אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים. 

כן, כן, מדובר בבילוי הכי בנאלי שיש, אבל הילדים אוהבים את זה. ביום ראשון בבוקר לקחתי את הילדים לג'ימבורי פעלטון במתחם G בכפר סבא. בשילוב של תמימות וטיפשות חשבתי שאייל יטפס לו על המתקנים של הגדולים, ואילו אני אשב עם יאיר ואראה כיצד הוא זוחל ומטפס על החלקים של הקטנטנים. כמובן שבמקום זה מצאתי את עצמי מפעילה שרירים ששכחתי מקיומם, ורודפת אחרי יאיר המטפס במעלה סולמות הג'ימבורי. אחרי חצי דקה בבריכת הכדורים, הקטנצ'יק גילה שיש מגלשה שיורדת לשם, ולכן טיפס עליה עד למעלה, והמשיך לברוח ממני לכל חור ופינה אפשרית, עד שמצא את הסולם הקרוב וטיפס עליו לקומה הבאה. כך העברנו שעה וחצי, בעוד שניהם מבסוטים עד השמיים ואני מתנשפת אחריהם ותוהה מתי גבי וחלקיי האחרים יקרסו ויישברו סופית. אחרי אתנחתא במקדונלד'ס, חזרנו למקום והמשכנו בהשתוללות הכללית. לקינוח, עשינו סיבוב ב"עדן טבע מרקט", כי האמא (כלומר אני) היתה צריכה גם משהו לנשמה.
  

אינדיאני מס' 1. נראה תמים הקטנצ'יק, אך למעשה מדובר בפרא אדם מטפס.

אינדיאני מס' 2. נחיתה לאחר קפיצת ראש לתוך הבריכה.

שני האינדיאנים בפעולה. מצלמת: אמא על סף התקף לב.

בקצרה:
אתר:http://www.pealton.co.il/he/playgrounds/networks/G
הנזק: 25 ש"ח לילד מעל גיל 9 חודשים. מבוגרים בחינם. סה"כ 50 ש"ח. ניתן לצאת ולחזור. התשלום הוא על כל היום עד 21:00.
אכלנו: חטיף תפוחונים ופיתה עם חומוס מהבית. צהריים במקדונלד'ס, אבל יש אופציות רבות אחרות במתחם.
קטנטנים: עושים חיים משוגעים. יש מתקנים גם להם.
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (בגלל העייפות)
ועוד משהו: אני צריכה לחזור לעשות יוגה. איבדתי את כל הגמישות שלי.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים.

בני הזוג נובויה ושיר ימגוצ'י הם האנשים הכי רגועים ומקסימים בעולם. נובויה הוא אמן, חרש ברזל ומוזיקאי. שיר היא אוצרת אמנות מזרח אסיה ומנחה סדנאות בנושא זן ותרבות יפן. בשבת השלישית בכל חודש הם מקיימים בביתם בעין הוד סדנה למשפחות להכרת תרבות יפן.
הבית ממוקם על צלע ההר, והנוף נכנס פנימה דרך חלונות גדולים שמגיעים כמעט עד לרצפה. הירידה לבית היא דרך לא מעט מדרגות, כך שאם באתם עם טיולון או עגלה, תצטרכו להוריד אותם בידיים עד למטה.
חולצים את הסנדלים ומתיישבים על כסאות ומחצלות. נובויה מראה לנו כלי נגינה מיוחדים מברזל שהכין בעצמו, וצלילים קסומים מתפזרים בחלל האוויר ומשרים שלווה על השומעים. שיר מסבירה על הבית היפני המסורתי ועל הקימונו, ומדריכה אותנו בקיפולי אוריגמי ליצירת קופסא בצורת כוכב. נובויה מסביר על הכתב היפני, ומנגן בכלים הקסומים שלו בעוד שיר עורכת את טקס התה המסורתי.
הסדנה נמשכת שעתיים שעוברות ביעף.

אייל מאוד נהנה והתעניין בכל מה שלמדנו, וגם השתתף בשמחה. קיוויתי שיאיר יוכל לשבת בשקט ולהקשיב, אך כמובן שהתבדיתי, ולכן אני ובעלי היינו איתו בחוץ לסירוגין, עד שהצלחתי להרדים אותו.
יש לתאם את הביקור מראש בטלפון עם שיר (ראו פרטים באתר).
לאחר הסדנה ניתן לשוטט בכפר עצמו, אך אנחנו היינו חייבים להגיע הביתה ולכן נשאיר זאת לפעם אחרת.

