עפיפונים

איזה כיף כשיש אחים גדולים

מי צריך צעצועים
כשיש אחים גדולים

כל הזמן זזים
עושים לי פרצופים
מדברים ומדגדגים

הם שומרים עליי
ומאכילים אותי
ומשחקים איתי
וביחד אנחנו מבלים

אחרי שבחופש הגדול
הם היו איתי כל היום
עכשיו הם חזרו ללימודים
ואני נשארתי בבית עם אמא המשעממת.

מזל שיש גם חתולים.

 

מסיבת יום הולדת בנושא לגו לאייל בן ה-8 Lego Birthday Party

באחת מתכניות "גלילאו" בחינוכית 23 שודרה כתבה על לגו, עם פרטים כמו כמה קוביות לגו מיוצרות כל יום וכו'. זה הביא לי רעיון לנושא מסיבת יום ההולדת של אייל השנה – מסיבת לגו. אייל הולך כבר שנה שנייה לחוג לגו הנדסי, ומאוד אוהב את זה.
אחרי מסיבת יום הולדת 7, שהיתה בנושא אנגרי בירדז, ומאוד מתישה עבורנו, החלטנו שהפעם הפעילויות יהיו קצת יותר שקטות ויתמקדו יותר בחידונים והפעלות שעושים בישיבה. כמובן שלא תיארנו לעצמנו שסף ההתלהבות של הילדים יהיה מאוד גבוה, כך ששקט לא ממש היה…

המסיבה התקיימה במועדון הנוער במושב בו הוריי גרים. קישטנו את המועדון בתמונות של לגו שהדפסנו מהרשת על דפי A3. בנוסף לכך, הדפסנו בענק את ההזמנה, שעיצבתי עם תמונה שמצאתי ברשת, ותלינו על דלת הכניסה למועדון.

הזמנה למסיבת לגו

הזמנה למסיבת לגו

גם שולחן הכיבוד וגם שולחן השתייה קושטו בסימן לגו.

השולחן מקושט עם דגלי קוביות לגו

השולחן מקושט עם דגלי קוביות לגו

שלטי לגו למתקני השתייה

שלטי לגו למתקני השתייה

הכנתי לאייל כתר יום הולדת בצבע צהוב, עם "שפיצים" בצורת קוביות לגו והמספר 8 בצורת קוביות לגו.

אייל, ילד יום ההולדת

אייל, ילד יום ההולדת

פתחנו את יום ההולדת בפעילות יצירה. כל ילד קיבל דמות לגו לבנה, ועיצב לעצמו את דמות הלגו שלו. כשהם סיימו, הם תלו את הדמות על הצוואר. חילקנו אותם לשתי קבוצות לפני צבע החוט – אדום וכחול.

הילדים מכינים דמויות לגו אישיות

הילדים מכינים דמויות לגו אישיות

הפעלה ראשונה: ניחוש מספר קוביות במיכל
מילאנו מיכל בקוביות לגו. הילדים היו צריכים לכתוב על פתק כמה קוביות יש לדעתם במיכל ולשים בתיבה. בסוף יום ההולדת חשפנו את מספר הקוביות, עברנו על הפתקים, והילד שהיה הכי קרוב הוכרז כמנצח וקיבל פרס.

 

כמה קוביות יש במיכל?

כמה קוביות יש במיכל?

הפעלה שנייה: חידון לגו
הכנו מצגת עם חידות טריוויה בנושא לגו, שהקרנו עם מקרן על הקיר. כל קבוצה בתורה הייתה צריכה לענות על השאלה. אם היא ענתה נכון, היא קיבלה קוביית לגו לבניית מגדל. אם לא ענתה נכון – התור עבר לקבוצה השנייה.
בסוף ההפעלה בדקנו לאיזו קבוצה יש מגדל יותר גבוה.

חידון לגו

חידון לגו

הפעלה שלישית: חידון סרטוני לגו
הקרנו לילדים סרטוני לגו שמצאנו ברשת, ושאלנו אותם שאלות (למשל – מה צבע החולצה של דמות הלגו בסרטון, כמה חלליות הופיעו בסרטון וכו'). כל קבוצה היתה צריכה לענות בתורה, ואם ענתה נכון קיבלה עוד קוביית לגו למגדל שלה.

