סדרת fun במזגן שוב חוזרת!! הסדרה מוקדשת לבילויים במקומות סגורים וממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 7 ו-5 חודשים, וילד בן 4 וחודשיים.

בשבת האחרונה נסענו לבקר את חמותי, שגרה בחיפה. בעלי הציע שנטייל איפשהו, אבל אני נרתעתי מהחום הכבד והעדפתי למצוא מקום ממוזג. חיפשתי באינטרנט מוזיאונים בחיפה, ומצאתי את המוזיאון הימי הלאומי – ארכיאולוגיה ימית, דגמים של ספינות, מפות, תערוכת פיראטים – נשמע מושלם למשפחה הגיקית שלי.

מאחורי השם המפוצץ של "המוזיאון הימי הלאומי" מסתתר לו מוזיאון קטן ונחמד, שמתפרש על פני 3 קומות, וכולל כמה תערוכות. בקומה העליונה תוכלו לראות ממצאי ארכיאולוגיה ימית ממגוון תקופות – כדים, חרסים, עוגנים עתיקים ושחזור של דגמי ספינות וסירות עתיקות. הילדים התלהבו מהממצאים, ובעלי היה בשמיים. הוא שיחק משחק "חם קר" עם הילדים לפי השלט של הממצאים מחפירות תל קשיש: הם בחרו באחד הכלים, ובעלי ואייל כיוונו את יאיר באמצעות "חם קר" עד שמצא את הכלי עצמו באולם התצוגה.

שחזור של סירת דיג שנמצאה בכנרת

חפצי פולחן מתל קשיש

דגם של ספינה צלבנית

עוד בקומה זו תערוכה מעניינת של דגמי מצפנים, שעוני חול וכלי ניווט ימיים. ראינו גם סרטון (פרק של סדרה בערוץ ההיסטוריה) על גילוי אוצרות במעמקי הים.

אייל והגה של ספינה

בקומת הכניסה יש תערוכה של רישומים על הניסיון של נפוליאון לכיבוש עכו, וכן רצפת פסיפס מהממת ביופייה.

רצפת פסיפס מהממת

בקומת המרתף נמצאת תערוכה מעניינת של אומנות ימית – יצירות של קשרים ימיים מסוגים שונים, וכן קעקועים בסגנון ימי. כאן נמצאת גם תערוכת הפיראטים, שבה למדנו הרבה על אורחות הפיראטים, ראינו חרבות ופיגיונות, וצפינו בסרטון של ערוץ ההיסטוריה על הפיראטים. יש כאן גם חדר מפות וגם תערוכה של ימאות ישראלית לאורך השנים, עם דגמים של ספינות ישראליות שונות.

חדרו של רב החובל של ספינת הפיראטים

מסתבר שלדגל הפיראטים יש כמה גרסאות

היינו שם בערך שעתיים. בסך הכל מוזיאון נחמד ביותר, אקדמי משהו, שחנונים יאהבו.

בקצרה:
אתר: המוזיאון הימי הלאומי
תחבורה / חניה: חנינו ברחוב שליד המוזיאון.
הנזק: 30 ש"ח למבוגר, 20 ש"ח לילד מגיל 5. בסך הכל שילמנו 80 ש"ח.
אכלנו: לא אכלנו במסגרת הביקור. בחיפה יש המון אופציות לצהריים. אני ממליצה על חומוסיית "הבוטקה" בשדרות מוריה.
קטנטנים: ראיתי שיש שלט שאוסר על כניסה עם עגלות, כך שכדאי להצטייד במנשא.
מדד הילד: 5 מתוך 5 (אייל: היה כיף ולמדנו הרבה דברים מעניינים).
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (בעלי התעניין מאוד מאוד. לטעמי היה קצת קצר).
ועוד משהו: בחיפה יש הרבה מוזיאונים בעלי פוטנציאל להופיע במדור זה. to be continued.

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שנייה!! הסדרה מוקדשת לבילויים במקומות סגורים וממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 5 ו-10 חודשים, ופעוט בן שנתיים ו-7 חודשים.

אז נכון, כבר לא קיץ, אבל גם בימים הקרים והגשומים של החורף אנחנו מחפשים מקומות סגורים ומעניינים לבלות בהם. על מרכז המבקרים של יפו קראתי באתר kinderland, וכשחיפשנו טיול לשבת חשבתי שיהיה נחמד לשלב ביקור במרכז המבקרים עם הילדים יחד עם ביקור ביפו החוגגת את הכריסמס, וקניות במכירה של Sofi וקרן שביט בשוק הפשפשים.

