עפיפונים

הנשים של אייל ושלי

תמיד הייתי מוקפת בנים – בכיתת ההאצה במתמטיקה, בתואר במדעי המחשב בטכניון, בקורס ניתוח מערכות, ביחידת המחשבים ובלהק מודיעין בצבא. הידידים הכי טובים שלי היו גברים. פעם אחת אפילו יצאתי לסדנת שטח לקצינים מצטיינים – אישה יחידה ביחד עם 18 גברים.
ואז הפכתי להיות אימא, והנשים החלו לכבוש אט אט את מקומן בעולמי – חברות, אמהות אחרות, גננות, סייעות.
בשנה האחרונה עברנו תהליך עם אייל – שנה ראשונה בבית הספר, ביחד עם אבחון ADHD והתחלה של טיפול בריפוי בעיסוק וסדנה למיומנויות חברתיות. פתאום שמתי לב שכל אנשי המקצוע שמסביבנו הן למעשה נשות מקצוע, ולכולן חלק מאוד משמעותי בחיים של אייל ובחיינו.

ורציתי להגיד להן תודה ♥

תודה לצוות החינוכי בבית הספר של אייל – המנהלת, היועצת, המחנכת והמחנכת המחליפה – על האכפתיות, על הזמן, על ההקשבה ועל המחשבה. הן עשו בשבילו כל כך הרבה השנה.

תודה לצוות של מרפאת קשב וריכוז של "כללית" – המזכירה המקסימה, המאבחנת הראשונית, המאבחנת של מבחן הTOVA והפסיכיאטרית המטפלת. בזכותן התהליך היה קל וזורם, גם אם ארוך.

תודה למרפאה בעיסוק, שהצליחה למצוא את הדרך הטיפולית למרות שאייל הוא לא ילד "לפי הספר", שתומכת ונותנת לנו כלים, ושבזכותה התמכרנו למשחקי קופסה.

תודה למדריכת הסדנה למיומנויות חברתיות, על הסבלנות וההבנה וההכלה וההקשבה, גם לאייל וגם לנו.

תודה למנהלת של "טררם", שמצאה לאייל את הקבוצה שמתאימה לו, ותודה ענקית לתו, מדריכת חוג "טרום טררם", שליוותה אותו באהבה ובתשומת לב במשך כל השנה, והקדישה לו תפקיד חשוב במופע הסיום, שממש רומם אותו מכל בחינה. והיא רק בת 22.

תודה לפסיכולוגית שלי, שעוזרת לי להבין ולקבל, שמייעצת ומנחה אותי.

תודה לעינת חברתי, שעזרה לי מאוד בהתחלה לקבל את כל התהליך הזה, להבין את כל הפרטים, ושעדיין מלווה אותי, ותודה לכל החברות שמתעניינות ומקשיבות לכל מה שיש לי להגיד.

אייל הוא ילד מחונן עם ADHD, וזה מצב שמצד אחד מוכר וידוע, ומצד שני יוצא דופן במרקם החברתי, ובהחלט מאתגר. היה לי חשוב, מעבר להוקרה ולהודיה, גם לשתף בכל המארג הסביבתי של המצב הזה, כי כשהתחלנו את התהליך, הייתי מאוד מבולבלת, מרגישה חסרת ידע וחסרת אונים. התברכנו באמת באוסף נדיר של נשות מקצוע שעוזרות לנו, וזה לא היה קורה אם לא הייתי יודעת לשים בצד את מערבולת הרגשות החונקת ולתת להן גישה ודריסת רגל בעולם שלנו. הסתרה והכחשה לא מביאות לשום מקום. שיתוף ופתיחות כן.

 

באהבה, מאייל ומאיתנו

באהבה, מאייל ומאיתנו