הילדים צופים בסרטון לגו

הילדים צופים בסרטון לגו

עשינו הפסקת אוכל וממתקים, וריכזנו את הילדים בחזרה להמשך הפעילות. במהלך ההפסקה, בעלי הקרין קליפים מיו-טיוב של שירים מוכרים שעשו להם גרסאות לגו. זה היה ממש מגניב והילדים ממש התלהבו מזה.

הפעלה רביעית: חידון גימטריה
גימטריה זה נושא שהם למדו השנה בבית הספר. הצגנו לכל קבוצה מספר, שמייצג שם של צבע בגימטריה. כל קבוצה הייתה צריכה לנחש באיזה צבע מדובר (למשל, המספר 59 מצביע על הצבע הכחול). כשהם ניחשו נכון, הם קיבלו קוביות לגו והיו צריכים לבנות את המילה מלגו. בסיום קיבלו קוביות לגו למגדל שלהם.

 

חידון הגימטריה ותוצריו

חידון הגימטריה ותוצריו

הפעלה חמישית: פיצוץ בלונים
ההפעלה של פיצוץ בלונים זו הפעלה שאנחנו עושים בכל יום הולדת, ולא משנה מה הנושא שלה, כי הילדים מתים על זה. שחררנו בלונים בחדר, כשבתוך כל בלון היתה קוביית לגו. הילדים היו צריכים לפוצץ את הבלונים, לאסוף כמה שיותר קוביות, ולבנות מהם מגדל. הקבוצה שהצליחה למצוא הכי הרבה קוביות ולבנות את המגדל הכי גבוה היא הקבוצה שניצחה, וקיבלה עבור המגדל שלה מספר קוביות כמספר הפרש הגבהים בין שני המגדלים.

הפעלת פיצוץ בלונים

הפעלת פיצוץ בלונים

הקבוצה עם המגדל הכי גבוה בסיום כל ההפעלות קיבלה את הזכות להכות ראשונה בפיניאטה ענקית בצורה קוביית לגו שבעלי בנה, אבל לפני כן – הרמנו את אייל על כיסא והוא כיבה את הנרות על עוגת יום ההולדת, שהיתה בצורת לוח לגו (הוראות הכנה בבלוג הבישול שלי, "פשוט מבשלת").

עוגת יום הולדת בצורת לוח לגו

הילדים לא כל כך הצליחו לשבור את הפיניאטה, אז לבסוף בעלי קרע אותה והילדים אספו את הסוכריות שנפלו ממנה. בסיום יום ההולדת כל אחד קיבל שקית הפתעה עם משחק לגו קטן.

 

פיניאטה בצורת קוביית לגו

פיניאטה בצורת קוביית לגו

היה מעייף אבל ממש ממש מעולה, והילדים מאוד נהנו ומאוד התלהבו.

תודה לחברתי מירב שצילמה!

מסיבות יום הולדת מן העבר:
מסיבת יום הולדת בריכה לגיל שנתיים
מסיבת יום הולדת גלידה לגיל 3
מסיבת יום הולדת אבירים ודרקונים לגיל 5
מסיבת יום הולדת דינוזאורים לגיל 6
מסיבת אנגרי בירדז לגיל 7

שיחות על החיים עם הילדים #11

לאחרונה השתכללתי. התקנתי אפליקציה בסמארטפון, ואחרי שהילדים אומרים משהו מעניין, אני מקליטה את זה לעצמי. אם אני זוכרת לעשות את זה, זאת אומרת. להלן התוצרים.

אופטימיות
יאיר מועד בכניסה לאוטו
בעלי: אוי! אתה בסדר?
יאיר: זה בסדר אבא, אני עוד חי.

 

במלוא חושיו
יאיר: אני רואה את שי בזכות חוש הראיה.
אני: נכון.
יאיר: אני זוכר שהיינו פה כבר, ביום הולדת של חבר של אייל. זה בזכות חוש הזיכרון.

