עפיפונים

fun במזגן: מוזיאון ישראל בירושלים

אנחנו בדרך כלל משפחה מטיילת, אבל בחום הקיץ שפשוט לא נגמר  קשה לנו (טוב, לי) לשהות בחוץ. כדי לא להיות תקועים בבית, אנחנו מבלים במקומות ממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 4 ו-7 חודשים ותינוק בן שנה ו-4 חודשים.

 

חשבתי שכשאוקטובר יגיע החום ייעלם ויהיה אפשר לחזור לטייל. אז חשבתי. 35-40 מעלות היו בשבת האחרונה. טירוף!! אין ברירה אלא לעבור ממזגן למזגן. בעלי הציע שניסע למוזיאון ישראל המחודש בירושלים, אז בשעת צהריים נסענו לשם.
המוזיאון הוא מקום ענק, וכמובן שלא ביקרנו בכולו. התמקדנו באגף הארכיאולוגיה (בעלי חובב ארכיאולוגיה), עם גיחה קלה לאגף אמנות ישראלית (סתם כי הוא היה במקרה ביציאה מאגף הארכיאולוגיה…), קפיצה לפסל האהבה בגן האמנות, ולאחר מכן תצפית ומבט על דגם ירושלים בימי בית שני.
אגף הארכיאולוגיה הוא מקום מדהים שלא נופל ברמתו ממוזיאונים בחו"ל. הוא מחולק ל-7 חלקים: מימי האדם הקדמון, דרך התקופה הכנענית, תקופת התנ"ך, היוונים, הרומאים, הצלבנים והמוסלמים. מיצגים רבים הם מרשימים מאוד – ארונות קבורה, פסיפסים גדולים, תכשיטים עתיקים, פסלים. לפרקים יכולתי לדמיין שאני במוזיאון הבריטי. דרך אגב, בתוך המוזיאון אסור לצלם, וזה ממש מבאס.

המוזיאון הוא אמנם מחודש, אבל בישראל כמו בישראל, שכחו לשייף את הפינות החדות. אם אסור לצלם, למה אין שלט על כך? (ולמה בכלל אסור לצלם?) אם באגף יש 7 חלקים, למה אין חיצים למסלול המומלץ ביניהם? (אנחנו הגענו מ-1 ל-4, חזרנו ל-2 ו-3, עברנו ל-5 ול-7 ואח"כ ל-6) למה ליד חלק ממעברי המדרגות יש מעלית קטנה לנכים/בעלי עגלות ילדים, וליד חלק אין? ואם כבר יש מעלית קטנה – למה תמיד כשצריך להשתמש בה, איכשהו נעלם המשגיח על האולם? (תצוין לחיוב המשגיחה בחלק 2, שהציעה לי מיוזמתה להשתמש במעלית, כי היינו עם הטיולון של יאיר. היחידה שעשתה זאת).
למה גן האמנות מרופד חצץ גס? איך בעלי עגלות/נכים אמורים לשוטט בו? רציתי להצטלם עם בעלי ליד פסל האהבה, אבל לא היה ניתן להגיע למקום עם הטיולון. בכלל, ההתמצאות במוזיאון ממש מבלבלת, והמפה שקיבלנו בכניסה ממש לא עזרה. ומה עם ברושור שמסביר על כל חלקי המוזיאון?
אני מקווה שאלו רק חבלי לידה ראשונים, ושהמצב ישתפר בעתיד, כי המוזיאון באמת מקסים. בסך הכל נהנינו מהביקור, ונשוב כדי לשוטט בחלקים האחרים שלו.
אייל מאוד נהנה באגף הארכיאולוגיה, אבל אני לא יודעת אם יתאים לכולם. כדאי לבדוק באתר אם יש תערוכות שמעניינות את הילדים שלכם.

הכניסה לאגף הארכיאולוגיה.

אני ואייל ליד פסל חביב

אוהבת את הילד הזה

דגם ירושלים בימי בית שני. ברקע - היכל הספר והכנסת.