הקופות של מרכז המבקרים (יחד עם חנות קטנה של מזכרות) שוכנות בכיכר קדומים, מול מזרקת המזלות. ניתן לזהות את המקום לפי השלטים. הביקור במרכז המבקרים הוא בסיורים מודרכים בלבד, ופשוט יש להגיע ולהירשם לסיור הקרוב. בנוסף לסיור, מקבלים Audio Guide איתו ניתן להסתובב באיזור ולשמוע הסברים על האתרים השונים ביפו. שימו לב – אנחנו היינו בסיור האחרון (בסביבות 16:20) ולכן לא קיבלנו את ה-Audio Guide (כי כבר סגרו), אבל קיבלנו פתק שיאפשר לנו לחזור ולקבל אותו בפעם הבאה שנהיה באיזור.
המדריכה הנחמדה שני לקחה אותנו למרכז עצמו – שנמצא מתחת לאדמה. במרכז יש מוצגים  ארכיאולוגים שונים מכל שנותיה של יפו – מזמן המצרים ועד לימינו. ראינו חותמות , מטבעות, כלים, מזוודות מהעלייה הראשונה ועוד. המרכז בנוי מסביב לחפירות של בית הלניסטי, שעל חורבותיו נבנה בית רומאי. ראינו גם ממצאים לנוכחות יהודית – ביתו של יהודה אגרונימוס. במהלך הסיור הוקרנו גם שני סרטים  מושקעים ביותר- אחד על ההסטוריה של יפו, והשני מתאר בצורה משעשעת את התרבויות השונות שחיו באיזור.
המדריכה שני היתה מקסימה, שיתפה את הילדים ושאלה אותם שאלות, הסבירה וענתה על שאלותינו. היה מאוד מאוד מעניין 🙂
לסיכום – מומלץ!

הטיימליין של יפו

כדים שנמצאו באיזור

מזוודות המייצגות את העליה הראשונה - הזכיר לנו את הסדרה "גיא אוני"

הבית ההלניסטי / רומאי

בקצרה:
אתר: http://www.oldjaffa.co.il/?CategoryID=35&ArticleID=27
הנזק: 30 ש"ח למבוגר, 20 ש"ח לילד. בחנוכה היה מבצע של ילד שני חינם. יש הנחות לפנסיונרים, חיילים ואזרחי תל אביב-יפו.
אכלנו: שווארמה באבולעפיה. יש כמובן המון אופציות אחרות באיזור.
קטנטנים: הסיור לא מתאים לעגלות, כך שכדאי להצטייד במנשא. יאיר הקטן התעניין במוצגים והיה מבסוט.
מדד הילד: 5 מתוך 5 (הילדים התעניינו מאוד ושיתפו פעולה עם המדריכה החמודה)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (מאוד יפה ומעניין אבל קצת יקר וקצת קצר)
ועוד משהו: יפו היא יפו, ויש מסביב עוד המון דברים לעשות ולראות:  מזרקת המזלות, כנסיית סנט פטרוס, כיכר קדומים, גן רעמסס, שיטוט בסמטאות המזלות, נמל יפו, תצפית אל הים ועוד ועוד ועוד.

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שנייה!! אנחנו משפחה שמטיילת בחורף, ואילו בחום הקיץ מעדיפה לשהות במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 5 ו-8 חודשים, ופעוט בן שנתיים ו-5 חודשים.

בסוכות הוזמנתי לאירוע בלוגריות אמהות במוזיאון הרצלילינבלום בתל אביב, מוזיאון לבנקאות ולנוסטלגיה תל אביבית. ההזמנה הזו ממש "סגרה לי את הפינה" מבחינת פעילות לחופש, כך שביום המיועד מיהרתי להתייצב בשמחה, מצוידת באייל.
מוזיאון הרצלילינבלום הוקם על ידי בנק דיסקונט, והוא שוכן (כמה מפתיע) בפינת הרחובות הרצל ולילינבלום בתל אביב. לבניין עצמו קוראים בית שיף, והוא בית מראשית ימי תל אביב ששוחזר ושופץ. הוא פשוט יפיפה (כלות – לוקיישן מהמם לצילומי פרה-חתונה!).
המוזיאון מכיל תצוגות ופעילויות הן בנושאי בנקאות והן בנושאי נוסטלגיה תל אביבית, והוא מיועד לגילאי 6 ומעלה, וכמובן גם למבוגרים. המבוגרים, למשל, יהנו מתערוכה של הצלם סוסקין, הצלם של ראשית ימי תל אביב, עם תמונות מדהימות מארכיון המשפחה – למשל, משה דיין בילדותו.

