עפיפונים

אייל בן 6

למעשה אייל כבר בן 6 ושבועיים וקצת. יש לי אינספור סיבות מדוע לקח לי כל כך הרבה זמן לשבת ולכתוב את הפוסט הזה – מחלות, עיסוקים, אירועים, חיים אינטנסיביים ועוד ועוד.

בתכל'ס, זה פשוט מאוד. אני עדיין לא מעכלת שאני אמא לילד בן 6. גיל שש זה גיל, בכן… גדול! אוטוטו כיתה א'. עוד 7 שנים בר מצווה.  נראה כאילו הילדים גדלים נורא מהר ואילו אנחנו מתבגרים לאט…

אני לא חושבת שהילדים שלנו צריכים לשמש לנו כמורי דרך, כגורואים, כמלמדים  או כמתווי מדיניות. ילד הוא ילד, והוא לא צריך לשאת על כתפיו את המשא של הוריו והגידול שלהם. עדיין, אני מוצאת את עצמי מסתכלת על אייל מהצד ומשווה בינו לביני – גם מול רחלי המבוגרת וגם מול רחלי הילדה – ומנסה ללמוד מהמראה שהוא מציב לי, מעצם היותו הילד שלי והיותי אמא שלו, מעצם היותי אחת הדמויות בחייו שמהן הוא לוקח דוגמא מתוך התבוננות, ומצד שני גם מנחות אותו ומחנכות אותו ישירות.

אייל הוא ילד מופלא. אני מוצאת את עצמי עוצרת לפעמים, ומשתאה (בפה פעור מחשבתי) מול החוכמה שלו, היכולות שלו, הנוכחות שלו.
אייל אומר שאחת האינטליגנציות שלו היא היכולת שלו לתקשר עם בעלי חיים, ולהבין אותם. זה כל כך נכון. כמה אהבה ורוך זורמים בינו לבינם. הוא היה שמח לבלות כל יום בגינת הכלבים בגן מאיר, אם זה היה אפשרי. בינתיים הוא מסתפק בשלושת החתולים שלנו, ובמיוחד בחתול השלישי שאימצנו במיוחד בשבילו. הוא העניק לו את השם "חמודי", ישן איתו במיטה, מלטף ומחבק איתו בכל הזדמנות. אפשר ממש לחוש פיזית את האושר שזורח ממנו. "אמא, מזל שהספקנו לאמץ את חמודי לפני שמישהו אחר עשה את זה", אמר לי. "בלילה אני כבר לא מפחד, כי אני לא לבד. חמודי איתי". ואני מרגישה איך כל התאים שלי נמסים לנוכח האהבה הקורנת הזו.

הוא מדבר. המון. מסביר. מלמד. מנהל. ממציא. משפר. מדמיין, ומצייר בפרטי פרטים. נכנס לעומק לכל נושא שמעניין אותו. רוצה לדעת עליו פרטים, שואל שאלות, ואז ממשיך וממציא פרטים, רעיונות ומסקנות משלו.
לאחרונה התחיל להתעניין באל-מוות: זומבים, שדים, ערפדים וכו'. מיד המציא לו כמה דמויות אל-מוות בעצמו, עם תכונות מפורטות כמובן.
רוצים למשוך את תשומת ליבו? ספרו לו משהו חדש ומעניין שהוא לא יודע. או שתראו לו כלב או חתול.

עם כל החוכמה המיוחדת שלו, אני כל הזמן מזכירה לעצמי שהוא עדיין ילד. הוא אוהב מאוד לחבק ולנשק. הוא צריך את המגע והליטופים. כשאני ויאיר באים לקחת אותו מהגן בסוף היום, שניהם מתחבקים. יאיר מאוד אוהב ומעריץ אותו.

בזמן האחרון (אולי בהשפעת הארי פוטר?) אייל החליט שהוא יודע לעשות קסמים. אין לי ספק שהוא צודק. הוא כולו קסם אחד גדול.

לעוד שנים רבות, ארוכות וטובות.