עפיפונים

10 שנות בלוג, 10 ימי השראה: ציפי לוין כותבת על שקיות

10 שנות בלוג, 10 ימי השראה

כבר כתבתי על הבלוג של ציפי לוין, מה יש לך גברת לוין?, במסגרת BlogDay 2011. ציפי היא אחת הנשים המקסימות – חייכנית, נהדרת, מפרגנת, מלאה בסטייל וטורפת את החיים בשמחה ועליצות – כאשר במקביל היא גם אימא לשניים ועובדת במשרה מלאה. הבלוג שלה עוסק בעיקר בלייף סטייל ותמיד משדר fun fun fun. כיף נורא לקרוא אותו ולהביט בצילומים הנהדרים.
ציפי המקסימה טוענת שהיא פולנייה אמיתית (והיא בכלל חצי הונגריה חצי רוסיה), למרות שאני לא מאמינה לה 😉
לכבוד יום הולדת 10 לבלוג, היא קיבלה השראה מהפוסט "שקיות" (אחד הפוסטים האהובים עליי כאן בבלוג), וכותבת על אובססיית השקיות הפרטית שלה. כמו כל דבר אצל ציפי – גם השקיות שלה נוטפות סטייל!

מוזמנים לתת קפיצה ל-"מה יש לך גברת לוין?" ולקרוא על השקיות של ציפי!

כל הפוסטים שמפורסמים במסגרת חגיגות יום הולדת 10 לבלוג מרוכזים בקישור הבא.

 

ציפי לוין - מה יש לך גברת לוין?

 

מאוסף השקיות של ציפי, קראו עוד עליהן בפוסט שלה

מאוסף השקיות של ציפי, קראו עוד עליהן בפוסט שלה

הפולניה – פוסט פרגון, רחמנא ליצלן

לפני כמה זמן נתקלתי בדף הפייסבוק של הפולניה, ומאז אני מאוהבת. כפולנייה משני הצדדים, הנשואה לחצי פולני (וכידוע פולניות זה גן דומיננטי לחלוטין), פלא שמיד הרגשתי כמו בבית?
מיכל, הפולניה שמאחורי הפולניה, התחילה עם פרויקט באתר Headstart, ועכשיו יש לה כבר אתר  – anikama.com שבו אפשר לקנות את מוצריה: פלייסמטים, מגנטים, חולצות, סינרים, coasters ועוד – שעל כול אחד מהם מודפס משפט פולני אלמותי – "זה לא רקוב, זה דבש", "אני נהית חולה רק מלראות את זה", "אני כבר אנוח בקבר" ועוד ועוד. לכבוד החג, פתחה מיכל גם דוכן בקניון "ערים" בכפר סבא, וכך הזדמן לי לפגוש אותה (כלומר, הכרחתי את בעלי להסיעני לשם על מנת שאוכל לפגוש את העילוי) ולרכוש ממוצריה לחג – שתי חולצות לעצמי וסינר לאימא שלי. אני מודה שהתלבטתי באיזה ציטוט לבחור, בגלל ש90% מהם הם לחלוטין ציטוט ישיר של אימא שלי…. בסוף נבחר "לא ישבתי היום לדקה" (למקום השני הגיע "מחמש אני על הרגליים", ועל כך אמרה אימי – אבל אני קמה בשש…).

אימי עם מבחר אלמנטים פולניים: משפט פולני, קניידלעך ושקית.

אימי עם מבחר אלמנטים פולניים: משפט פולני, קניידלעך ושקית.

וזאת למרות שלעצמי אני לא צריכה שום דבר, ועם הכסף היה עדיף לקנות משהו לילדים

וזאת למרות שלעצמי אני לא צריכה שום דבר, ועם הכסף היה עדיף לקנות משהו לילדים

אני רוצה לאחל למיכל המקסימה המון המון הצלחה מכל הלב, ולכם אני ממליצה להירשם מיד לדף הפייסבוק של הפולניה כדי לקבל ב-newsfeed אמרה פולנית יומית וקורעת מצחוק. כרגע אני מחכה למגנטים שהזמנתי לעיטור המקרר, שביניהם המוטו המרכזי: "לפחות תטעם".

כיצד תהיי פולניה בחג

בפרוס חג הפסח, וכבת לשרשרת ארוכה של פולניות, אני גאה להציג בפניכם את המדריך השלם – כך תהיי פולניה בליל הסדר.
אם את מארחת
1. סרבי לכל הצעת עזרה שהיא.
2. חיזרי שוב ושוב על הביטויים: "לא, לא צריך, בשביל מה…", "זה בסדר, יש לי, לא צריך", "אני לוקחת את זה בקלות, אני לא עושה מזה עיניין".
3. אם מדובר על האוכל שתגישי, השתמשי בביטויים "את הכבד הקצוץ אני אכין לפני, שיהיה טרי", "אצלנו לא נוהגים להגיש את זה בליל הסדר", "אני לא עושה מהאוכל עניין, זו לא בעיה בשבילי".
4. התלונני שאת עושה הכל לבד.
5. ספרי באריכות על מאמצי הניקיון שלך, ואיך מישהי אחרת כבר הייתה נלחצת אם היא היתה במקומך.
6. אחרי הארוחה בליל הסדר, כשממשיכים עם ההגדה, בלי במטבח בשטיפת כלים במקום עם האורחים.
7. בסוף הערב, אחרי שכולם הלכו, התלונני. על הכל.
אם את אורחת
1. הגיעי שעה לפני הזמן, כביכול על מנת "לעזור".
2. בזמן הארוחה, שאלי כל אחד מהנוכחים למה הוא לא טועם מהצימעס (או מהכבד הקצוץ, או מהגפילטע, וכו'). חלקי את האוכל בין הנוכחים שהתנגדו הכי פחות.
3. הפריעי מידי פעם למארחת בעודה במטבח, כביכול על מנת "לעזור".
4. לחשי לבעלך/אחד מילדייך שאת מכינה את הגפילטע (או הכבד הקצוץ או הקניידלך) הרבה יותר טוב.
5. השתמשי מידי פעם בביטוי: "אצלנו לא נהוג ככה".
6. שאלי לגבי כל מאכל – "מה זה", "מה יש בזה", "איך את מכינה את זה". אחר כך הוסיפי שאת מכינה את זה אחרת ויוצא לך מצוין.
6. בסוף הערב, אחרי שתחזרי הביתה, התלונני. על הכל.
חג שמח ולא פולני לכולם! 🙂