עברנו פעילויות שונות שחלקן מאוד עניינו את אייל וחלקן ממש לא, אבל ראיתי שילדים אחרים בגילו דווקא כן התעניינו בהן. לדוגמא, ישנו חדר בו עברנו הסבר והדרכה על סחר חליפין.  ישנו חדר של מכונת כספומט עם הדגמה כיצד היא עובדת, ומכונה שמדפיסה פנקס צ'קים (הילדים גם קיבלו שטרות כסף פיקטיביים ופנקס צ'קים פיקטיבי).  ראינו דגם של תל אביב של פעם (אייל אוהב דגמים), ודגם של סניף בנק של פעם עם ספרים ומכונות חישוב ישנות. אייל התלהב מאוד מסרט התלת מימד שראינו, על איך תיראה הבנקאות בעתיד. בסוף גם שיחקנו משחק מגניב בשתי קבוצות שנועד לבחון את הידע שלנו על כסף ובנקאות. הקבוצה שלנו ניצחה ואייל היה ממש גאה ומבסוט.

סחר חליפין

דגם של תל אביב של פעם

דגם של סניף בנק ישן

איך כספומט עובד?

אייל והכסף הפיקטיבי

מתכוננים לצפייה בסרט תלת מימד

מסכי ההקרנה

יש פעילויות ותוכניות רבות במקום, וצריך לתאם את ההגעה מראש כך שתוכלו להצטרף לפעילות מתוכננת במקום, או שיתאימו פעילות בשבילכם. ניתן לבקר במוזיאון פעמים רבות ובכל פעם לעבור הדרכה אחרת.

בסך הכל, היה ביקור נחמד ביותר ומומלץ.

בקצרה:
אתר: אתר המוזיאון כחלק מאתר דיסקונט
הנזק: הכניסה וההדרכה חינם. תצטרכו לשלם על האוטובוס לשם או על חניה (אנחנו הגענו באוטובוס וירדנו ליד מגדל שלום).
אכלנו: כיבוד שהוגש לנו במקום במסגרת האירוח. לא נראה לי שמותר לאכול בזמן הסיור.
קטנטנים: לא מתאים להם.
מדד הילד: 3 מתוך 5 (אייל אהב מאוד מאוד חלק מהפעילויות ולא התחבר לחלק אחר)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (אני מאוד אהבתי, אבל הנדנודים של אייל העיקו בשלב מסוים)
ועוד משהו: לאחר הביקור במוזיאון, הלכנו ברגל לנחלת בנימין ולגינת הכלבים בגן מאיר (כן, כן, בפעם הרביעית לאותו שבוע). בהזדמנות זו גם סיפרתי לאייל על מגדל שלום, שהיה הבניין הכי גבוה בארץ ואיך ביקרתי בו כשהייתי קטנה. גם שדרות רוטשילד קרובות, ובכלל אפשר לתכנן אחר כך טיול נחמד בתל אביב הקטנה של פעם (או סתם לעשות שופינג מטורף בחנויות ברח' הרצל וכפר גלעדי).

סדרת fun במזגן חוזרת לעונה שנייה!! אנחנו משפחה שמטיילת בחורף, ואילו בחום הקיץ מעדיפה לשהות במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 5 ו-4 חודשים, ופעוט בן שנתיים.

