עפיפונים

יצירה: מיחזור בקבוקי חלב מפלסטיק

כשפנו אליי והציעו לי לקבל ערכת יצירה לט"ו בשבט, שמבוססת על מיחזור של בקבוקי חלב מפלסטיק של "יטבתה", ממש התלהבתי. אני מאוד אוהבת לעשות עבודות יצירה עם הילדים, ובעבר פרסמתי כאן כמה וכמה פוסטים כאלו, במסגרת "קייטנת אמא" בחופשים וגם סתם כך.
העניין הוא, שלא לקחתי בחשבון שהילדים גדלו. אייל בן 10 ויאיר בן 6.5.
ואיך נאמר, יצירה עם אמא שלהם זה לא בדיוק סוג הבילוי שנמצא בראש סדר העדיפויות שלהם.
לאייל יש לו"ז של סמנכ"ל בכיר, הכולל בין השאר (ואינו מוגבל ל-) חזרות לתזמורת (הוא לומד נגינה בחצוצרה), מקהלת בית ספר, לימודים לבגרות במתמטיקה במסגרת תכנית "בר אילן" (הרי לפתור תרגילים בגיאומטריה מהספר הירוק של בני גורן זה הרבה יותר מהנה מלהדביק מדבקות על דברים…), שיעורי שחייה, קריאת ספרים, מפגשים עם חברים, ודיונים עמוקים בנושאי משחקי מחשב שונים ומשונים ואסטרטגיות משחק כאלו ואחרות עם אח שלו.
ליאיר, להלן אח שלו, אין כל כך הרבה עיסוקים כמו לאחיו הגדול, אבל בזמנו הפנוי, כשהוא לא משחק במשחקי מחשב, או קורא, או רואה טלוויזיה, או משחק עם אחיו הקטן ועם החתולה שלו, או נפגש עם חברים, או הולך לחוגים, הוא מעדיף לרקום אסטרטגיות ולתכנן מהלכים לעתיד בשלל משחקי המחשב שהוא מתחזק (כלומר עבור החצי שעה ביום שבה אני מרשה לו לשחק ב-XBOX) או סתם לצפות באחיו הגדול עושה דברים גיקיים כאלו ואחרים.
ואיתמר קטן מידי (בן שנה), אבל משוכנע שהוא לפחות בגיל של האחים שלו, ולכן מעוניין להשתתף בכל פעילות שהם עושים, בין אם היא קשורה אליו ובין אם לא, דבר שגורם תסכול עמוק לכל הצדדים המעורבים.
כך שמאז שקיבלתי את הערכה המקסימה, שכללה, מלבד בקבוקי חלב של יטבתה, גם ספריי צבע (מי שולח ספריי בצבע ורוד לאמא ל-3 בנים?), מדבקות אבנים מנצנצות, וואשי טייפ ועוד דברים טובים, לקח לי הרבה זמן להנדס מועד שבו רק אני ויאיר נמצאים בבית (אייל היה בשיעור השבועי של תכנית "בר אילן" ואיתמר אצל סבתא), והודעתי ליאיר שהוא הולך לעשות איתי יצירה, וזהו.

תכל'ס? היה ממש כיף.

כל אחד מאיתנו קיבל בקבוק פלסטיק והחליט מה הוא רוצה לעשות איתו. לא הגבלתי אותנו לחומרי היצירה שקיבלתי, והשתמשנו בכל מיני דברים שהיו בבית (כלומר בתכולה של חנות יצירה ממוצעת).

בקבוקי חלב מפלסטיק של יטבתה, מחכים ליצירה. - אחד לי ואחד ליאיר.

בקבוקי חלב מפלסטיק של יטבתה, מחכים ליצירה. – אחד לי ואחד ליאיר.

