עפיפונים

לא מערבבים קוויאר ועדשים

לפני יותר מחצי שנה, אחותי הקטנה צפתה עם השכבה שלה בהצגה "קוויאר ועדשים", וחזרה מוקסמת ומאושרת. בעקבות המלצותיה הנלהבות החלטנו, שאר המשפחה, שחייבים ללכת להצגה.
הזמנתי כרטיסים מהעבודה, ואתמול נסענו אני ובעלי, הוריי ואחותי האמצעית ל"קאמרי" בת"א.
אין מה לומר – ההצגה מקסימה ומצחיקה מאוד. השחקנים כולם מצוינים, ובמיוחד רמי ברוך ורוזינה קמבוס, שפשוט קרעו אותי מצחוק פעם אחר פעם.
מצד שני, בהצגה יש גם עצבות מסוימת, הנובעת מהמתח החברתי בין העשירים לעניים. אם בתחילת ההצגה קיבלנו רושם שהעניים הם תחמנים ורמאים, ואילו העשירים מנומסים ונדיבים, הרי שבסופה הבנו שזה לאו דווקא כך, והעשירים התגלו גם כקמצנים, תאבי בצע ונוכלים.
בכך ההצגה שונה מההצגה "טובים השניים", למשל, שכולה צחוק צרוף (וחבל שכבר לא מציגים אותה).
לכו ל-"קוויאר ועדשים", תתכוננו לצחוק המון, אבל גם שימו לב למסר הקטן שמתחבא.

נישואין – על פי חליל ג'ובראן

הייתי רוצה שאחיותיי הצעירות כבר תתחתנה, ולו בכדי שאוכל להקריא בחתונתן את האמת המופלאה של חליל ג'ובראן על הנישואין: (התרגום – שלי, מאנגלית)
אהבו אחד את השני, אבל אל תהפכו את האהבה לקשר. תנו לה להיות ים הנע בין חופי נשמותיכם.
מלאו אחד את כוסו של השני, אך אל תשתו מאותה כוס.
חלקו אחד לשני מלחמכם, אך אל תאכלו מאותה כיכר.
שירו וריקדו ביחד והיו שמחים, אך אפשרו אחד לשני להיות לבד,
כמו שמיתרי הקתרוס הם בודדים, למרות שהם רועדים עם אותה המוזיקה.

הצל של אנדר

מי שקרא את "המשחק של אנדר" – נא למהר ולקרוא גם את "הצל של אנדר". מי שלא קרא את שניהם – כדאי להתחיל.
שני הספרים האלו מקוטלגים תחת הקטגורייה של "מדע בדיוני", אבל אל תתנו לקטגוריה להפחיד אתכם. שניהם ספרים מעולים ומרתקים. את "המשחק של אנדר" קראתי כספר מתח, ואילו את "הצל של אנדר" כבר קראתי כספר דרמתי, מרגש, שנגע בי עמוק בלב (כנראה שאלפי גיקים מתכווצים כרגע למקרא התיאור שלי, אבל לא אכפת לי).
את "הצל של אנדר" אהבתי יותר, אני מודה, בגלל שהדמות הראשית, בין, הזכיר לי מאוד את עצמי. תמיד קטנה יותר, שונה, עם כישורים חברתיים בעייתיים, וכן – גם תמיד בעלת תפיסה מהירה יותר מאשר כולם, קולטת ומבינה מהר יותר, לומדת מהר יותר.
אולי המילים האחרונות שלי יתפסו כשחצנות – אבל האמת היא שאין דבר קשה, עצוב ומתסכל יותר. "הרגילים" שוחים עם הזרם והם "כמו כולם". המתקשים – מקבלים עזרה, או לפחות אמפתיה. המהירים (במיוחד אם הם ממין נקבה)- נידונו לשיעמום, התעלמות, ניוון או לעג. כך גדלתי, ומעניין לחשוב כיצד היו שונים חיי אילו היה זה אחרת.

הפוטולוג חודש

עיצבתי וריעננתי מחדש את הפוטולוג שלי – החיים בתמונות. התמונות מסודרות כעת לפי קטגוריות, כאשר התמונה החדשה ביותר מופיעה בעמוד הראשי.
זה כיף להתחדש 🙂

תכלה שנה וקללותיה… תחל שנה וברכותיה!

שנת תשס"ד היתה מעורבת. בתחילתה היה נדמה כאילו אין תקווה, אך בהמשך הצלחתי לעשות בחיי כמה שינויים משמעותיים. בפרוס השנה החדשה, אני מרגישה הרבה יותר מחוזקת מאשר בשנה שקדמה לה.
אי אפשר בלי כמה הבטחות לעצמי לרגל השנה החדשה, אז קדימה:
1. לרדת במשקל!!!!!!!!
2. להגשים את תוכניותיי.
3. לעשות את הבלוג הזה יותר שמח. אני מרגישה שהנימה ששורה בו לא כל כך מייצגת אותי.
4. לבלות זמן איכות עם הבעל, המשפחה והחברים. כולנו נוטים לשקוע בעבודה ולשכוח את האנשים החשובים באמת.
5. לפנות זמן לתחביבים האהובים שלי
6. להמשיך לחייך ולהמשיך לבלות
7. לרענן קצת את הבלוגים השונים
ובנימה זו – אני מאחלת לכולכם שהשנה תצליחו לשנות ולהשתנות. זה לא כל כך קשה, צריך קצת תשומת לב והשקעה, וזה בא.

רציתי לאחל…

שתהיה זו….
שנה של שלווה
שנה של שלום ואחווה
שנה של למידה והרחבת אופקים
שנה של עמידה באתגרים
שנה בה כל הדלתות ייפתחו בפניכם…
שנה טובה!