מה נשתנה הקיץ הזה מכל הקיצים? הקופונים! קנינו קופוני הנחה לכרטיסי כניסה למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (שהתכוונו לבקר בו בכל מקרה), ובאחת השבתות החמות שמנו פעמינו לשם. למרבה הצער, עד שהצלחנו להתארגן, לצאת מהבית, להגיע למקום ולחנות כבר היה 12:00, שעה סבירה לכל הדעות בימי שבת, אבל לא כאשר המוזיאון נסגר ב-14:00… השתדלנו לנצל את השעתיים שהיו לנו בצורה מיטבית.
אמנם ביקור במוזיאון זה נכנס לקטגוריה fun במזגן, אבל למען האמת, המוזיאון מורכב מביתנים לא גדולים (אך ממוזגים) עם שבילים ביניהם. מדובר במקום ענק (כפי שגיליתי כשלא הצלחנו למצוא את הפלנטריום, והקפנו כמעט את כל המקום ברגל) שחלקו גם בעלייה, אך יש לציין שרוב השבילים מקורים או מוצלים, והמקום נגיש בצורה נהדרת לנכים ועגלות ילדים.
הספקנו לבקר בביתן "אדם ועמלו" (תערוכה על כלים וחפצים לשימושים שונים ומחומרים שונים), ביתן הקרמיקה (כלי קרמיקה…) וגלריית מגדל (שם הוצגה תערוכה מעניינת עם ממצאים מסעודת אבירים באפולוניה). יש עוד ביתנים נוספים (זכוכית, נחושת, מוזיאון הדואר, ביתן הפולקלור ועוד). בעלי ואייל גם נכנסו לצפות במופע בפלנטריום (על אסטרונאוטים וסכנות בחלל). בחצר המוזיאון מפוזרים מוצגים אטרקטיביים – כבאית ישנה, רכבת ישנה, פסיפסים יפים ועוד. אני מניחה שעוד נשוב לשם.
אל תשכחו לקחת מפה מדלפק הכניסה, ולקרוא את ההערות שבה. יש שם טיפים והדרכה לתכנון הביקור במקום, והצטערתי מאוד שקראתי אותם רק בסוף הביקור ולא בהתחלה.

בביתן אדם ועמלו. היה נחמד להראות לאייל איך עשו דברים "פעם".

הפלנטריום

בביתן הקרמיקה. המוצגים האלו הזכירו לי את השירותים של החתולים, אך מדובר בגלוסקמאות לשמירת עצמות המת...

מטבח אבירים צלבני

מחוץ למוזיאון הדואר. אתם יודעים, זה מנייר.

אחד מקירות הפסיפס

כבאית ישנה ומהממת ששוחזרה

בקצרה:
אתר: http://www.eretzmuseum.org.il/
הנזק: קודם כל חניה: 18 ש"ח. מבוגר: 42 ש"ח (הנחות לתושבי ת"א, סטודנטים, חיילים ואזרחים ותיקים). ילדים בחינם עד גיל 18. לפלנטריום קונים כרטיס בנפרד – 32 ש"ח (גם לילדים).
אכלנו: נשנושים שהבאנו מהבית. במקום יש בית קפה בשם "אנינה" שפתוח בשבת.
קטנטנים: יתרוצצו/יזחלו במסדרונות, או ישבו בעגלה. יש מוצגים שמתאימים גם להם כמו הרכבת.
מדד הילד: 4 מתוך 5 (אייל מאוד אהב, אבל התעייף בשלב מסוים)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (היה חם)
ועוד משהו: כל הכבוד על ההקפדה על נגישות לנכים. שימו לב לשעות הפתיחה בשבת. חבל שגובים חניה מכולם ולא נותנים הנחה לבאי המוזיאון. מה שנקרא, תל אביב.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום הקיץ שפשוט לא נגמר  קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 ו-7 חודשים ותינוק בן שנה ו-4 חודשים.

חשבתי שכשאוקטובר יגיע החום ייעלם ויהיה אפשר לחזור לטייל. אז חשבתי. 35-40 מעלות היו בשבת האחרונה. טירוף!! אין ברירה אלא לעבור ממזגן למזגן. בעלי הציע שניסע למוזיאון ישראל המחודש בירושלים, אז בשעת צהריים נסענו לשם.
המוזיאון הוא מקום ענק, וכמובן שלא ביקרנו בכולו. התמקדנו באגף הארכיאולוגיה (בעלי חובב ארכיאולוגיה), עם גיחה קלה לאגף אמנות ישראלית (סתם כי הוא היה במקרה ביציאה מאגף הארכיאולוגיה…), קפיצה לפסל האהבה בגן האמנות, ולאחר מכן תצפית ומבט על דגם ירושלים בימי בית שני.
אגף הארכיאולוגיה הוא מקום מדהים שלא נופל ברמתו ממוזיאונים בחו"ל. הוא מחולק ל-7 חלקים: מימי האדם הקדמון, דרך התקופה הכנענית, תקופת התנ"ך, היוונים, הרומאים, הצלבנים והמוסלמים. מיצגים רבים הם מרשימים מאוד – ארונות קבורה, פסיפסים גדולים, תכשיטים עתיקים, פסלים. לפרקים יכולתי לדמיין שאני במוזיאון הבריטי. דרך אגב, בתוך המוזיאון אסור לצלם, וזה ממש מבאס.