 

דעי את מקומך
באחד הימים, אייל כל הזמן התרפק עליי ונצמד אליי.
אני: אייל, מה קרה שהיום אתה כזה חיבוקי?
אייל: זה בגלל שאני אוהההההב אותתתךךך…
אני: אבל גם אתמול אהבת אותי, ואתמול לא היית ככה.
אייל: אתמול פשוט לא היה לי כל כך זמן בשבילך.

 

כיצד תהיה מגניב
אייל: יש לי משקפי שמש מגניבות, אז עכשיו אני צריך גם לדבר כמו המגניבים.
אני: איך מגניבים מדברים?
אייל: הם מדברים בקיצור. למשל, הם לא אומרים "אותך", הם אומרים 'תך. הם לא אומרים "את הכביש", הם אומרים "ת'כביש".
אני: איך הגעת למסקנה שככה מגניבים מדברים?
אייל: כי לדבר בקיצור זה מגניב.

 

 

נחשו, קוראים יקרים, מהו אותו מקום נחשק בו ביקרתי כל כך הרבה פעמים? (ההשתתפות אסורה על חברי הפייסבוק שלי, שכבר יודעים)

נחשו, קוראים יקרים, מהו אותו מקום נחשק בו ביקרתי כל כך הרבה פעמים? (ההשתתפות אסורה על חברי הפייסבוק שלי, שכבר יודעים)

שיחות על החיים עם הילדים #10

לא רק הבלוג חוגג 10 שנים להיווסדו, גם סדרת "שיחות על החיים עם הילדים" חוגגת 10, והפעם בפוסט ארוך במיוחד. השיחות עם יאיר מתחילות להזכיר לי את השיחות שהיו לי בעבר עם אייל, וזה קצת נחמד, וקצת מלחיץ, וקצת גורם לי לתהות מה יהיה בעתיד.
בהדרכת הורים שיבחה אותנו המנחה על כך שאנחנו מתפעלים כל כך מהילדים שלנו. אני תוהה – במקרה שלהם, איך אפשר שלא?!

 

על דינוזאורים ואנשים
יאיר המציא סוג חדש של דינוזאור: דינוזאור פטיש, המכונה גם דינוזאור קרש (crash).
יאיר: בתקופה של הדינזואורים לא היו אנשים.
אני: נכון. למה?
יאיר: כי הדינוזאור פטיש הפיל את כל העצים עם האף שלו בצורת פטיש.
אני: אבל מה זה שהוא הפיל עצים, קשור לזה שלא היו אנשים?
יאיר: כי אם היו אז אנשים, העצים היו נופלים עליהם והם היו מתים.
אני: בגלל זה לא היו אנשים?
יאיר: כן.
יאיר: אבל ציפורים היו גם בתקופה של הדינוזאורים וגם בתקופה של האנשים.
אני: נכון.
יאיר: אולי בגלל שציפורים יכולות לעוף גבוה מעל העצים. אבל הן לא יכולות לעוף עד לחלל!
אני: נכון, הן לא יכולות.
יאיר: אם הן היו יכולות היה לנו אסטרונאוט יונה!

 

אייל טועם קבב רומני
אייל: "זה היה לי טעים. הרגשתי בסוף נגיעה של חריפות, אבל זה היה חריף שעשה לי טוב. אהבתי את זה. כשזה חם זה יותר מוצלח".

 

ימי בנימינה
אנחנו נכנסים בשערי בנימינה.
בעלי: אייל, על שם מי נקראת בנימינה?
אייל: בנימין.
בעלי: בנימין מי?
אייל: נתניהו?

 

בשביל רגעים כאלה הכל היה שווה
אני מסרקת את אייל
אני: אייל, תסתובב רגע, אני צריכה לסרק אותך מקדימה.
אייל (מסתובב): או! אמא! את יפה!
אני: תודה רבה מתוק שלי!
אייל: מה תודה, זה נכון.

