזו הייתה כוונתו של הסופר) וגם לאנשי חינוך. לשר החינוך שלנו לא יזיק לקרוא אותו, במיוחד את הפרק על החופשות ופערים בין עניים ועשירים.

outliers

8. כל סיפורי שרלוק הולמס – ארתור קונן דויל
לא צריך להגיד הרבה, נכון?

9. עולם חדש מופלא – אלדוס האקסלי
קראתי בנערותי ועד היום החברה הדיסטופית שהמציא האקסלי לא יוצאת לי מהראש.

Brave New World - Aldus Huxley

10. אבא ארך רגליים – ג'יין וובסטר
אני מתה על הספר החמוד והנשי הזה. צ'יק ליט איכותי וקלאסי לבנות הנעורים.

11. המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה – מארק האדון
ספר שכתוב מנקודת מבטו של ילד בעל תסמונת אספרגר. מאוד חזק ומאוד ממחיש את מה שילדים כאלו מתמודדים איתו. חוץ מזה הוא קליל וחמוד ביותר.

 

יש עוד המון ספרים שאני אוהבת, אבל אלו ה-11 הראשונים שעלו לי בראש. יצוינו גם ספריה של ג'יין אוסטן (במיוחד "גאווה ודעה קדומה" ו"אמה"), טרילוגיית Divergent (מפוצלים) – האובססיה החדשה שלי, ההוביט, הטרילוגיה של סטיג לארסון, האריה המכשפה וארון הבגדים, המשחק של אנדר, הצל של אנדר, ועוד ועוד ועוד.

אשמח אם תשאירו תגובה ותמליצו על הספרים הבלתי נשכחים שלכם!

יום הולדת 34 – ה wishlist

ביום שישי הקרוב, 2 בנובמבר, אחגוג את יום הולדתי ה-34. כמו בכל שנה, אני מכינה לעצמי ולכל המעוניין wishlist של דברים שהייתי רוצה לקבל או לקנות לעצמי. בשנים האחרונות זה כלל בעיקר גאדג'טים לבישול ואפייה. השנה דווקא התמקדתי בספרים, ובעוד כמה חשקים.

במקומות הראשונים של ה-wishlist שלי, אבל, נמצאים כמה דברים אחרים וקצת יותר חשובים: בריאות, עבודה ופרנסה, שקט. אשמח לקבל בקופסה עטופה בסרט.

עוד מתנה אפשרית שאשמח לקבל, היא שתעזרו לי לקדם מפה לאוזן לפייסבוק את סדנאות הקאפקייקס שלי.

 

שורה ראשונה, מימין לשמאל:
חותמות קאפקייקס. ובכלל, חותמות. אני אוהבת.
וואשי טייפ. כן, אני רוצה עוד. בעיקר בצבעי ניאון.
אני מחפשת כבר המון זמן כד שתייה שקוף עם ברז. רצוי מזכוכית אבל גם פלסטיק אפשרי. הבנתי שהיה בהום סנטר, אני לא הצלחתי למצוא עד כה.

שורה שניה, מימין לשמאל:
The Casual Vacancy, החדש של ג'. ק. רולינג. אם תקנו דרך the book depository, זה גם יותר זול מבסטימצקי וגם אקבל כמה סנטים מההפנייה.
ללא גלוטן ללא סוכר, ספר בישול של פיליס גלזר, כי הפסקתי לאכול מוצרי חיטה.
התרגום החדש של שרלוק הולמס, כרך ד' (את שלושת הראשונים יש לי).
התרגום החדש של ההוביט

שורה שלישית, מימין לשמאל:
Sweet Designs של איימי אטלס, כוהנת שולחנות הקינוחים האמריקאית
תבנית של מיני עוגות שכבות
ספר בישול של ביל גריינג'ר, השף האוסטרלי החביב עליי.

חתולים! חתולים!

אין כמו חתולים. אין אין אין כמו חתולים. הם היצורים הכי מצחיקים, הכי חמודים ועם הכי הרבה אישיות בעולם.
לאחרונה נתקלתי בכמה לינקים לדפי אינטרנט קורעים מצחוק שמוקדשים לחתולים. מומלץ לפתוח בבוקר אפור – ולחייך. הכל יראה הרבה יותר טוב פתאום.

חתולים וספרים
מדובר בשני דברים שעליי מאוד אהובים, והתמונות הורסות.
זו התמונה שהכי אהבתי:

מקור התמונה: ktina

 

חתולים וקופסאות קרטון
חיבתם של חתולים לקופסאות קרטון ידועה לכל חובב ומגדל חתולים. התמונות בפוסט הזה לא רק הורסות, גם הכיתוב ממש ממש מצחיק 🙂 וכל מגדל חתולים יזדהה איתו.