המוזיאון הוא אמנם מחודש, אבל בישראל כמו בישראל, שכחו לשייף את הפינות החדות. אם אסור לצלם, למה אין שלט על כך? (ולמה בכלל אסור לצלם?) אם באגף יש 7 חלקים, למה אין חיצים למסלול המומלץ ביניהם? (אנחנו הגענו מ-1 ל-4, חזרנו ל-2 ו-3, עברנו ל-5 ול-7 ואח"כ ל-6) למה ליד חלק ממעברי המדרגות יש מעלית קטנה לנכים/בעלי עגלות ילדים, וליד חלק אין? ואם כבר יש מעלית קטנה – למה תמיד כשצריך להשתמש בה, איכשהו נעלם המשגיח על האולם? (תצוין לחיוב המשגיחה בחלק 2, שהציעה לי מיוזמתה להשתמש במעלית, כי היינו עם הטיולון של יאיר. היחידה שעשתה זאת).
למה גן האמנות מרופד חצץ גס? איך בעלי עגלות/נכים אמורים לשוטט בו? רציתי להצטלם עם בעלי ליד פסל האהבה, אבל לא היה ניתן להגיע למקום עם הטיולון. בכלל, ההתמצאות במוזיאון ממש מבלבלת, והמפה שקיבלנו בכניסה ממש לא עזרה. ומה עם ברושור שמסביר על כל חלקי המוזיאון?
אני מקווה שאלו רק חבלי לידה ראשונים, ושהמצב ישתפר בעתיד, כי המוזיאון באמת מקסים. בסך הכל נהנינו מהביקור, ונשוב כדי לשוטט בחלקים האחרים שלו.
אייל מאוד נהנה באגף הארכיאולוגיה, אבל אני לא יודעת אם יתאים לכולם. כדאי לבדוק באתר אם יש תערוכות שמעניינות את הילדים שלכם.

הכניסה לאגף הארכיאולוגיה.

אני ואייל ליד פסל חביב

אוהבת את הילד הזה

דגם ירושלים בימי בית שני. ברקע - היכל הספר והכנסת.

בקצרה:
אתר: http://www.imjnet.org.il/
הנזק: בשבת הילדים בחינם (בימי חול התשלום מגיל 5). כמחזיקי כרטיס אשראי לאומי קארד, עלה לנו 24 ש"ח לכרטיס, סה"כ 48 ש"ח. יש גם הנחה למחזיקי כרטיס מפעל הפיס. עלות רגילה למבוגר: 48 ש"ח.
אכלנו: חטיפי גרנולה מהבית (ואחרי הביקור – שיפודים וחומוס באבו גוש). במקום יש בית קפה ומסעדה שאינם פתוחים בשבת.
קטנטנים: יתרוצצו/יזחלו במסדרונות, או ישבו בעגלה.
מדד הילד: 4 מתוך 5 (אייל מאוד אהב, אבל התעייף בשלב מסוים)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (חוסר הנגישות עצבן אותי)
ועוד משהו: יש למוזיאון Gift shop מושקע וחביב ביותר.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה ו-3 חודשים.