 

בעזרת זומבים אפשר להסביר הכל
יאיר: אמא, היום בחוג שיחקנו במשחק "חצות הליל". הזאב אומר מספר וצריך לקפוץ, ואם הוא אומר "חצות הליל" צריך לברוח, ואז מי שהוא תופס מצטרף אליו.
אני: אתה מתכוון שהוא הופך גם כן לתופס.
יאיר: אני אסביר לך. נכון שאם זומבים אוכלים מוח של אדם רגיל אז הוא גם הופך לזומבי? אז זה אותו דבר.

 

לא צריך להסביר פעמיים
אני והילדים במכונית.
waze
: עוד 400 מטרים, בכיכר, המשך ישר.
יאיר: אמא, בכיכר תמשיכי ישר.
אני: בסדר, אבל עוד לא הגעתי לכיכר.
waze: עוד 200 מטרים, בכיכר, המשך ישר.
יאיר: טוב! כבר הבנתי את זה!

 

סידורים 
כשאני ויאיר חיכינו שהחוג של אייל יסתיים, יאיר ביקש שאחרי החוג נלך לאכול בגלידרייה השכונתית האהובה עליו ("דלי קרים"), ואני הסכמתי.
יאיר: אימא, לאן אנחנו נוסעים?
אני: רצית ללכת לאכול גלידה, לא?
יאיר: אבל לאן אנחנו נוסעים?
אני: אז אנחנו נוסעים לאכול גלידה. אבל קודם נלך לתת את החולצות של אבא לגיהוץ.
יאיר (נאנח): אז זה הולך להיות יום ארוך.

 

 

קניתי לאייל חוברת חקר חשבון שהוא מאוד אוהב. הצורה שבה הוא ענה על השאלות בעמוד הזה משעשעת אותי כל פעם מחדש. דוגמא טובה, דרך אגב, להבדל בין ילד מחונן ל"סתם" ילד חכם.

קניתי לאייל חוברת חקר חשבון שהוא מאוד אוהב. הצורה שבה הוא ענה על השאלות בעמוד הזה משעשעת אותי כל פעם מחדש. דוגמה טובה, דרך אגב, להבדל בין ילד מחונן ל"סתם" ילד חכם.

שיחות על החיים עם הילדים #9

אני מניחה שזה היה צפוי, אבל זה עדיין בא לי בהפתעה. יאיר התחיל לדבר בלי הפסקה. כמובן שהפועל "לדבר" אינו מתייחס לשיחות בעינייני חולין, כגון איך היה בגן וכדומה, אלא רק לנושאים חשובים מאוד כגון זומבים, משחקי מחשב, מפלצות וכו'. הוא משוחח איתי על הנושאים הנ"ל שעות ארוכות ("משוחח" מתייחס למצב שבו הוא מדבר ממש מהר ברצף, אני לא מבינה כלום, אבל מהנהנת). אייל, מצידו, התמכר לתכנית "גלילאו" בחינוכית 23, שדרכה הוא לומד נושאים מדעיים שונים ומשונים (עם דגש על משונים), וטורח לחלוק איתי את כל הפרטים הקטנים – כגון על כך שזרעי פרג יכולים לגרום להתמכרות ועוד.
לא משעמם אצלנו. מתיש מנטלית, אבל לא משעמם.


ניתוח אופי
אני
: שיט, עקץ אותי יתוש.
יאיר: למה עקץ אותך יתוש?
אני: לא יודעת, תשאל את היתוש.
יאיר: הוא יתוש שובב.

אוצר מילים
יאיר
(לאייל): די כבר, טיפש קטן!
אייל: ואתה ראש תרנגולת מפוקפק בתוספת שניצל עם פירורי זבל מתועב.

ילד גורמה
אני
: מה נתנו לכם לאכול בקייטנה?
אייל: היה פיתה עם חומוס ופיתה עם שוקולד. אכלתי פיתה עם שוקולד.
אני: למה לא אכלת פיתה עם חומוס?
אייל: אני לא אוהב פיתה עם חומוס. אני אוהב רק חומוס בתוספת של גרגירים, פפריקה אדומה, שמן זית ופטרוזיליה. בצלחת.

ילד סלב
אני: ילדים, מחר אנחנו הולכים לצלמת מקצועית שתצלם אותנו צילומי משפחה בסטודיו שלה.
אייל: ואחר כך זה יופיע בעיתון או באינטרנט?