יאיר בחר להכין אגרטל מהבקבוק שלו. חתכתי לבקבוק את החלק העליון – התחלתי בסכין חדה והשלמתי במספריים. יאיר הדביק סביב הבקבוק סרטי בד דביקים בצבעים ובסדר שבחר. לאחר מכן הדביק מדבקות אבנים צבעוניות על סרטי הבד. לסיום, הוא הכין פרחים משיפודי עץ, עליהם הדביק מדבקות סול בצורת פרחים, שקישט עם אבן צבעונית במרכזם (המצאה שלו). יצא מהמם! האגרטל מקשט אצלנו את השידה שבכניסה לדירה.

 

שלבי היצירה

שלבי היצירה – אגרטל עם פרחים

התוצאה הסופית: אגרטל עם פרחים

התוצאה הסופית: אגרטל עם פרחים

אני רציתי להכין משהו יותר מקורי מהאגרטל או העציץ המתבקשים, והחלטתי על בית למנורה, שמיועד לחדר ילדים. מדובר במנורה שמופעלת בלחיצה ונקנתה באיקאה לפני שנים רבות.
חתכתי לבקבוק את החלק העליון, ועשיתי פתח בצורת חצי עיגול מקדימה (עבור המנורה).  ציפיתי את הבקבוק בסרט בד דביק בצבע תכלת עם נקודות לבנות. הדבקתי עליו אבנים נוצצות בצורה של פתית שלג (כן, כן! רפרנס ל"פרוזן"! בדיוק!) ועוד קצת קישוטים מסביב. הכנסתי את המנורה בפנים והדלקתי.

 

שלבי היצירה - מנורת לילה

שלבי היצירה – מנורת לילה

היצירה שלי: מנורת לילה

התוצאה הסופית: מנורת לילה

כל הפעילות לקחה לנו בערך שעה וחצי. יצאו לנו תוצרים מקסימים לדעתי, ששדרגו לחלוטין את מה שבנסיבות אחרות היה נזרק לפח. ממש הרגשתי אמא-DIY כמו כל ה-stay-at-home moms האמריקאיות שיוצרות דברים מהממים מזבל. עכשיו יש לי תירוץ מעולה שלא לזרוק את אוסף קרטוני החלב, צנצנות הזכוכית, קופסאות הקרטון, וכל שאר השטויות שאני אוספת…

איזה כיף כשיש אחים גדולים

מי צריך צעצועים
כשיש אחים גדולים

כל הזמן זזים
עושים לי פרצופים
מדברים ומדגדגים

הם שומרים עליי
ומאכילים אותי
ומשחקים איתי
וביחד אנחנו מבלים

אחרי שבחופש הגדול
הם היו איתי כל היום
עכשיו הם חזרו ללימודים
ואני נשארתי בבית עם אמא המשעממת.

מזל שיש גם חתולים.

 

שיחות על החיים עם הילדים #14

אייל ויאיר שונים באופיים אחד מהשני. אייל הוא ילד מהורהר ורגיש שהדמיון מעיף אותו לכל מיני מקומות. יאיר הוא ילד מאוד תכל'סי וחריף, מה שעומד קצת בניגוד למראה המלאכי עם העיניים הכחולות שלו. הפעם בפינתנו אני מצטטת, בין השאר, כמה שיחות שמשקפות איך הם רואים אותי – אימא שלהם. זה תמיד משעשע אותי להסתכל על עצמי מהעיניים שלהם. נראה לי שהתמונה שמשתקפת דווקא לא רעה בכלל 🙂

 

דברים שלמדתי מהסרט Frozen
במסגרת הנסיעה לבריסל, היינו בגן שעשועים מגניב בצורה של חצר אבירים. הילדים רצו להם למתקנים וכנראה עשו איזושהי תחרות מי יגיע ראשון בחזרה.
אייל הגיע לנקודת המפגש וחיכה ליאיר. יאיר מגיע אחרי כמה דקות.
יאיר (עצבני): אתה יודע למה לקח לי כל כך הרבה זמן??
אייל: למה?
יאיר: כי היו שם כמה ילדים שחסמו לי את הפתח שרציתי לעבור בו, והייתי צריך לחכות שהם יזוזו!
אני: אז מה עשית? מה אמרת להם? הם לא מדברים עברית.
יאיר: אמרתי להם let it go.