 אחותו של בעלי גרה בחיפה, ובשבת האחרונה שילבנו ביקור משפחתי ביחד עם ביקור במוזיאון מדעטק בחיפה. הרי לא ייתכן שמשפחת גיקים כמונו תפספס את תערוכת העולם הרובוטי! ואכן, נהנינו מאוד בתערוכה.
למעשה מדובר בתערוכה על תכונות ומאפיינים מיוחדים של בעלי חיים, והתכנים מועברים באמצעות שימוש ברובוטים ובפעילויות שונות. לדוגמא – יכולות הסונאר של העטלף, יכולת ההסוואה של הזיקית ועוד. בנוסף לתערוכה, מתקיים פעם בחצי שעה "מופע רובוטים", שבו מציגים רובוט כלב יפני (ח-מ-ו-ד, חייבת כזה!), ורובוט דמוי אדם בשם Nao. בילינו שם שעה וחצי, ואם זה היה תלוי באייל כנראה שהיינו נשארים שם עד עצם היום הזה. למרבה הצער/המזל (תלוי את מי שואלים. אני בשלב הזה בקושי יכולתי לעמוד על הרגליים), הוא היה צריך לשירותים ולכן נאלצנו לעזוב את התערוכה. וכאן הקאץ' – התערוכה מתקיימת באולם סגור (שכדי למצוא אותו תצטרכו לעבור מסע כומתה זעיר), שאין בו שירותים – ואם יוצאים ממנו, אי אפשר לחזור! כך שכדאי מאוד לבקר בשירותים לפני שאתם נכנסים לשם. תסלחו לי – אבל במחיר של כמעט 150 ש"ח לשני מבוגרים, הייתי מצפה שלפחות יהיו שם שירותים כימיים.
רצוי להזמין לתערוכה כרטיסים מראש – משום שיש להתחייב לגבי השעה שבה מבקרים בה, ולא בטוח שיהיו לכם כרטיסים. אנחנו ביקרנו ביום שבת ב-16:00, והמקום לא היה עמוס, כך שזה מומלץ.
לאחר הביקור בתערוכה שוטטנו בין הדינוזאורים הצבעוניים שבחצר המוזיאון, ולאחר מכן נכנסנו לאגף "הרגיל" שלו. היינו מאוד עייפים ולכן הסתפקנו בביקור רק בכמה חדרים – ביניהם התערוכה האקולוגית (מגניב), תערוכת משחקי חשיבה, תערוכת "Toy Story" (מקסים – ומיועד למבוגרים. מדובר בתערוכת צעצועי רטרו) וחדר "מכרמל לים" עם פוחלצים של ציפורים וחיות אחרות. הכי הכי מגניב היה המיצג "מכונת הזמן", שבו מצלמת וידאו מצלמת אותך, ומקרינה את הסרט ב-delay של כמה שניות, כך שאתה יכול לעמוד ולצפות בעצמך מלפני כמה שניות.
אין ספק שזהו מוזיאון שאפשר לבקר בו במשך יום שלם, ושלא נופל ברמתו ממוזיאונים דומים בחו"ל. בכניסה למוזיאון יש משחקיה לקטנטנים, אם אחד ההורים לא בקטע ומעדיף לבלות שם במקום בתערוכות. חנות המוזיאון היתה פתוחה בשבת, אך הקפיטריה – סגורה.

שלט בתערוכה שאהבתי מאוד. ציטוט של אייזיק אסימוב (who else).

רובו-ג'ירפה

אייל הורג ג'וקים וירטואליים. זה היה ממש כיף.

וגם יאיר הורג ג'וקים וירטואליים

הילדים עושים גלים ותופסים דגים

אייל מתפעל את הרובו-זיקית

אייל מדגמן יכולות הסוואה. נכון מתאים לו ירוק?

אייל תופס חרקים

הרובוט דמוי האדם, שניתן גם "לדבר" איתו (כלומר עם מי שמפעיל אותו). יאיר פחד ממנו ואייל הסתכל עליו בחשד.

מי יגיע ראשון במירוץ הדיונונים?

אייל רוקד במיצג התופים הרובוטיים, אחד החלקים האהובים עליו בתערוכה

בקצרה:
אתר: http://www.madatech.org.il/
הנזק: 74 ש"ח למבוגר, סה"כ 148 ש"ח. יקר מאוד, אבל בטח אפשר למצוא כרטיסים מוזלים דרך ועדי עובדים שונים. על הילדים משלמים מגיל 5 (64 ש"ח). יש גם כרטיס משפחתי.
אכלנו: היינו אחרי ארוחת צהריים, אז הסתפקנו בבננות מהבית. הקפיטריה לא היתה פתוחה.
קטנטנים: יאיר נהנה מאוד להתרוצץ בתערוכה, להרוג ג'וקים וירטואליים ולעשות גלים.
מדד הילד: 5 מתוך 5
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (בגלל המחיר ובגלל היעדר שירותים)
ועוד משהו: בניין המדעטק (בניין הטכניון הישן) פשוט יפיפה, במיוחד חלונותיו המקושתים. כלות חיפאיות, כבר אימצתם את הלוקיישן הזה לצילומי החתונה שלכן? זה מה שאני הייתי עושה.