חשבון פשוט
יאיר
: חמש ועוד שש זה אחת עשרה.
אני: נכון! איך אתה יודע?!
יאיר: ספרתי את הזיבלונים.

פשוט מאוד
אייל מספר לי על איזשהו ניסוי שראה בתכנית גלילאו ושקשור בקוקה קולה.
אייל: ובמקום קולה אפשר להשתמש גם בבירה אנגלית, בירה גרמנית, ואפילו מים!
אני: מה ההבדל בין בירה אנגלית לבירה גרמנית?
אייל: הבירה הגרמנית באה בפחית ירוקה והבירה האנגלית באה בפחית כחולה.

הפעילות המועדפת על הילדים בימים אלו: רביצה עם חמודי מול הטלוויזיה (ולפני שכל האמהות העילאיות והמתנשאות נזעקות: כן, אני ממננת, והם רואים רק מוקלט מראש וכו').הם ממש ארוכים, השניים האלה.


הפעילות המועדפת על הילדים בימים אלו: רביצה עם חמודי מול הטלוויזיה (ולפני שכל האמהות העילאיות והמתנשאות נזעקות: כן, אני ממננת, והם רואים רק מוקלט מראש וכו').
הם ממש ארוכים, השניים האלה.

סדנת קומיקס עם אורי פינק במוזיאון הקומיקס בחולון

אורי פינק הוא קומיקסאי ידוע, ורבים מאיתנו "גדלנו עליו" ועל המדור שלו ב"מעריב לנוער", "זבנג". אורי מוציא גם מגזין קומיקס חודשי בשם "זבנג", שלו יש אח צעיר יותר בשם "זבנגל'ה". לכבוד השקת מגזין "זבנגל'ה" (שעד כה יצאו לו 6 או 7 גיליונות), נערכה במוזיאון הקומיקס בחולון סדנה עם אורי, ואני ואייל הוזמנו להשתתף. אייל מאוד אוהב קומיקס, ואף מנסה את כוחו ביצירת קומיקס משל עצמו, והוא שמח מאוד ללכת לסדנה.

 

אורי פינק הוא אדם נחמד ומשעשע מאוד. הוא סיפר לנו על איך התחיל זבנגל'ה, על ההשראה שהוא שואב מהבנות שלו, ועל שלבי התהליך של יצירת הקומיקס.

הרעיון והסיפור בעיפרון על דף

הרעיון והסיפור בעיפרון על דף

עדיין ידנית, אבל מחולק לריבועים לפי הסיפור

עדיין ידנית, אבל מחולק לריבועים לפי הסיפור

הגיע הזמן לצייר

הגיע הזמן לצייר

בסוף צובעים

בסוף צובעים

אורי הראה לנו איך מדמות בסיסית חסרת מאפיינים, אפשר ליצור כל דמות שהיא, למשל את הענק הירוק או אפילו… את אורי פינק עצמו. פשוט צריך להוסיף לו מאפיינים שונים שמייחדים אותו.

אורי מצייר את הענק הירוק

אורי מצייר את הענק הירוק

אורי פינק מצייר את אורי פינק

אורי פינק מצייר את אורי פינק

האיש והדמות

האיש והדמות

הילדים קיבלו דפים עם ציור של הדמות הבסיסית והתיישבו ליצור ממנה את הדמות שלהם. אייל צייר רובוט שחלק ממנו הוא תנור שאופה עוגות תותים.

האמן אייל זוסימן בעת עבודתו

האמן אייל זוסימן בעת עבודתו

האמן אייל זוסימן ויצירתו

האמן אייל זוסימן ויצירתו

בזמן הזה אני הסתובבתי קצת במוזיאון. מוצגת בו תערוכה מאוד מעניינת (למבוגרים, לא לילדים) על קריקטורות פוליטיות בנושא השלום לאורך השנים. יש גם חנות עם כל מיני ספרי קומיקס ישראלים מגניבים שלא רואים בחנויות הרגילות. בחצר המוזיאון עומדות דמויות של קריקטורות של הישראלי הצבר בכל מיני גרסאות.