 

נחת #1
אייל
: אני חושב שאימא יכולה לפתוח עסק של עוגות יום הולדת.
בעלי: זה נכון, אבל יש הרבה עסקים כאלה. לאימא אין יתרון על פני אחרות שמכינות עוגות. אימא היא אישה מאוד חכמה, אז היא עובדת במשהו שצריך בשבילו אנשים חכמים, כי אין הרבה אנשים כאלו.
אייל: נכון. והיא גם בדרך כלל צודקת.

 

נחת #2
יאיר ובעלי
 משוחחים לפני השינה.
יאיר (לבעלי): איך אתה יודע את זה?
בעלי: אני יודע הרבה מאוד דברים.
יאיר: אבל אימא יודעת הכל!

 

נחת #3
יאיר: אימא, תמיד כשאנחנו נוסעים לסבתא לארוחת חג, את יפה.
אני: תודה מתוקי.
אייל: ואני חושב שאת תמיד יפה!

 

דיוק בעובדות
אנחנו אצל ההורים שלי.
אני: יאיר, תרד מהספה מיד! אתה יודע שסבא לא מרשה לטפס עליה ככה.

אייל: וזו גם הפעם השנייה שהוא עושה את זה.
יאיר: לא נכון!!!! זו פעם שלישית.

 

חשיבה יצירתית
צריך לקחת את החתולים לווטרינר. אני ובעלי
 דנים בינינו כיצד נעשה זאת הפעם וכיצד נתפוס אותם ונכניס אותם לכלובים שלהם.
יאיר : יש לי רעיון. ניקח יוגורט, נאכל אותו, ואת המיכל הריק נשים על הרצפה. החתולים יבואו ללקק אותו, ואז נתפוס אותם! כי הזבל שלנו זה האוצר שלהם.

 

חלוקת תפקידים
יאיר מביא עבודה מהגן – סוכה ואורחים.

אני: מי אלו שלושת האורחים בסוכה?
יאיר: זה אבא, זה אני וזה אייל.
אני: ומה איתי?
יאיר: את עדיין בתוך הבית מכינה אוכל.

 

לפני שאתם מאשימים את הילד בשוביניזם, הוא בסך הכל תיאר סיטואציה שקרתה באמת...

לפני שאתם מאשימים את הילד בשוביניזם, הוא בסך הכל תיאר סיטואציה שקרתה באמת…

FUNLAND – מתחם פעילויות לילדים ברחובות

מתחם ה-Funland ברחובות הוא מתחם פעילויות לילדים ולכל המשפחה שממוקם בפארק המדע ברחובות. הוזמנתי לסקור את המקום לבלוג ביחד עם הילדים.

המתחם נמצא בבניין היי טק ברחוב אופנהיימר 10, מרחק יריקה מתחנת הרכבת של רחובות, ועם חניה בשפע. המתחם כולל שפע של פעילויות לילדים במגוון של גילאים:

משטח ג'ימבורי מרופד שמיועד לקטנטנים, ולידו כמה סוגי מתנפחים שמתאימים לגילאים שונים, מקטנים יותר ועד לילדים גדולים יותר כמו הילדים שלי.

כיף על המתנפחים

כיף על המתנפחים

אזור שמאפשר להתנסות בציוד קרקס וג'אגלינג כמו צלחות מסתובבות ועוד. אזור של משחקי וידאו – Wii, פלייסטיישן ועוד. לידו שולחנות ביליארד, שולחן כדורגל ועוד משחקים בסגנון.

אייל מתאגרף מול ה-Wii

אזור של שעשועי מים – מתנפחים ומגלשות רטובים ובריכה מתנפחת לקטנים יותר. כדאי כמובן להצטייד בבגדי ים ומגבות, אבל כפי שאתם רואים חסרונם לא הפריע לאייל…

אייל עושה כיף במים

אייל עושה כיף במים

במקום יש גם קיר טיפוס גדול. ולמי שכל זה לא מספיק, ניתן להשאיל ממרכז המידע משחקים שונים כגון טאקי, דמקה, שש בש וכו'.