מקור התמונה: Borrowed Periscope

 

The Kitten Covers
בלוג tumblr שמוקדש לדבר אחד בלבד – יצירה מחדש של  עטיפות של אלבומי מוזיקה – בגרסא החתולית. גאונות.
במיוחד אהבתי את העטיפה של Pablo Honey של Radiohead, כי אני אוהבת את Radiohead, אבל יש עטיפות גאוניות עוד יותר – למשל של קווין.
התמונה מהבלוג.

 

מיאו להמשך שבוע מוצלח!

שופינג בשלישי – The Book Depository

על מה אכתוב הפעם?, תהיתי. שוב חנות של חפצים מעוצבים ומהממים שנותר רק להזיל עליהם ריר ולקנא נואשות בגויים שיש להם כאלו? לא! השבוע זהו הזמן לפוסט פרקטי.
החנות The Book Depository היא חנות ספרים אינטרנטית ממוצא בריטי. "מה מיוחד בזה, הרי אנחנו מזמינים מתמידים מאמזון כבר מזמן", בוודאי תשאלו את עצמכם ואותי. ובכן, העניין הוא כזה:
המשלוח מהחנות הזו הוא חינם.
כן, כן, חינם.
לא עוד חישובים שונים ומשונים האם משתלם או לא להזמין מאמזון לאחר מחירי המשלוח.
המשלוח הוא חינם  לחלוטין, כך שכל מה שנותר לכם הוא לתרגם את מחיר הספר לשקלים ותדעו ישר כמה הכל יעלה לכם.

מכיוון שזוהי חנות בריטית, המבחר בה מעט שונה מאתר אמזון הארה"בי, אבל לי זה מעולם לא הפריע לעשות שם שופינג….

מרכישותיי בעבר ובהווה:

1. כל ספרי ג'יין אוסטן שהיו חסרים לי: מנספילד פארק, Northanger Abbey, Persuation (את אמה, על תבונה ורגישות, גאוה ודעה קדומה כבר יש לי)

2. How to win friends and influence people – כשעשיתי את ה-MBA שלי (תואר שני במנהל עסקים), מס' מרצים המליצו על הספר הזה בחום. 6 שנים אחרי, החלטתי אשכרה לרכוש אותו. טרם הספיקותי לקרוא.

3. Kids' Cakes and Party Food – ספר על עוגות יום הולדת ומסיבות יום הולדת לילדים. ספר מעולה ומומלץ ביותר.

4. Decorated Cupcakes – ספר, ובכן, על קאפקייקס וקישוט שלהן (בעיקר בבצק סוכר).

5. Spooky Mazes – חוברת מבוכים באווירת הלואין , שקניתי לאייל. עלתה 4.30 דולר (שזה כלום לחוברת כל כך מושקעת), ושווה כל סנט. אייל מאוד התלהב ממנה, וזה גרם לו להשקיע בה ולסיים אותה מהר יחסית, שזה קצת חבל…

ממליצה לכם לבדוק את The Book Depository כתחליף לאמזון הותיקה, וכן לבדוק מידי פעם את ה-offers באתר כדי לגלות מציאות (כמו חוברת המבוכים הנ"ל).

צריכה את זה: ינשופים

יש כמה טרנדים לוהטים בעולם העיצוב והחפצים: קאפקייקס, בבושקות, ו… ינשופים. חנויות העיצוב החו"ליות וכמובן Etsy מלאים בחפצים מכל הסוגים עם הדפסי ינשופים. יש אפילו בלוג בשם My Owl Barn שמוקדש לכל דבר ינשופי.
אפשר לקחת את הטרנד הינשופי לכל מיני כיוונים. אני מצאתי את עצמי נמשכת דווקא לחפצים פחות צבעוניים ופחות ילדותיים, כאלו שיגרמו לי להיראות אלגנטית וכמובן עשירה (שהרי ידוע שנשים אלגנטיות ועשירות בדרך כלל גם נראות רזות יותר. או שזה רק נדמה לי?).
התמונות מהחנויות הרלוונטיות. הקליקו על התמונות כדי להגיע לחנויות.

טבעת ינשופית מ-ASOS. עכשיו בסייל: 8 פאונד. שוקלת להתחיל לאהוב טבעות.

עגילי טורקיז ינשופיים של ManoCreates. רק 13.5$ והם שלכם. המשלוח חינם.

השרשרת הזו מהממת. אני ממש רוצה אותה. 26.5$ בחנות TwoLittleDoves לא כולל משלוח.

אמנם אני מחרימה את apple, אבל מדבקת המאק-בוק הזו ממש חמודה. 8.95$ ב-MacStikerz, לא כולל משלוח.