חצר מוזיאון הקומיקס בחולון

חצר מוזיאון הקומיקס בחולון

אייל ממש נהנה, ו"זבנגל'ה" הוא עיתון חמוד ביותר. אייל ישב וקרא את הגליון הראשון בשקיקה מבלי לזוז.

אייל קורא את זבנגל'ה

אייל קורא את זבנגל'ה

במוזיאון יש אירועים שונים בנושאי קומיקס (חלקם בחינם) ואפילו קייטנה בקיץ. שווה לעקוב.

 

 

 

 

 

הנשים של אייל ושלי

תמיד הייתי מוקפת בנים – בכיתת ההאצה במתמטיקה, בתואר במדעי המחשב בטכניון, בקורס ניתוח מערכות, ביחידת המחשבים ובלהק מודיעין בצבא. הידידים הכי טובים שלי היו גברים. פעם אחת אפילו יצאתי לסדנת שטח לקצינים מצטיינים – אישה יחידה ביחד עם 18 גברים.
ואז הפכתי להיות אימא, והנשים החלו לכבוש אט אט את מקומן בעולמי – חברות, אמהות אחרות, גננות, סייעות.
בשנה האחרונה עברנו תהליך עם אייל – שנה ראשונה בבית הספר, ביחד עם אבחון ADHD והתחלה של טיפול בריפוי בעיסוק וסדנה למיומנויות חברתיות. פתאום שמתי לב שכל אנשי המקצוע שמסביבנו הן למעשה נשות מקצוע, ולכולן חלק מאוד משמעותי בחיים של אייל ובחיינו.

ורציתי להגיד להן תודה ♥

תודה לצוות החינוכי בבית הספר של אייל – המנהלת, היועצת, המחנכת והמחנכת המחליפה – על האכפתיות, על הזמן, על ההקשבה ועל המחשבה. הן עשו בשבילו כל כך הרבה השנה.

תודה לצוות של מרפאת קשב וריכוז של "כללית" – המזכירה המקסימה, המאבחנת הראשונית, המאבחנת של מבחן הTOVA והפסיכיאטרית המטפלת. בזכותן התהליך היה קל וזורם, גם אם ארוך.

תודה למרפאה בעיסוק, שהצליחה למצוא את הדרך הטיפולית למרות שאייל הוא לא ילד "לפי הספר", שתומכת ונותנת לנו כלים, ושבזכותה התמכרנו למשחקי קופסה.

תודה למדריכת הסדנה למיומנויות חברתיות, על הסבלנות וההבנה וההכלה וההקשבה, גם לאייל וגם לנו.

תודה למנהלת של "טררם", שמצאה לאייל את הקבוצה שמתאימה לו, ותודה ענקית לתו, מדריכת חוג "טרום טררם", שליוותה אותו באהבה ובתשומת לב במשך כל השנה, והקדישה לו תפקיד חשוב במופע הסיום, שממש רומם אותו מכל בחינה. והיא רק בת 22.

תודה לפסיכולוגית שלי, שעוזרת לי להבין ולקבל, שמייעצת ומנחה אותי.

תודה לעינת חברתי, שעזרה לי מאוד בהתחלה לקבל את כל התהליך הזה, להבין את כל הפרטים, ושעדיין מלווה אותי, ותודה לכל החברות שמתעניינות ומקשיבות לכל מה שיש לי להגיד.

אייל הוא ילד מחונן עם ADHD, וזה מצב שמצד אחד מוכר וידוע, ומצד שני יוצא דופן במרקם החברתי, ובהחלט מאתגר. היה לי חשוב, מעבר להוקרה ולהודיה, גם לשתף בכל המארג הסביבתי של המצב הזה, כי כשהתחלנו את התהליך, הייתי מאוד מבולבלת, מרגישה חסרת ידע וחסרת אונים. התברכנו באמת באוסף נדיר של נשות מקצוע שעוזרות לנו, וזה לא היה קורה אם לא הייתי יודעת לשים בצד את מערבולת הרגשות החונקת ולתת להן גישה ודריסת רגל בעולם שלנו. הסתרה והכחשה לא מביאות לשום מקום. שיתוף ופתיחות כן.