יאיר מטפס על קיר הטיפוס

יאיר מטפס על קיר הטיפוס

חוץ מכל הפעילויות האלו,יש גם הופעות שמתקיימות כמה פעמים לאורך היום (אנחנו ראינו הופעה של להטוטן), וגם סדנאות אוכל (אייל השתתף בסדנת פיצה).

אייל בסדנת פיצה

אייל בסדנת פיצה

בנוסף לכך יש מתחם אוכל סגור ומקורה עם מזנון, שניתן לקנות בו גם חטיפים וגלידות וגם ארוחת צהריים ממש. יש שפע של שולחנות ומקום לשבת. במתחם הזה יש גם פינת יצירה למי שמעוניין בפעילות שקטה יותר.

המקום באמת מאוד מושקע. אמנם רובו מתנהל בחוץ, אבל יש הצללה רחבה וגם המון מאווררים שמפוזרים בכל האזור.  יש שפע של מקומות ישיבה להורים. יש הרבה אנשי צוות שאחראים על התחנות השונות, וכולם היו נחמדים, וראיתי שעזרו לילדים קטנים במתקנים השונים ושמרו עליהם.

העברנו שם 3 שעות והילדים מאוד מאוד נהנו. אין ספק שהיינו יכולים להעביר שם אפילו זמן ארוך יותר. אני לא יודעת אם הייתי מגיעה לשם במיוחד מהאזור שלי (אזור השרון), אבל לתושבי הסביבה זהו מקום כיפי ביותר להעביר בו את השבת.

המקום פתוח בשבתות משעה 10:00 ועד 18:00, ויהיה פתוח עד ה-1.11. עלות הכניסה היא 35 ש"ח לילד, וההורים בחינם. פרטים נוספים אפשר לקרוא בדף הפייסבוק של המקום.

שיחות על החיים עם הילדים #13

חזרנו משבוע עם הילדים בבריסל. כשנמצאים עם הילדים 24/7 במשך כל כך הרבה זמן, ובמיוחד אם מדובר בילדים שלי, כמובן שזו לא בעיה לאסוף שלל אמרות שלהם. למעשה, רק מהטיסה לבריסל, שבה ישבתי ליד יאיר, אספתי בקלילות כמה אמרות שלו.
הפעם יאיר מככב בפוסט הזה.

זהות עצמית
אני: יאיר, תחזיק את זה רגע.
יאיר: אימא, מה את שמה את זה עליי, מה אני, מגש?

הכל זה עניין של תזמון
הקברניט: אנחנו מתחילים הנמכה לקראת נחיתה. צוות, בבקשה להתיישב במקומות.
יאיר: עכשיו אני צריך פיפי.

מם בהקשר הזה שפרסמתי בקבוצת ממים של הורים בפייסבוק

מם בהקשר הזה שפרסמתי בקבוצת ממים של הורים בפייסבוק

פיוטיות
יאיר: השמים זה כמו הים, והעננים הם כמו כדורי שלג שצפים עליו.

זה עוד רחוק?
הטיסה לבריסל אורכת בערך 4 שעות. כל שעה יאיר שאל את השאלה המתבקשת הבאה:
יאיר: אימא, נו, מתי מגיעים כבר??!!

הצעירים האלה…
בשורה שמאחורינו ישבה אימא עם ילד קטן, בערך בן שנה וחצי-שנתיים לדעתי. הטיסה לא עברה חלק עבורו. הוא בכה הרבה, רצה לינוק, וכו' וכו'.
יאיר (רוטן): הילד הקטן הזה עושה לי כבר חור בראש.

שלב האיומים
כששאלו אותי איך הילדים התנהגו בחו"ל, עניתי – כמו שהם מתנהגים בארץ. כלומר שהם גם היו מקסימים אבל גם רבו. רגיל. באחד הריבים שלהם, יאיר ממש התעצבן.
יאיר (לאייל): אייל, די!!!! בפעם הבאה שאנחנו משחקים אני לא אשחק איתך!!!!

