עפיפונים

שיחות על החיים עם הילדים #10

לא רק הבלוג חוגג 10 שנים להיווסדו, גם סדרת "שיחות על החיים עם הילדים" חוגגת 10, והפעם בפוסט ארוך במיוחד. השיחות עם יאיר מתחילות להזכיר לי את השיחות שהיו לי בעבר עם אייל, וזה קצת נחמד, וקצת מלחיץ, וקצת גורם לי לתהות מה יהיה בעתיד.
בהדרכת הורים שיבחה אותנו המנחה על כך שאנחנו מתפעלים כל כך מהילדים שלנו. אני תוהה – במקרה שלהם, איך אפשר שלא?!

 

על דינוזאורים ואנשים
יאיר המציא סוג חדש של דינוזאור: דינוזאור פטיש, המכונה גם דינוזאור קרש (crash).
יאיר: בתקופה של הדינזואורים לא היו אנשים.
אני: נכון. למה?
יאיר: כי הדינוזאור פטיש הפיל את כל העצים עם האף שלו בצורת פטיש.
אני: אבל מה זה שהוא הפיל עצים, קשור לזה שלא היו אנשים?
יאיר: כי אם היו אז אנשים, העצים היו נופלים עליהם והם היו מתים.
אני: בגלל זה לא היו אנשים?
יאיר: כן.
יאיר: אבל ציפורים היו גם בתקופה של הדינוזאורים וגם בתקופה של האנשים.
אני: נכון.
יאיר: אולי בגלל שציפורים יכולות לעוף גבוה מעל העצים. אבל הן לא יכולות לעוף עד לחלל!
אני: נכון, הן לא יכולות.
יאיר: אם הן היו יכולות היה לנו אסטרונאוט יונה!

 

אייל טועם קבב רומני
אייל: "זה היה לי טעים. הרגשתי בסוף נגיעה של חריפות, אבל זה היה חריף שעשה לי טוב. אהבתי את זה. כשזה חם זה יותר מוצלח".

 

ימי בנימינה
אנחנו נכנסים בשערי בנימינה.
בעלי: אייל, על שם מי נקראת בנימינה?
אייל: בנימין.
בעלי: בנימין מי?
אייל: נתניהו?

 

בשביל רגעים כאלה הכל היה שווה
אני מסרקת את אייל
אני: אייל, תסתובב רגע, אני צריכה לסרק אותך מקדימה.
אייל (מסתובב): או! אמא! את יפה!
אני: תודה רבה מתוק שלי!
אייל: מה תודה, זה נכון.

 

בעזרת זומבים אפשר להסביר הכל
יאיר: אמא, היום בחוג שיחקנו במשחק "חצות הליל". הזאב אומר מספר וצריך לקפוץ, ואם הוא אומר "חצות הליל" צריך לברוח, ואז מי שהוא תופס מצטרף אליו.
אני: אתה מתכוון שהוא הופך גם כן לתופס.
יאיר: אני אסביר לך. נכון שאם זומבים אוכלים מוח של אדם רגיל אז הוא גם הופך לזומבי? אז זה אותו דבר.

 

לא צריך להסביר פעמיים
אני והילדים במכונית.
waze
: עוד 400 מטרים, בכיכר, המשך ישר.
יאיר: אמא, בכיכר תמשיכי ישר.
אני: בסדר, אבל עוד לא הגעתי לכיכר.
waze: עוד 200 מטרים, בכיכר, המשך ישר.
יאיר: טוב! כבר הבנתי את זה!

 

סידורים 
כשאני ויאיר חיכינו שהחוג של אייל יסתיים, יאיר ביקש שאחרי החוג נלך לאכול בגלידרייה השכונתית האהובה עליו ("דלי קרים"), ואני הסכמתי.
יאיר: אימא, לאן אנחנו נוסעים?
אני: רצית ללכת לאכול גלידה, לא?
יאיר: אבל לאן אנחנו נוסעים?
אני: אז אנחנו נוסעים לאכול גלידה. אבל קודם נלך לתת את החולצות של אבא לגיהוץ.
יאיר (נאנח): אז זה הולך להיות יום ארוך.

 

 

קניתי לאייל חוברת חקר חשבון שהוא מאוד אוהב. הצורה שבה הוא ענה על השאלות בעמוד הזה משעשעת אותי כל פעם מחדש. דוגמא טובה, דרך אגב, להבדל בין ילד מחונן ל"סתם" ילד חכם.

קניתי לאייל חוברת חקר חשבון שהוא מאוד אוהב. הצורה שבה הוא ענה על השאלות בעמוד הזה משעשעת אותי כל פעם מחדש. דוגמה טובה, דרך אגב, להבדל בין ילד מחונן ל"סתם" ילד חכם.