בקצרה:
אתר:
http://www.imjnet.org.il/
הנזק: בשבת הילדים בחינם (בימי חול התשלום מגיל 5). כמחזיקי כרטיס אשראי לאומי קארד, עלה לנו 24 ש"ח לכרטיס, סה"כ 48 ש"ח. יש גם הנחה למחזיקי כרטיס מפעל הפיס. עלות רגילה למבוגר: 48 ש"ח.
אכלנו: חטיפי גרנולה מהבית (ואחרי הביקור – שיפודים וחומוס באבו גוש). במקום יש בית קפה ומסעדה שאינם פתוחים בשבת.
קטנטנים: יתרוצצו/יזחלו במסדרונות, או ישבו בעגלה.
מדד הילד: 4 מתוך 5 (אייל מאוד אהב, אבל התעייף בשלב מסוים)
מדד ההורים: 4 מתוך 5 (חוסר הנגישות עצבן אותי)
ועוד משהו: יש למוזיאון Gift shop מושקע וחביב ביותר.

תגובות

4 תגובות על ”fun במזגן: מוזיאון ישראל בירושלים“

  1. דודי הגיב:

    מסתבר שהאגף לנוער שהיה חבוי איפשהוא היה כנראה פתוח גם בשבת ויש סיכוי שיש שם דברים שמתאימים לילדים.
    מישהו מכיר?
    אנחנו לבדוק בפעם הבאה!!

  2. רחלי הגיב:

    קודם כל שים לב למילה "נוער" בביטוי "אגף הנוער" (אמנם אמא שלי אומרת שאייל יותר חכם מתלמידי חטיבה רבים, אבל בכל זאת…).
    הסתכלתי באתר, והדבר היחיד שנראה פתוח בשבת ושיכול לעניין את אייל זהו התל הארכיאולוגי. נבדוק בפעם הבאה.

  3. קרן הגיב:

    גם אנחנו ביקרנו במוזיאון עם הילדים (8, 5.5, 2.5 + טיולון). במרבית המקרים הסתדרנו עם מעליות, אבל אכן, דרש לעיתים מעקפים לא מתוכננים.
    מסכימה איתך מאוד על עניין חוסר הסדר ששולט במקום – שנתיים עבדו על השיפוץ, פתחו בקול תרועה לקהל הרחב – ועדיין יש ליקויים רבים. כשביקרנו בסוף אוגוסט, הייתה תקלה במזגן בלובי הכניסה, חוטים חשופים, בנייה וכבלים לאורך השביל הראשי והשביל שמוביל מהיכל הספר לשביל הראשי וכו'.
    באוגוסט הכניסה לילדים הייתה גם כן חינם – מאוד נחמד מצידם, אבל נראה כי המוזיאון מאוד לא ערוך או פתוח לנוכחות ילדים. קיבלנו נזיפות רבות על הילדים ממשגיחים שונים – למרות שהם ילדים שמורגלים בביקורים במוזיאונים והתנהגו למופת, הסתכלו והתעניינו במוצגים, לא נגעו בשום דבר וגם לא הרעישו או התרוצצו. היה שלב בו הם התיישבו בנחת ובשקט על ספסל (אמיתי, לא מיצג…) ואנחנו עמדנו מטר לידם. המשגיחה צעקה בקולי קולות: 'של מי הילדים,למה אף אחד לא משגיח עליהם?', כשענינו שאנו איתם, ננזפו קשות על כך שאיננו שמים לב אליהם… הדבר חזר על עצמו בכמה וכמה אגפים/חלקים. אולי זה היה בגלל החום והעומס, אבל עדיין מעצבן וחסר פרופורציות.
    אגב, ישבנו במסעדה והיה נחמד מאוד – התפריט בהרצה אך היה נחמד מאוד, מנות גדולות, כולל מנת ילדים מכובדת (אומנם שניצלים וצ'יפס, אך הספיקה לשלושה ילדים – מה שמזכיר לי שאני חייבת לך תגובה בבלוג השני), אך גם המנות של המבוגרים היו מכובדות וככה גם הילדים אכלו מהן ונהנו מאוד.
    יצא ארוך, מקווה שלפחות מועיל במשהו…

  4. רחלי הגיב:

    קרן, אני בהלם מההתנהגות של המשגיחים. מזעזע. אני חייבת לציין שהילדים שלי כן עשו קצת רעש… בעיקר דיברו בקולי קולות מרוב התרגשות מהמוצגים, ולא העירו לנו, אבל רוב המשגיחים היו די חמוצים. כנראה לא התלהבו לעבוד בשבת או משהו…
    עדיין יש עבודות ושיפוצים ליד היכל הספר, חומרי בניין וחוטים חשופים. אני מקווה שעד החורף כבר יסיימו הכל.

הוספת תגובה