 

חופש פסח 2014 – 2 גרסאות

הגרסה שלי – גרסת האימא (או: העובדות)

בשבוע הראשון של חופשת פסח, אייל היה בקייטנה "בראש חושב" עד הצהריים, ויאיר היה בקייטנה של היול"א (יום לימודים ארוך) של הגן. ביום ראשון לפני ליל הסדר הם בילו בעבודה של בעלי (כלומר שיחקו שם במחשב כל היום).
בחול המועד הייתי איתם ועם חברה וילדיה במרכז המבקרים של מכוורת עמק חפר. בעלי היה איתם במרכז המבקרים של חברת החשמל ובבית התפוצות. עשינו טיול במצדה עם חברים (אני עדיין מתאוששת מהירידה בשביל הנחש). בשבת ערכנו ביקור משפחתי בחיפה אצל הסבתא ובני הדודים.
את ליל הסדר ואת החג השני חגגנו אצל ההורים שלי.

הגרסה של הילדים – שיחה שערכתי איתם במוצאי החג השני

אני: נו, ילדים, איך היה בחופש פסח? מה תספרו בגן ובבית הספר שעשינו?
יאיר: היינו אצל סבתא.
אני: איזו סבתא?
יאיר: אצל שתיהן.
אני: אבל עשינו עוד דברים!
יאיר: גם היינו בעבודה של אבא.
אני: אבל עשינו עוד הרבה דברים! היינו במצדה, היינו במכוורת של הדבורים, הייתם בחברת חשמל…
אייל: אה, כן. נכון. בסדר, לחיבור בכיתה אני אכתוב על מצדה.
יאיר: זה היה חופש ממש ממש ארוך. אני רוצה לחזור לגן.
אני: הנה, מחר אתה חוזר לגן. אבל אייל עדיין בחופש, והוא יחזור לכיתה רק מחרתיים.
אייל: גם אני רוצה לחזור כבר לבית הספר. אני אוהב ללמוד.
יאיר: אני מתגעגע לחברים שלי בגן. החופש היה ארוך מידי.
אייל (בעצב): חכה חכה. בקיץ יהיה את החופש הבאמת ארוך.

 

כמה Highlights מחופשת הפסח. במכוורת עמק חפר ובמצדה. הביקור אצל סבתא לא כלול כאן.

כמה Highlights מחופשת הפסח. במכוורת עמק חפר ובמצדה. הביקור אצל סבתא לא כלול כאן.

fun במזגן: מרכז המבקרים יערת הדבש באלוני אבא

סדרת fun במזגן שוב חוזרת!! הסדרה מוקדשת לבילויים במקומות סגורים וממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 8, וילד בן כמעט 5.

 

אייל אוהב מאוד  את שיר העמק, על עמק יזרעאל, וביקש כבר מספר פעמים שנטייל בעמק. בחורף לא הספקנו, ועכשיו מזג האוויר לא ממש מתאים לזה בעיניי. חיפשנו מקום ממוזג לבקר בו באזור, ומצאתי באינטרנט את יערת התבור באלוני אבא. הפעילות נראתה לי מעניינת והמחיר סביר. תיאמנו ביקור ונסענו לשם בשבת בבוקר.

המקום מופעל על ידי הזוג אברמוביץ'. היינו 2 משפחות בסיור. בהתחלה אברמוביץ' סיפר לנו מה נעשה במסגרת הביקור, ואחר כך חילק לילדים חליפות של דבוראים, ולנו המבוגרים מסכות של דבוראים.

 

הדבוראים הצעירים. נכון שהם חמודים???

הדבוראים הצעירים. נכון שהם חמודים???