בקצרה:
אתר: http://www.ein-hod.info/adds/shir/teaceremony1.htm/
הנזק: 40 ש"ח למשתתף מעל גיל 4, סה"כ 120 ש"ח.
אכלנו: עוגית תמרים ותה בטקס התה. צימוקים וחמוציות שהבאנו מהבית. צהריים במסעדת "הבית" בעין חוד.
קטנטנים: אם הצלחתם לכוון לשעת השינה שלהם, או שהם יכולים לשבת בשקט – הרווחתם. אחרת, הביאו צעצועים ושאחד ההורים ישחק איתם בחצר.
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (בגלל הצורך להעסיק את הקטנצ'יק)
ועוד משהו: אני מעריצה את בני הזוג ימגוצ'י על הנחמדות, הרוגע והסבלנות שלהם. חבל שאין סדנה גם לזה.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים.

הכל התחיל אחרי שתי שבתות רצופות שבהן נשארנו בבית, חוץ מגיחה לבית קפה לארוחת בוקר. בחוץ היה לוהט ככבשן, בפנים היו שני מבוגרים ושני ילדים מחורפנים. אפילו הבריכה המתנפחת במרפסת לא הצילה את המצב. נשבעתי – לא עוד! הבנתי שעליי למצוא מקומות ממוזגים (רצוי לא קניון) שבהם נוכל כולנו ליהנות. מסתבר שכשמקדישים למשהו מחשבה אפשר למצוא פיתרון: מזגן + פעילויות = מוזיאון! וכך שמנו פעמינו למוזיאון המדע בירושלים.
במוזיאון מוצגות כמה תערוכות, כשהמרשימה שבהן היא תערוכת DEEP – על יצורים מוזרים השוכנים במעמקי האוקיינוס. בעלי ואייל הצטרפו להדרכה קצרה, שבה דובר על גלי אור, גלי קול, האוקיינוס, הסוואה של בעלי חיים באוקיינוס ועוד כל מיני דברים (הייתי בחוץ וטיילתי עם יאיר בעגלה). אחר כך שוטטנו בתערוכה – הצילומים מדהימים, וראינו גם סרט קצר בעודנו "מרוחים" על פופים (גאונות!). בנוסף לכך ביקרנו בתערוכה עם מתקנים כמו בלונה פארק ובתערוכה של מיצגים בהשראת ספרי ילדים. אפשר לגעת בכל דבר ולנסות כל דבר.
הגילוי הגדול מבחינתי היה עד כמה אייל היה מאושר במקום הזה. בהדרכה עצמה הוא השתתף וענה על השאלות של המדריכה, בתערוכה הוא פשוט קרן וגם הסביר לנו כל מיני דברים, וכשהודיעו שהמוזיאון נסגר וצריך לצאת, הוא התחיל לבכות וסירב בכל תוקף להתפנות. הרגשתי כאילו נדלקה לי נורה מעל הראש, ומישהו סילק את הוילון מפרצופי ואמר לי – בוקר טוב גיברת, קלטת סוף סוף מה הבן שלך אוהב?

על הפלטפורמה המסתובבת

אייל עם הנקר הגדול

אחרי המוזיאון נסענו לעיר העתיקה, ושוטטנו בסמטאות (הלא ממוזגות, אך מקורות) עד שהגענו לכותל.

בקצרה:
אתר: http://www.mada.org.il/
הנזק: 40 ש"ח למבוגר, סה"כ 80 ש"ח. על הילדים לא שילמנו כי התשלום הוא מגיל 5 (גם 40 ש"ח).
אכלנו: צהריים במסעדה הלבנונית באבו גוש. מיץ רימונים, לימונדה, פיתה דרוזית ובייגלה עגול גדול בעיר העתיקה. במוזיאון יש גם קפיטריה.
קטנטנים: יכולים לזחול ברחבי המסדרונות, או לטייל בעגלה. יש גם מיצגים שהם יכולים לקחת בהם חלק (כמו המשטח המסתובב).
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 5 מתוך 5.
ועוד משהו: בשירותים הכיורים מונמכים לגובה הילדים. כל הכבוד!