 

באהבה, מאייל ומאיתנו

באהבה, מאייל ומאיתנו

 

שיחות על החיים עם הילדים #8

אשר יגורתי ואשר פיללתי בא. הילדים בני 7 ו-4, והפכו לאחים צמודים עם עולם משלהם, שלנו אין רגל ודריסה בו. הם ממציאים לעצמם משחקים ומנהלים שיחות לתוך הלילה. באחד הימים עליתי עם שניהם במעלית, ואייל אמר ליאיר – "המצאתי משהו חדש בשביל המשחק שלנו, אבל אני אספר לך אחר כך, בלילה, שאימא לא תשמע".
כיף לראות עד כמה הם אוהבים אחד את השני. יאיר ממש מעריץ את אייל, ואייל מצידו מאוד אוהב את יאיר. הקשר הזה ביניהם כל כך מתוק. מה הסוד? בחיי שאין לי מושג.

כפי שאפשר לראות בציטוטים הבאים, יאיר מאוד התקדם מבחינת שפתית. אמנם יש לו עדיין אותיות שורקות והוא מחליף אותיות, אבל הוא מדבר ממש בשטף ומנהל שיחות עמוקות, על רובוטים ומפלצות ומערכת העיכול וכאלה. שני גאונים יש לי בבית, god help us.

 

puppy love
אייל
: אימא, יש ילדה בכיתה שמאוהבת בי.
אני: איך אתה יודע?
אייל: היום היא כל הזמן רצתה שאני אשב לידה באוטובוס.
אני: וישבת לידה?
אייל: כן, לא רציתי לפגוע ברגשות שלה.

 

details, details
בעלי
: יאיר, תראה איזו ציפור חמודה!
יאיר: איפה?
בעלי: שם! אולי בעצם זו ציפור מסוכנת שאוכלת ילדים בני 4?!
יאיר: אבא!!! אני עוד לא בן 4!
בעלי: אה, מזל! מתי תהיה בן 4?
יאיר: אחר כך.

 

מה בנים אוהבים
אני
: יאיר ואייל, כשתסיימו אני רוצה שכל אחד מכם יכין לרותם ברכה לכבוד יום ההולדת שלו.
יאיר: מה לצייר לו? מה בנים אוהבים?
אני: אתה בן. מה אתה אוהב?
יאיר: אני אוהב עכבישים. הוא אוהב עכבישים?
אני: אני לא יודעת. אולי כדאי שתצייר משהו שמתאים לכולם, כמו בית, או פרחים…
יאיר: פרחים זה של בנות!
אני: גם בנים אוהבים פרחים.
יאיר: אני בן ואני לא אוהב פרחים!
אני: טוב, אז אולי תצייר משהו כללי כמו בית או עצים.
יאיר: או מפלצות.

 

רציתי לפנק אתכם בציור של יאיר לשבועות (שכולל כמובן רובוטים וכאלה), אבל הציור נעלם. במקום זה ראו להלן משחק שאייל המציא ושניהם משחקים בו, בשילוב עם מפת עולם ענקית שיש לנו. אין לי מושג על מה בדיוק המשחק ואני חוששת לשאול, כי אני לא בטוחה שיש לי את יכולות הקשב והריכוז הנדרשות להקשיב להסבר.

רציתי לפנק אתכם בציור של יאיר לשבועות (שכולל כמובן רובוטים וכאלה), אבל הציור נעלם. במקום זה ראו להלן משחק שאייל המציא ושניהם משחקים בו, בשילוב עם מפת עולם ענקית שיש לנו. אין לי מושג על מה בדיוק המשחק ואני חוששת לשאול, כי אני לא בטוחה שיש לי את יכולות הקשב והריכוז הנדרשות להקשיב להסבר.

 

שיחות על החיים עם הילדים #7

יאיר התחיל להוות מקור שופע לאמרות ושיחות. מצד אחד זה ממש כיף, מצד שני – עוד ילד גאון שלא מפסיק לדבר?!