יצאנו החוצה לעבר כוורת ההדגמה שנמצאת קצת אחרי מגרש החנייה. אברמוביץ' השתמש במפוח עשן בשביל שהדבורים יהיו רגועות, ופתח את הכוורת. הוא הסביר לנו על המבנה שלה, על הפעילות של הדבורים בכוורת, על הגוף של הדבורה, על אורח החיים של הדבורים ועוד ועוד. עמדנו ממש קרוב ויכולנו לגעת בדבורים. הוא נתן לנו להחזיק דבורה ממין זכר, שאין לה עוקץ, וגם הצלחנו לזהות ולמצוא את המלכה. זה היה ממש מעניין ומגניב!
החלק הזה של הפעילות אינו ממוזג, אבל מתקיים בצל.

הדבורים בכוורת

הדבורים בכוורת

דבורה ממין זכר בכף ידי

דבורה ממין זכר בכף ידי

אחר כך חזרנו פנימה וצפינו בסרט על חיי הדבורה והפעילות שלה בכוורת. קיבלנו גם הסבר על מוצרים נוספים שמייצרות הדבורים, כמו אבקת פרחים, פרופוליס, מה זה מזון מלכות ועוד, וראינו דוגמאות.
בתום הסרט, התחלנו בחלק השני של הפעילות – ייצור דבש! קיבלנו מסגרות עם דבש, וכלי בצורת מעין מזלג כדי לגרד מהן את הדונג.

אייל מגרד דונג

אייל מגרד דונג

אחר כך אברמוביץ' שם את כל המסגרות בצנטריפוגה, והילדים סובבו אותה בתורות. מהברז של הצנטריפוגה יצא דבש! שטעמנו עם כפיות.

יאיר מסובב את הצנטריפוגה

יאיר מסובב את הצנטריפוגה

דבש ניגר

דבש ניגר

היה מגניב ממש!! אני ובעלי נורא נהנינו וכך גם הילדים 🙂 מומלץ בחום.

 

בקצרה:
אתר: 
דף הפייסבוק של יערת הדבש
תחבורה / חניה: חנייה במקום.
הנזק:
 25 ש"ח לילד, 10 ש"ח למבוגר. במקרה שלנו – סה"כ 70 ש"ח.
אכלנו: טעמנו דבש. נשנשנו בננות שהבאנו מהבית.
קטנטנים: המקום נגיש לעגלות, מלבד אזור כוורת ההדגמה. לדעתי לא מתאים לילדים מתחת לגיל 4.
מדד הילד: 5 מתוך 5 
מדד ההורים: 5 מתוך 5 (נהניתי בטירוף!!! יותר מהילדים לדעתי).
ועוד משהו:
 ניתן לקנות במקום דבש מסוגים שונים, מזון מלכות, יערות דבש, ליקרים ועוד מוצרים. אלוני אבא הוא יישוב מקסים בפני עצמו, וניתן לעשות בו טיול רגלי קצר ולראות את המבנים מתקופת הטמפלרים ואת הרפת.

אל תתערבו לי במשפחתיות שלי

רץ כרגע קמפיין בשם "שלישי משפחתי" שמטרתו לעודד משפחות לאכול ביחד ארוחת ערב משפחתית לפחות פעם אחת באמצע השבוע.

הקמפיין הזה מרגיז אותי נורא, ובעיניי מצטרף לשורה של קמפיינים מרגיזים מהתקופה האחרונה, כגון הקמפיין נגד השמנת ילדים והקמפיין "תשמרי על הכוס שלך", שהקו המקשר ביניהם הוא האשמת והטלת האחריות על הקורבן, במקום ניסיון לעשות שינוי אמתי.

הכוונה אולי טובה. ההורים עובדים שעות ארוכות, ולא מבלים עם הילדים מספיק. בילוי זמן משותף משפחתי הוא דבר חשוב. אני בעד.
עכשיו בואו נסתכל על הפרטים הקטנים:

א. מי אמור להכין את ארוחת הערב הזו?
ההורה שחוזר הביתה אחרי 9 שעות עבודה שהתחילו ב-7 בבוקר ואחר כך המשיכו ל"משמרת שנייה" עם הילדים אחרי הצהריים? ההורה שעובד בהייטק וחוזר הביתה הכי מוקדם ב-19:30 בערב? האימא שנשארה במשרד עד 20:00 כדי "להשלים שעות" בגלל שבמשך השבוע היא יוצאת ב-16:00?
למי מהם יש כוחות לזה?
עד כמה זה מקבע את מקומה של האם במטבח, כזו שלרוב נמצאת בבית בשעות האלו וכנראה היא זו שתכין את ארוחת הערב?

