תיאוריית הצבת המטרות של לוק אומרת, כי על מנת שמטרה תהווה גורם מניע לביצוע, עליה לקיים 4 תנאים: קשה במידה וריאלית, מקובלת על המבצע, מוגדרת היטב, ומלווה במשוב תוך כדי ועל התהליך.
בתחילת שנה (לועזית או עברית או יום הולדת), יש לי נטייה להציב לעצמי מטרות. לרוב אני נוטה לשכוח מהן (סקר שפורסם בערוץ 2 הראה שאני לא לבד בקטע הזה), אבל כל שנה אני מבטיחה לעצמי שלפחות אנסה. מותר לקוות, לא?
אז הנה המצעד לשנת 2004 (לא לפי סדר מסוים):
1. לרדת במשקל (כמות הקילוגרמים שמורה במערכת)
2. לא לבזבז יותר מידי ימי חופש. לשמור אותם לטיול הגדול לארה"ב.
3. להתכונן כמו שצריך לטיול הגדול בארה"ב (תאריך יעד: ספטמבר 2004)
4. לחדש את הדרכון ברגע שהעיצומים יסתיימו (נקווה שזה יקרה ב-2004)
5. השנה לא להסכים לערוך את ליל הסדר אצלנו
6. ללמוד. להשיג ציונים של מינימום 80 (רצוי מינימום 85)
7. לפרגן לעצמי.
8. לשמור על קשר עם משפחה וחברים
9. להרים ראש מהשגרה ולזכור לחיות קצת.
10. ללכת לישון מוקדם.
… לא קשה מידי, נכון?
תחל שנת 2004!
תכלה שנת 2003…
השבוע האחרון של שנת 2003 היה די סיוטי. עבודה לאוניברסיטה, שמועד הגשתה היה ל-1 בינואר, גרמה לי ללכת לישון כל יום בשתיים בלילה. צירוף מקרים מעוות גרם לכך שבאותו שבוע גם היה עליי להתייצב בעבודה בשעה מוקדמת, עקב דיונים, כנסים ושאר מרעין-בישין.
ביום רביעי, ערב השנה החדשה, אמרתי לבעלי שהבילוי המועדף עליי הוא ללכת לישון בעשר.
השנה, בחירת מקום בילוי היתה קשה במיוחד. סקר קצר בין חבריי (הבליינים יותר ממני) העלה כי כולם נרתעים מהמחירים המטורפים של 150 ש"ח פלוס לאדם. לרגע חלפה בראשי מחשבה רומנטית – להכין ארוחת גורמה לאור נרות לי ולבן זוגי. המקרר הריק והעיניים החצי עצומות שלי הבהירו לי שמדובר בחלומות באספמיה.
אז איך בילינו? ביחד. ערב קלאסי של זוג נשוי. קניות כדי למלא את המקרר, קפה וסנדביץ' ב-"קפה ארומה", וסרט. בסוף הערב נישקתי את בעלי ואמרתי לו, שהבילוי הכי טוב בעולם זה פשוט להיות איתו.
והסרט? "אהבה זה כל הסיפור". סרט מתוק, מצחיק, רומנטי, וגם עצוב לפרקים, עם כל השחקנים הבריטים האהובים עליי (רק אורלנדו בלום וג'ודי דנץ היו חסרים): אמה תומפסון מעולה כרגיל, אלן ריקמן עם המבטא, יו גרנט הנבוך וקולין פירת' הסקסי. גם הפסקול מעולה. ואיך שכחתי את רואן אטקינסון? הוא מופיע בסרט אולי 5 דקות במצטבר, אבל איך הוא גונב את ההצגה! מלך. פשוט מלך.