ארנק מטבעות עם ינשוף של lifelittle. עולה 7.88$ לא כולל משלוח. מאז שנקרע לי ארנק המטבעות האהוב שקניתי ברודוס, אני באמת צריכה אחד חדש.

סינר ינשופים של Boojiboo. אמנם צבעוני אך מלא שיק. 28.75$ לא כולל משלוח. יש רק אחד כזה.

לסיום אני רוצה להמליץ על ספר ילדים מקסים בשם "ינשופונים" של מרטין ודל. יש לנו אותו כבר כמה שנים, ואני עדיין נוצרת את זיכרון החיוך שעלה על פניו של אייל, כשקראתי לו את הספר לראשונה והגעתי לסוף (ולפואנטה). שלושה ינשופונים קטנים מתעוררים בלילה ומגלים שאמא ינשופה איננה, והם מחכים שתחזור. גם הציורים יפיפיים.

כריכת הספר. מומלץ בחום.

ארץ יצורי הפרא – לראות או לא לראות?

הספר "ארץ יצורי הפרא" של מוריס סנדק הוא אחד מספרי הילדים (הלועזיים) האהובים עליי. השבוע הגיע לארץ הסרט של ספייק ג'ונז שנעשה עפ"י הספר. הסרט קיבל rave reviews מכל הכיוונים.
ברור לי שלפני 10 ואפילו 5 שנים, בכלל לא הייתי מתלבטת. ברור שהייתי הולכת לראות את הסרט. עכשיו, לעומת זאת, כשהיציאות שלי מהבית בערבים הן מתוזמנות היטב ואף דורשות סיוע בתשלום בדמות בייביסיטר, אני תוהה.

תהייה ראשונה – כיצד מתרגמים ספר קצרצר, שכוחו דווקא בציוריו, לסרט שצריך לעבור רף של מס' דקות מינימלי מסוים? האם ג'ונז דחף לשם כל מיני עלילות משנה לא רלוונטיות? רגעי מוסיקה ושירה? מי יודע?
תהייה שניה – עם מי ללכת לסרט? המועמד הקלאסי הוא אייל כמובן, שמכיר ואוהב את הספר (בעלי לא סובל את הספר). הבעיה היא שהסרט אינו מדובב (מעולם לא הצטערתי על כך שסרט לא דובב לעברית, עד למקרה הזה), ולכן באמת שאין טעם.
תהייה שלישית – יש משהו בהייפ שסביב הסרט שמרתיע אותי. כשמשהו מקבל המון סופרלטיבים ואפס ביקורת, יצר ה"דווקא" שבי מתעורר ומנסה לחפש את הפגמים. אני כבר רואה את עצמי יושבת וצופה בסרט, דרוכה ומחפשת את הפאשלה, כאילו החלטתי מראש שלא להתחבר ולא לאהוב. דווקא. ואני לא רוצה להגיע למקום הזה.
אז אני עוד תוהה.

לינק לטריילר המקסים, אבל עבורי הוא בכלל לא מתחבר לספר.

קסם של ילד

אייל לפעמים עושה ואומר דברים שמשאירים אותי בפה פעור.
נראה שבמקרה של הילד הזה, כל מולקולה בגוף שלו עשויה מקסם טהור, אין לי דרך אחרת להסביר את זה.
היום השמעתי לאייל את הדיסק "30 להיטים לפעוטות" (כשהייתי ילדה היה לי את התקליט). שרתי לו את השירים ורקדתי (תוהה ביני לבין עצמי באיזה גיל הילד יתחיל לחשוב שאני פתטית). בשלב מסוים הגענו לשיר "פרח נתתי לנורית" ("אמא אמרה לי, דני, ילדי הוא גיבור ונבון"… וכו').
דמיינו נורה נדלקת מעל הראש של אייל, כי פתאום הוא אומר לי – "יש לנו ספר עם השיר הזה". לקח לי חצי דקה להבין שהוא צודק – יש לנו ספר בשם "פרח נתתי לנורית" של שירי מרים ילן שטקליס, שקראתי לו לפני חצי שנה לפחות, לדעתי.
"בואי אני אראה לך!" (אחד מהמשפטים השגורים על פיו בכל עת), והוא לוקח אותי לחדר שלו, אני מורידה את הספר מהמדף, נותנת לו, ואנחנו חוזרים לסלון.
הוא מתיישב לו על הספה בטבעיות – "אמא, בואי תראי" – פותח את הספר, מדפדף, ומגיע לעמוד שבו יש את השיר.
איך הוא ידע שזה העמוד של השיר?! אחרי כמה שניות ירד לי האסימון – בגלל התמונות!
והוא מסביר לי: "תראי, זה הפרח שהיא זרקה, וזה התפוח, והנה היא הולכת עם ילד אחר, וזה דני, והוא בוכה…"
ואני פשוט בהלם……….
עוד אני בהלם, הילד מדפדף לו בספר ומביט בתמונות, לבסוף סוגר אותו ואומר לי – "יש לנו עוד ספר של שירים".
נכון, יש לנו את הספר "שרשרת זהב", שקניתי לו לפני כמעט שנה לדעתי, ואני לא מקריאה לו אותו בגלל הציורים המעצבנים.
שוב, טיול לחדר (הוא התעקש), הספר בידיו, חוזרים לסלון, הוא מתיישב על הספה, מדפדף ומראה לי – הנה אליעזר והגזר (שר לי קטע מהשיר – "גזר גזר גזר גזר, אין כמוהו גזר! משוך ימינה, משוך שמאלה…" וכו'), הנה זברה, ועוד דפדוף ועוד דפדוף והגענו לשיר "פרח נתתי לנורית".
אני מסתכלת על הילד שלי, בעיניי – כוכבים, והלב עולה על גדותיו.