ב. מתי אמורה ארוחת הערב הזו להתקיים?
19:00 בערב נראית לי שעה סבירה לארוחת ערב. האם כל ההורים (במיוחד ההייטקיסטים ביניהם) מצליחים להגיע הביתה עד השעה הזו? חשבתם אולי להפנות את הקמפיין למעסיקים ולומר להם – פעם בשבוע (בכל שבוע, כל השנה, לא רק ביום של הקמפיין) סוגרים את המשרד מוקדם וכולם הולכים הביתה? או שזה יותר מידי מחוץ לקופסה?

ג. מי אמר שארוחת ערב משותפת = = משפחתיות או הנאה?
האם יוזמי הקמפיין אכלו אי פעם ארוחת ערב עם ילד ADHD שבמשך כל הארוחה קופץ, זז, מלכלך, עושה קולות ורעשים, ומטריד באופן כללי – שלא באשמתו, כי הוא לא שולט על זה?
אם אנחנו לא אוכלים ארוחת ערב משפחתית באמצע שבוע אבל משחקים משחקי קופסה ביחד או רואים סרט ביחד, זה טוב או לא טוב?
ולמה אוכל שווה משפחתיות? למה שיחה עם הילדים צריכה לערב אוכל?

אל תקבעו לי מה זו משפחתיות. אל תגרמו לי לרגשות אשמה. רוצים לעזור לי? תשקיעו את הכספים של הקמפיין המיותר הזה בלעשות שינוי אמתי – שינוי תרבות העבודה החונקת בישראל. הורדת יוקר המחיה. שיפור התחבורה הציבורית כדי שלא ייקח לנו שעה וחצי להגיע הביתה בערב. השוואת תנאי החופשה של הילדים וההורים, כדי שנוכל לבלות עם הילדים שלנו בשקט, בלי לדאוג מה יהיה מחר, בלי להרגיש חנוקים. מה אנחנו נעשה בזמן הזה איתם, זה כבר עלינו, וממש לא בטוח שאוכל צריך להיות מעורב בעניין.

 

ג'יימי אוליבר על שעות העבודה שלו, מתוך הפייסבוק שלי

ג'יימי אוליבר על שעות העבודה שלו, מתוך הפייסבוק שלי

 

 

שיחות על החיים עם הילדים #12

מזמן לא היה לנו. אני מאשימה את הפייסבוק.

חינוך כלכלי
אני ואייל בחנות דגים. אני רואה על אחד המדפים פסטה בצורת פו הדב ולוקחת.
אייל: מה, את קונה את זה?
אני: כן, זה נורא חמוד!
אייל: אמא, לא קונים משהו כי הוא חמוד! קונים משהו רק אם את הולכת להשתמש בזה!

 

זומבים עילאיים ומתנשאים
הילדים משחקים בזומבים. אייל הוא הזומבי שרוצה לאכול את המוח של יאיר.
אייל: ממממ…. זה נראה לי טעים. זה עם חמאה?
יאיר: זה ללא גלוטן.

 

המומחה
בעלי מדבר ליאיר: זה כי אתה חכם… וחמוד…
אייל (צועק מהחדר): אבא, אני לימדתי אותו כל מה שהוא יודע!

 

בעקבות הטוש האבוד
אני מצלמת את יאיר בסמארטפון שלי, והוא מראה את התמונה לבעלי ולאחותי.

יאיר מצולם בסמארטפון
יאיר: פה בצד יש טוש.
בעלי: מה? מה יש פה?
יאיר: טוש! טוש! פה! (מצביע על הסמארטפון)
אחותי: אני לא רואה שום טוש
בעלי: איפה אתה רואה טוש?!
יאיר: פה! טוש! טוש!
אחותי: אולי הוא מתכוון ליתוש?
יאיר: לא!!! טוש!!!!!! טוש!!!!!!
אני: חכו רגע, תביאו לי את זה.

