אנחנו באמצעו של חול המועד פסח 2012. האם אני מתחילה לחוש גל של מרמור מהקהל? כבר נתקעתם בפקקים? כבר מצאתם את עצמכם בפארק כלשהו בין שלל משפחות ממנגלות ומרובות ילדים?
חיכיתי בכליון עיניים לחופשת הפסח הזו, ולא היתה לי שום כוונה להרוס אותה בעשיית דברים שאני שונאת, כמו: להתחכך עם מיליוני אנשים בפארקים ובמקומות המוניים אחרים, לעמוד בפקקים, לטייל בין הררי הזבל שהשאירו מטיילים בגנים ובשמורות, או להידחק עם כל עמישראל בשלל אטרקציות.
כל מה שרציתי זה לבלות עם שני ילדיי המקסימים בנחת ובשלווה. רצוי מחוץ לבית.
עד כה, זה הולך לי ממש מצוין.
מכיוון שבעלי עובד ברוב ימי חול המועד, ומהיכרותי עם מגבלותיי (נכנסת לסטרס במקומות המוניים, מעדיפה אורבניקה על פני טבע, שונאת נסיעות ארוכות ברכב), ועם ילדיי (דור שני לגיקים, בעלי נטייה לדבר בלי הפסקה בנסיעות ארוכות ברכב), תכננתי לנו תוכניות רגועות, שמורכבות מרגעים קטנים ופשוטים. הרי ממה ילדים נהנים באמת (לפחות הילדים שלי)? מזמן עם ההורים שלהם, מחיבוקים, מגלידה וארטיקים, מהיכולת לשוטט בשלווה, לאסוף מקלות ולחקור נמלים, בלי שיאיצו בהם וידחקו בהם.
ילדים פשוט אוהבים להיות.

אז היינו.

ביום ראשון הלכנו לראות את ההצגה "הכבש השישה עשר" באמפי וואהל בפארק הירקון. הזמנתי כרטיסים לשעה הכי מוקדמת (10 וחצי) וכך נמנעתי מכל הפקקים שהיו אחר כך בכניסה לפארק. ראינו את יהונתן גפן, שרנו את כל השירים (במשך כל השבוע שלפני כן הקראתי לילדים את הספר), אכלנו ארטיקי אנגרי בירדז על הדשא, ונסענו הביתה. בבית אכלנו צהריים, נחנו וראינו סרט בטלוויזיה ביחד. עשינו טיול לגינה הציבורית השכונתית, ואכלנו ארטיקים שוב.

ביום שני נסענו לאטרקציה התל אביבית האהובה על אייל – גינת הכלבים בגן מאיר. אייל מאוד מאוד התרגש מכך שזו הפעם הראשונה של יאיר שם, ודאג להסביר לו את כל מהלך העיניינים, מהחניון שבו חנינו ("זו החנייה שאמא חונה בה כשהיא נוסעת לעבודה!") ועד לדרכי ההתנהגות המומלצים בגינה ("אנחנו יושבים על ספסל ומחכים שהכלבים יבואו אלינו"). כצפוי, היה פשוט שיגעון. הילדים שמחו לצפות בכלבים המשחקים, ללטף ולהיות מלוקקים. עשינו אתנחתת צהריים בסניף גן מאיר של בית הקפה לנדוור (ליד המרכז לאוכלוסיה הגאה בגן מאיר), בית קפה מקסים וידידותי, ושוב חזרנו לגינת הכלבים 🙂 אחר כך הצצנו בבריכת הנופרים בגן, וראינו דגים ענקיים וגם צבי ים. נסענו באוטובוס בחזרה לחניון (יאיר היה כל כך מבסוט!), אכלנו גלידה באייסברג אבן גבירול ונסענו הביתה.

ביום שלישי ביקרנו בנמל יפו. המקום מחדש את פניו, יש שם טיילת נחמדה לאורך הים (הילדים עמדו וחיכו שהגלים ישפריצו עליהם), ובשבוע חול המועד מתקיים בהאנגר 2 תערוכת "באמצע" של המכון הטכנולוגי חולון, שם ראינו כל מיני חפצים ומוצרים מגניבים 🙂  צפינו בסירות וברשתות הדייגים, נשנשנו מיצים ודברים טעימים בבית הקפה loveat, וקינחנו במופע קרקס אקרובטי מצחיק ומעורר התפעלות של Juicy Lucy, שהוצג לבאי הנמל. אחרי הצהריים אירחנו את בת דודתי ומשפחתה.

שלוש חוויות אורבניות קטנות ופשוטות, כולן במרחק של מקסימום חצי שעה נסיעה מהבית, והיה כל כך כיף!

מחר גם בעלי בחופש, אז אולי נרחיק עד ירושלים (למרות שאייל ביקש שוב לנסוע לגינת הכלבים). נראה.