שקיות

לכל עדה יש מנהגים משלה. גם בעדה הפולנית ישנה מסורת העוברת מדור לדור, מפולניה לפולניה. לא מדובר במתכון סודי של גפילטע פיש, או בתורה "בכל דבר מהנה תמיד אפשר למצוא על מה להתלונן". מדובר באמנות העתיקה של איסוף שקיות.
כל בת ובן בעדה הפולנית יודעים על מה אני מדברת. בארון שמתחת לכיור, לרוב, שוכן לו עדר ענק של שקיות מכל הגדלים, הצבעים והמינים. כל אשה פולניה קנאית מאוד לגורל האוסף שלה. היא לעולם לא תתן במתנה שקית מהאוסף מרצונה החופשי, אלא אם כן מדובר בקרובי משפחה מדרגה ראשונה, וגם אז לא תמיד.
ימי הולדת הם תמיד חגיגה אמיתית, כי בדרך כלל המתנות מגיעות בשקיות יפות… והכי מגניבות הן השקיות מחו"ל.
מי לא אוספת? אני, אימי, חמותי, גיסתי, הדודות והדודים. ממש מסורת משפחתית.
הייתי ביום שישי אצל ההורים שלי. אחותי בת ה-16 חיפשה משהו בארון שמתחת לכיור, והותקפה קלות על ידי עדר השקיות. בתגובה צעקה על אימי – "מתי כבר תזרקי את כל השקיות האלה??"
"אל דאגה, מותק", אמרתי לה, "כשתגדלי גם לך יהיה אוסף של שקיות משלך"…
(אתם חושבים שיש מצב שאימא תשאיל לי כמה? כבר שבועיים שלא עשיתי קניות.)

ימי הקור

לאמא שלי יש שיגעון, ששמו: החלון הדרומי של המטבח. מדובר בחלון שפתוח בכל שעות היממה, גם בסופות השלג הגדולות ביותר. אפילו רק העלאת ההצעה לסגרו (בכל זאת, קר) נתקלת בזעם עמוק, וכל זאת תחת ההגנה של העיקרון הפולני מס' 12, הידוע יותר בשם – "צריך שיהיה פה קצת אוויר!", או לחילופין בשם – "רחלי, את לא בסדר, הבית שלך בכלל לא מאוורר!!"
ביום שישי האחרון, כבכל יום שישי, שמנו פעמנו לעבר בית הוריי, לארוחת צהריים ולביקור של יום שישי. בחוץ סערה, קור, רוחות וגשמים. בעלי שם עליו 3 שכבות, ואילו אני הסתפקתי "רק" בחולצת פליס עבה ובמעיל צמר. לפני שיצאנו מהבית, אמרתי לבעלי – אולי תיקח גם את מעיל הפליס שלך? אך הוא טען שהשכבות שיש עליו מספיקות לו.
הוא יצטער על הטעות הזו מאוחר יותר.
הגענו לבית הוריי. בחוץ יורד גשם, ובפנים חצי מהחלונות פתוחים. שיניי החלו לנקוש כקסטנייטות, ברכיי לרקוד למבדה, וכפות רגליי להעלות קרח. בעלי דג לו מעיל מהארון של ההורים (אמרתי לך להביא את הפליס!). אבא עובר בכל הבית וסוגר את כל החלונות.
חוץ מחלון אחד.
החלון של המטבח.
אני יושבת בסלון ומרגישה משבי רוח על עורפי. הוריי טוענים שאני מדמיינת וש"בכלל לא קר!" (ממש לא קר, סתם הם לובשים מעילים בתוך הבית, בשביל האורחים…).
כשידיי מתחילות להכחיל, וכשאני כבר לא מסוגלת להרגיש את כפות הרגליים, אני נוקטת בטקטיקת התאבדות.
אני צועדת לעבר המטבח וסוגרת את החלון, לפני שאמא מספיקה לשים לב.
"את לא נורמלית!", אמא צועקת, "אין כאן מספיק אוויר!"
"מה אוויר????", אני צועקת, "קרררר ליייייי!!!!"
הצבע מתחיל לחזור לפניי. העתיד נראה טוב יותר. יש תקווה באופק.
ככה זה, חברים. המעז מנצח.
בשבוע הבא אנחנו באים עם 2 זוגות גרביים, תנור נייד, ומעיל הפליס.