שיחות על החיים עם הילדים – #2

אנחנו שוקלים להחביא טייפ מקליט בחדר של הילדים. כשהם מדברים אחד עם השני לפני השינה, הם עושים את זה ממש מהר, ואנחנו לא מספיקים לצותת להם כמו שצריך.

תעמולת בחירות
אייל
: יאיר, אולי נשלים?
יאיר: לא רוצה.
אייל: יאיר, מה שארץ ישראל צריכה זה שקט ושלווה. שנוכל לחיות בשקט, ללמוד בשקט. בגלל זה חשוב שגם אנחנו נשלים.
יאיר: בסדר.

 

מגלה כישרונות צעירים
אייל
: יאיר, אתה יכול להשתתף בתחרות החוסר נימוס או תחרות המעצבנות.
יאיר: לא נכון!!! לא יפה!!!
אייל: מה, אתה ממש טוב בזה. כדאי לך, אתה תראה, אתה תנצח בקלות.

 

בנוי לקשר
אייל
(על הדג בתנור שהכנתי לו לצהרים): זה היה מעולה. חבל שאי אפשר להתחתן איתו.

 

חינוך לגיל הרך
אני: אייל, בוא, אנחנו הולכים לקחת את יאיר מהגן. תסגור את הטלוויזיה.
אייל (לחמודי):  חמודי, אנחנו הולכים. אני לא מרשה לך לראות טלויזיה! אתה קטן מידי בשביל זה. אין תכניות שמתאימות לך.

חמודי שומר השלט

שיחות על החיים עם הילדים – #1

טוב, נשברתי. אני לא יכולה להפריד בין פוסטים על שיחות עם אייל לבין פוסטים על שיחות עם יאיר. הם התחילו לדבר אחד עם השני וכל זה.

זהות

אייל (לחמודי): חתול טוב…. אתה חתול טוב…. אתה חתול יותר טוב מיאיר! ויאיר בכלל לא חתול.
יאיר: אני כן חתול!
אייל: לא, אתה ילד בן שלוש וחצי.
יאיר: אני חתול!
אייל: לא, אתה לא.
יאיר: חתול חתול חתול!
אייל: אימא, נכון שיאיר לא חתול?
אני: לא ממש, לא.
יאיר: אני כן חתול! אני רוצה להיות חתול…
אני: אתה יכול להיות חתול וירטואלי.

 

הסבון בכה מאוד

אייל (קורא שלט): "תדלק 50 ליטר ומעלה, וקבל רחצה חיצונית חינם"
אני: כן.
אייל: טוב נו, אבל אנחנו לא מאמינים לפרסומות.
אני: זו לא בדיוק פרסומת. הם פשוט מודיעים לך שאם תתדלק יותר מ-50 ליטר תוכל לקבל רחצה חיצונית בחינם. כדי שתדע. עכשיו אתה יכול לבחור אם אתה רוצה לתדלק כזו כמות. או לתדלק בכלל.
<אייל חושב>
אייל: טוב, גם ככה אבא לא רוחץ את האוטו. הוא לא רחץ אותו כבר לפחות שנתיים.
אייל: הוא אוהב שהאוטו מלוכלך. וגם מבפנים הוא לא מסודר ומלא בלגן. וגם יש עליו כל מיני סימנים מבחוץ.
אייל: ככה זה שומר עליו שלא יגנבו אותו, כי אף אחד לא רוצה אוטו כזה מלוכלך ומבולגן. חוץ מאבא.

 

השלמה

אייל: יאיר, בוא נשלים. לא השלמנו כבר שנה.
יאיר: טוב.
אייל: זה אומר שאנחנו לא רבים.
יאיר: טוב.
<יאיר עושה קולות שמעצבנים את אייל>
אייל: יאיר! די! אמרנו שאנחנו משלימים!!

 

הזמן הצהוב

יאיר: אימא, אני רוצה בננה.
אני: אכלת כבר שתי בננות היום. זה מספיק. תכאב לך הבטן.
יאיר: אבל אני רוצה להיות חתול צהוב!
אני: אז?
יאיר: אז אני צריך לאכול בננה!
אני: למה, כי היא צהובה?
יאיר: כן!
אני: רוצה לאכול גבינה צהובה?
יאיר: כן! ייייישששש!!!

 

וגם לא רוצה

יאיר: אמא, אני לא יכול.
אני: בטח שאתה יכול.
אייל: אתה יכול, כמו הספר שאתה אוהב – הקטר הכחול שיכול.
אני: נכון.
יאיר: אני אוהב את הקטר הכחול שלא יכול.

 

אני מניחה שאין צורך לציין שדמויות ה- lego star vwars של דארת' ויידר וה- storm trooper הן שלי והושאלו לילדים לזמן מוגבל בלבד ולצורך הצילום.

אני מניחה שאין צורך לציין שדמויות ה- lego star wars של דארת' ויידר וה- storm trooper הן שלי והושאלו לילדים לזמן מוגבל בלבד ולצורך הצילום.