שאלות שאת שואלת את עצמך כאמא

האם גדי מהספר "שמוליקיפוד" וגדי מהספר "איה פלוטו?" הם אותו גדי?
כיצד ייתכן שלגדי מהספר "איה פלוטו" יש שיער ג'ינג'י בדף שלפני האחרון, ואילו על הכריכה האחורית הוא עם שיער שחור?!
האם הקראה של הספר "תירס חם" כל לילה במשך שבוע עלולה לגרום נזק מוחי להורים?
האם זה שאת יודעת לצטט את "איה פלוטו?" בעל פה ומתוך שינה אומרת שמשהו לא בסדר אצלך?
מדוע חולצה מחויטת לילד בן שנתיים עולה כמו חולצה לאמא שלו (או במספרים: 129 ש"ח) ?
אם האבא של הילד מביא אותו בכל בוקר לגן, והבוקר הוא הביא אותו בלי מעיל, מדוע הגננות מתקשרות דווקא אלייך?
ומתי הם יפסיקו להיות חולים כל הזמן? (תשובה, מנסיונה של אימי: אף פעם. ילדים תמיד חולים, גם כשהם בני 30 פלוס)

נצנוץ קטן של אופטימיות

יש לי את הארי פוטר 6, והיום אתחיל לקרוא אותו.
(דרך אגב – "זכרונותיה של גיישה" הוא ספר מצוין)

המוסד השמיימי

כשסיימתי את הספר "המוסד השמיימי" של אייזיק אסימוב, הרגשתי גאווה. גאווה על כך שביצעתי צעד חשוב בדרכי להשלמת ההשכלה הגיקית שלי. זה לא היה קל. לקח לי המון זמן לצלוח את הספר, גם בגלל שהיה לי קשה עם התרגום, וגם בגלל שלקח לי זמן לספוג ולהבין את העולם המדהים שיצר אייזיק אסימוב. בערך באמצע הספר התמונה התחילה להתבהר, ובסוף הספר החתיכות של הפאזל הסתדרו לי. אני לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שהייתי צריכה לעבוד כל כך קשה בשביל ספר.
בעצם, אני כן זוכרת. זה היה כשקראתי את "גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטן (באנגלית). גם הוא ספר שיש בו עולם שלם שצריך להבין אותו – עולם שבמקרה זה התרחש במציאות ההסטורית שלנו – לשים לב לניואנסים, לקודים ולחוקים שיש בין השורות. אמנם הספרים האלו מאוד שונים אחד מהשני, אבל הדמיון ביניהם הוא שבשניהם צריך לצלול לתוך הטקסט וממש להבין.
למען האמת, רוב הספרים שקראתי לאחרונה לא ממש עונים לתיאור הזה. הם כולם ספרים טובים (טוב, לא כולם: "עיקרון הארבעה" די גרוע – ידעתי שלא הייתי צריכה לקרוא אותו בעברית, "באדולינה" פלצני משהו, "The Kite Runner" נחמד אבל לא מרגש, ו-"ההזדמנות האחרונה" קצת סתמי), אבל הקריאה בהם לא ממש דורשת התעמקות יתירה במובן שאני מדברת עליו. בינתיים זה די בסדר מבחינתי – הראש שלי עסוק גם בלימודים וגם בעבודה, וזה קשה לפנות אותו עבור התעמקות בספר. עדיין, אני קצת מתגעגעת להרגשה הנהדרת הזאת של לקרוא ספר משמעותי באמת.
כרגע אני מנקה קצת את הראש עם ספר של דן בראון, באנגלית (ראו ברשימת הקריאה. זה קצת מצחיק שאני קוראת באנגלית כדי לנוח מקריאת עברית…). אחר כך נראה לאיזה ספר אמשיך.