מממ… יש מצב שה-resolutions שלי לשנה החדשה יהיו:
א. ללמוד לתפור.
ב. לרדת 20 ק"ג.
ג. בעקבות א' ו-ב', להפוך לגרסא הברונטית של הבחורה הזו.

מריסה החליטה שבמשך שנה שלמה היא לא תקנה בגדים בחנויות רגילות. היא הקציבה לעצמה 365 דולר לכל השנה, לקניות של שמלות וחצאיות יד שניה בלבד, שאותם תשפץ בעצמה, וכל יום תלבש יצירה אחרת. הבלוג הוא כבר ביום ה-286 שלו. כל יום מריסה גוזרת, תופרת, צובעת, ומעצבת לה אאוטפיט אחר. השמלות כל כך זולות כי חלק גדול מהן היו קרועות, מוכתמות ובמצב ממש גרוע. מריסה עושה בהן קסמים, ומתעדת הכל בבלוג שלה: New Dress A Day.

אהבתי מאוד את הרעיון, ורוב העיצובים של מריסה נראים עליה פשוט מעולה, וזה שהיא בהירת שיער ודקיקה בטח לא גורע. זה מגניב בעיניי שבמשך שנה שלמה היא לבשה בכל יום בגד שבטוח אין לאף אחד אחרת, אבל מה שבאמת מגניב זו מריסה בעצמה. היא חמודה, מצחיקה, חייכנית, ונראה שהיא כל הזמן עושה חיים משוגעים – מבלה המון עם חברים, יוצאת לקונצרטים ולארוחות במסעדות. מריסה, תאמצי אותי!!! את מהממת!!! כילדת אייטיז, הבלוג שלה מלא ברפרנסים לתוכניות טלווזיה שזכורות לי מילדותי, כך שחוץ מלהסתכל על התמונות, גם כיף נורא לקרוא אותה.

אם זה מזכיר לכם את ג'ולי וג'וליה, לא טעיתם. זו היתה ההשראה של מריסה לבלוג.

(ובלי קשר – נכון שמריסה דומה קצת ללירון וויצמן? מתה על שתיהן)

מצאתי את הבלוג של מריסה דרך Fashion Forward. הנה כמה דוגמאות מהבלוג, שתבינו על מה אני מדברת:

לפני: חסרת צורה. אחרי: סקסית נורא.

לפני: צנועה וחסידית. אחרי: אופנת עילית

לפני: מהסדרה "שושלת" - אלקסיס וקריסטל. אחרי: כאילו של מעצב על.

לפני: קרועה, הרוסה, בדרך לאשפה. אחרי: מאוד אלגנטית ויפה.