 

חמשת החושים
בעלי: עם מה שומעים?
יאיר: עם האוזניים.
בעלי: עם מה רואים?
יאיר: עם העיניים.
בעלי: עם מה מריחים?
יאיר: עם האף.
בעלי: עם מה אוכלים?
יאיר: עם הפה. עם הפה גם אוכלים וגם מדברים!
בעלי: עם מה מציירים?
יאיר: עם טוש!

 

לא תאכל לא תגדל
יאיר מסביר לי למה אם אוכלים אז גדלים.
יאיר: האוכל נכנס לפה, עובר בגרון, מגיע לבטן, והבטן מפרקת אותו. האוכל עובר לכל המקומות בגוף – לרגליים, לידיים, לראש… האוכל מגיע לראש, הוא נדחף למעלה ואז הצוואר מתארך… וככה גדלים.
אני: האוכל נדחף למעלה, וככה אתה נהיה ארוך יותר?
יאיר: כן.

 

בת של פולנייה
יאיר: אימא, אני רוצה משהו לאכול.
אני: יאיר, אנחנו תכף הולכים לסבתא. עדיף שלא תאכל עכשיו, כדי שיהיה לך מקום בבטן לאוכל של סבתא.
יאיר: אל תדאגי, בדרך לסבתא הבטן שלי תסיים לפרק את כל האוכל.

 

husband material

אני, בעלי ואייל יורדים במעלית. בגלל שאני עובדת מהבית, ברוב הימים אני מתלבשת בסגנן ספורטיבי משהו. באותו יום התחשק לי להשקיע והתלבשתי בצורה אלגנטית.
אני (לבעלי): נו… אין לך משהו להגיד על איך שאני לבושה…
אייל: אימא, את לבושה מאוד יפה, ואת נראית מקסים.
אני: תודה, מתוק שלי!
אייל: וגם אם הייתי חושב שאת לא לבושה יפה, לא הייתי אומר לך.

 

דיוק
אנחנו יוצאים מההורים שלי ביום שישי בשעת בין ערביים.
בעלי (לילדים): קדימה, להיכנס לאוטו! מהר, מהר, לפני שיבואו מפלצות לאכול אותנו!
יאיר: נו, אבא….! המפלצות באות רק בלילה!!

 

רוב הילדים איחלו למדינת ישראל שתקבל הרבה מתנות. לי יש ילד פרקטי.

שיחות על החיים עם הילדים #6

ברכבל בחרמון
בערב פסח נסענו עם הילדים לחרמון, ועלינו למעלה ברכבל. למטה לא היה כבר שלג, אבל תוך כדי העלייה למעלה, התחילו ניצנים.
אני: יאירי, תראה! הנה שלג!
יאיר: אז סימן שאבא נסע נכון.

 

אחים
אייל (ליאיר): יאיר, תבין. אני אח שלך ואני אוהב אותך. גם אם אני כועס עליך, אני עדיין אוהב אותך.

 

אייל: איזה כיף ליאיר שיש לו אח גדול כמוני. אבל בעצם בזכותו אני אח גדול.
בעלי: נכון.
אייל: ובזכותי אתה אבא.
בעלי: כן, ואמא היא אמא.
אייל: נכון. לפני שנולדתי הייתם סתם, בעל ואישה, אבל לא הייתם הורים. בזכותי אתם הורים.

 

פולניה
שילוב של ילד רזה, ארוך ובררן באוכל ביחד עם סבתא פולניה, חייב כמובן להוביל למצב שבו היא מנסה לדחוף לו אוכל בכל פעם שהיא רואה אותו.
אמא שלי: יאירי, קח… אם לא תאכל לא תגדל…
יאיר (כועס): מי שיישן – גדל!

 

לאחרונה גילינו מחדש את ז'אנר משחקי הקופסה, ואני שולחת את הילדים לשחק בהם ביחד ולעזוב אותי בשקט.

לאחרונה גילינו מחדש את ז'אנר משחקי הקופסה, ואני שולחת את הילדים לשחק בהם ביחד ולעזוב אותי בשקט.