אני לוחצת על המסך.

הנה הטוש!!!

הנה הטוש!!!

fun במזגן: תערוכת Dolls Art במוזיאון יפו העתיקה

סדרת fun במזגן שוב חוזרת!! הסדרה מוקדשת לבילויים במקומות סגורים וממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 8, וילד בן 4 ו-9 חודשים.

בובות מהתערוכה

בובות מהתערוכה

בימים אלו ועד ה-19 ביולי מתקיימת במוזיאון יפו העתיקה תערוכת Dolls Art, המציגה יצירות של אמני בובות מהארץ והעולם. הוזמנתי לבקר בתערוכה כדי לסקור אותה. נטלתי עמי את שני הילדים (שבהתחלה לא כל כך הבינו מה להם ולבובות, הם הרי בנים) ונסענו ליפו.
בתערוכה היצירות מסודרות לפי אמנים, כל אמן וסגנונו הייחודי והחומרים השונים בהם הוא משתמש. מבוגרים ייהנו להסתובב, להסתכל על המוצגים ולקרוא על האמנים, אבל לדעתי ילדים זקוקים בכל זאת לתיווך מסוים. ולכן, כשעברנו על פני המוצגים הצגתי לילדים שאלות – אילו מאפיינים בולטים יש לבובות של אותו אמן (עיניים גדולות מלוכסנות, אף סולד), מאלו חומרים הן עשויות, מה לדעתם הן מרגישות, האם אפשר לשחק איתן. חלק מהאמנים שילבו ביצירתם חומרים ממוחזרים וחפצים שונים, וביקשתי מהילדים לזהות ולמצוא אותם. יאיר איבד את הסבלנות לאחר זמן מה, אבל אייל מאוד מאוד התעניין והיה שמח להישאר עוד.

בובות בתערוכת Dolls Art

בובות בתערוכת Dolls Art

שני הגיקים שלי התלהבו מהמוצגים של בובות ממוכנות מעץ, ויאיר אהב את בובות התאטרון. אייל היה מאוד משועשע מבובה בדמותה של אמנית בובות ("אימא, אמנית בובות הכינה בובה של אמנית בובות שמכינה בובה של….")

בובה של אמנית הבובות, מגדה

בובה של אמנית הבובות, מגדה

מריונטות של מלך ומלכה

מריונטות של מלך ומלכה

 

אייל והבובה האהובה עליו בתערוכה

אייל והבובה האהובה עליו בתערוכה

בסך הכל העברנו שם שעה נחמדה ביותר. זו הייתה הזדמנות לפתוח בפני הילדים צוהר קטן לעולם האמנות. בהחלט לא לבנות בלבד!

בקצרה:
אתר:
דף הפייסבוק של התערוכה
תחבורה / חניה: חנינו ברחוב טיילת מפרץ שלמה שליד המוזיאון. 10 ש"ח.
הנזק:
 אנחנו הוזמנו ע"י היח"צ. העלות היא 40 ש"ח למבוגר, 35 ש"ח לילד מגיל 3. כרטיס משפחתי (4 אנשים ומעלה): 30 ש"ח לאדם. סטודנט/חייל/גמלאי/נכה/תושב ת"א: 35 ש"ח.
אכלנו: טוסט גבנ"צ מהבית ואחר כך ארוחת צהריים בחאג' כחיל. יפו משופעת במסעדות נוספות כמובן.
קטנטנים: עדיף להצטייד במנשא, וכדאי לשים לב שהם לא מושיטים יד ונוגעים במוצגים.
מדד הילד: 5 מתוך 5 (אייל: היה כיף ואהבתי להסתכל על הבובות).
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (תערוכה מקסימה. קצת יקר לטעמי יחסית לזמן שבילינו שם).
ועוד משהו:
 הזדמנות מצוינת לטיול נחמד ביפו ושיטוט על חוף הים.