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום יולי אוגוסט קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 וחצי ותינוק בן שנה וחודשיים.

  מוזיאון האדם והחי שוכן בפארק הלאומי ברמת גן. מעולם לא שמעתי עליו, ובפארק עצמו הייתי רק פעם אחת לפני כן. מביך מעט עבור בחורה שגרה במרכז הארץ, לדעתי… בכל אופן, היינו צריכים למצוא משהו לעשות בחום הנורא הזה, ואחרי שקראתי באתר של המוזיאון שהוא מכיל תערוכה על דינוזאורים, ושהוא פתוח בשבת, זה נראה לי מתאים לנו.
הפארק התגלה כפינת חמד בלב שכונה ברמת גן: אגם, ברווזים, מפלים מלאכותיים, עצים, צל, גינות יפות, מתקני משחקים ועוד. המוזיאון עצמו מתחבא באמצע הפארק ולקח לנו קצת זמן למצוא אותו (נעזרנו באחד העובדים של הפארק), מכיוון שאין שום שילוט שמצביע אליו. אתם הולכים בשביל עד שאתם רואים מימינכם איזור של מתקני ספורט, ואז מתחילים לחצות את המדשאות עד שמגיעים למין סככה/סוכה שעשויה מענפי עץ מטפסים. חוצים אותה ועוברים בשביל בין ערוגות פרחים, ואז מגיעים למוזיאון.
המוזיאון היה ריק לחלוטין ממבקרים. ריק. לחלוטין. כשהיינו בערך באמצע, שמענו שעוד משפחה הגיעה. היה לנו אותו לגמרי לעצמנו. המוזיאון בנוי בצורה מעגלית ומכיל מספר תערוכות אחת אחרי השניה: תערוכה חדשה עם פסלים מנחושת, תערוכות קבע: האדם הקדמון, השלד, חוש הראיה, חוש השמיעה, גנטיקה, הולוגרמות (מגניב ביותר), דינוזאורים, תרופות. נראה כאילו הזמן קפא שם בסוף שנות התשעים, כי הציוד מאוד מאוד מיושן. מצד שני, אחרי שסיימנו לעבור את כל המוזיאון, הבנתי שבעצם, בצורה לא מודעת, לקחו פה את שלושת הדברים שאייל אוהב (רק עוץ לי גוץ לי היה חסר) והפכו אותם למוזיאון: הסדרה "היה היה" חלק 1 (על בריאות העולם והאדם הקדמון), ספר הדינוזאורים שלו, הסדרה "החיים". מיותר לציין שהוא התעניין בהכל ומאוד נהנה, נכון? גם אנחנו נהננו, ובסך הכל היה כיף. חבל רק שהביקור נגמר מהר מידי, כי המוזיאון לא גדול.

אייל ודגם של חנוכיה בתערוכת הנחושת

קו הזמן הפרהיסטורי - התפתחות החיים. "היה היה" 1, פרק 1.

אייל "עושה" אש.

במערת האדם הקדמון, ההומו סאפיינס (קרו מניון). "היה היה" 1, פרק 3

אני, אייל ודגם של האדם הניאנדרתאלי

אייל מסתכל על דיורמה של המדבר. "אמא, תראי מה יש פה! גיליתי עוד חיה!"

אייל והדינוזאורים

אייל בונה מולקולות בתערוכת התרופות

בקצרה:
אתר: http://www.adamvechai.org.il/
הנזק: 20 ש"ח למבוגר, סה"כ 40 ש"ח. לא שילמנו על הילדים כי התשלום מגיל 5 (15 ש"ח לילד).
אכלנו: אוכל שהבאנו מהבית, בצל העצים. בפארק יש גם בית קפה שפתוח בשבת.
קטנטנים: ישבו בעגלה או יזחלו במסדרונות.
מדד הילד: 4 מתוך 5 (כי היה קצר מידי)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (כי היה קצר מידי)
ועוד משהו: בתערוכת התרופות היה מחשב עם windows 98, שכמובן לא עבד. אולי התבלבלו, זה נראה שייך יותר לתערוכה הפרהיסטורית.