עפיפונים

בלוג דיי 2011 – Blog Day – חמישה בלוגים אהובים

מסתבר שהיום זה בלוג דיי (Blog Day), מין יום כזה שמציינים אותו על ידי פרגון ל-5 בלוגים אחרים. יש המון בלוגים שאני אוהבת ועוקבת אחריהם, ולכן גם מקשרת אליהם בתפריט מצד שמאל. בכל זאת, בחרתי מתוכם חמישה, כאשר כל אחד מהם קשור לצד אחר שלי.

אמא
אמאעובדת הוא הבלוג של יונית צוק, קופירייטרית, נשואה לרופא מתמחה, ואמא של תמר ושל תינוקת שאוטוטו אמורה להיוולד. את יונית פגשתי באירוע בלוגרים (סדנת בישול של אהרוני), היא ישבה לידי, פטפטנו במהלך הערב, וזהו. התאהבתי בה ומיד הצעתי לה חברות בפייסבוק.
יונית כותבת מהלב, אמיתי ומצחיק, ותמר היא מתחרה רצינית לאייל בקטגוריית "שיחות על החיים".

אישה
ציפי מהבלוג "מה יש לך גברת לוין?" ו-ורד מהבלוג "ורדים והדסים" הן חברות, ומצאתי אחת מהן דרך הבלוג של השנייה, אני רק לא זוכרת את מי מצאתי קודם 🙂 הבלוגים שלהן נשיים ומלאי קסם, ומכילים פכים קטנים מחייהן, וגם תמונות נהדרות. אני תמיד נהנית לקרוא פוסטים שלהן.

משפחה
על איזה בלוג אמליץ פה? על Make and Takes האמריקאי, של stay at home mom שעוסקת בבלוגינג וגידול ילדים במשרה מלאה, והבלוג שלה תמיד מלא בכל מיני פרויקטים מעולים ורעיונות ליצירה עם הילדים? או אולי על "הכאב שבאמהות", שמדבר על גידול 2 בנות ובעל תוך כדי התמודדות עם דיכאון אחרי לידה והפרעת אכילה? הם כל כך שונים אחד מהשני, ממש בלוג והיפוכו, אבל אני אוהבת את שניהם.

גיקית
אין גיק שלא מכיר את הבלוג "מדע אחר" של רועי צזנה, ואם כן יש כזה –  ייתן לעצמו ציון נכשל בגיקיות וימהר להשלים את השכלתו. רועי, דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון, כותב פוסטים משעשעים מחד, ועמוקים ומעניינים מאידך, על נושאים מדעיים שונים, בעיקר אבולוציה וביולוגיה. לקרוא את הבלוג של רועי זה תענוג, לא פחות, ותוך כדי שצוחקים גם משכילים 🙂

ו… עוד אחד אחרון
מצד שמאל תוכלו למצוא קישורים להרבה בלוגי אופנה שנתנו לי השראה בתקופה לא קלה שעברתי, ולימדו אותי הכל על בגדים, אופנה ואקססוריז. מתוכם אני רוצה לציין את הבלוג של שרונה ראובני, שרונה יוצאת מהארון, בלוג על אופנה במידות גדולות. הבלוג הזה מוכיח לכל העולם וגם לי, כמה יפה ואופנתית את יכולה להיראות גם במידות גדולות. הכרתי את שרונה דרך הבלוג שלה, היא אישה שנותנת המון השראה ושמורה לה פינה רכה ואהובה בליבי, והרבה חיבוקים ולבבות. אוהב'תו'תך יקירתי.

שיחות על החיים עם אייל (#33)

 

טירוף של בוקר. קמתי מאוחר מידי (7:10, מי ישמע). בעלי עוד לא הצליח לגרד את עצמו מהמיטה. הילדים כמובן ערים, מלאי עזוז ומלאי דרישות כמו אוכל, טלוויזיה, לשחק איתי במחשב, לצפות בתוכן המקרר ועוד.
בעודי מנסה להתארגן ליציאה מהבית לעבודה, להתלבש, להתאים זוג סנדלים ולנעול אותם על כפותיי, נשמעת קריאה מהסלון:

אייל (צועק): א מ א ! יאיר מרביץ לי!
אני (צועקת בחזרה): אז תרביץ לו בחזרה!
אייל: זה לא בסדר להתנהג ככה. מה שצריך לעשות זה להחזיק לו את הידיים שלא ירביץ.
אני: אני רואה שאתה גדול ונבון, ויודע להסתדר בעצמך במצבים כאלו.

שיחות על החיים עם יאיר #2

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אין ספק שאני מגדלת אישיות בבית.

אני באה לקחת את הילדים מההורים שלי. יאיר מקדם את פניי עם טבעות בייגלה שמושחלות לו על כל אצבע.

אני: יש לך בייגלה, יאירי? תיתן לי ביס?
יאיר (מצביע על הבייגלה): זה, אמא? זה? כן, זה?
אני: כן. תיתן לאמא ביס?
יאיר: לא.

גן גורו

אני מתארחת בבלוג המקסים של שלומית, "בילויים קטנים" ומספרת שם על הביקור הכיפי ביותר שלנו בגן גורו.

ציטוט של אייל: "זה היה היום הכי כיפי בעולם".

קישור לפוסט שלי

לורי, פה גדול....

 

דשא וממטרות

מרחבים. ילדים צריכים מרחבים, אומרת אימא שלי, הסבתא שגרה במושב.

ובחצר של הוריי, הסבא והסבתא המושבניקים, יש מרחב.

ביום שישי שעבר, לפנות ערב, אבא שלי כיסח את הדשא (יאיר ישב בחוץ וצפה בו), ואחר כך הפעיל את הממטרות המסתובבות.

הילדים, מוקסמים, נמשכו אליהן. עמדו וחיכו שזרם המים יגיע אליהם. רצו וצחקו.

ואני עמדתי וצילמתי.