עפיפונים

קורות היום

אישרו לי לקחת היום יום חופש בתנאי שאקפוץ בבוקר לעבודה לראות מה העניינים. הייתי בעבודה עד 11:30. לא נחתי לרגע, וחוץ מכוס תה דבר לא בא אל קירבי.

לקח לי חצי שעה להגיע מרמת גן לנווה צדק.

הסתובבתי במשך 45 דקות בנווה צדק בניסיון למצוא חניה.

נסעתי באיזשהו רחוב צר ושיפשפתי מכונית חונה. החלפתי פרטים. בעל הרכב היה נחמד וניסה להסביר לי איך להגיע לאן שאני צריכה. לא הבנתי.

גם המכונית שלי נשרטה, בצד ימין. זה מאזן את הדפיקה בפח מצד שמאל, שנגרמה ע"י משאית שהחליטה להיכנס ברכב שלי לפני שבועיים.

בסוף חניתי איפשהו. כשחזרתי מצאתי דו"ח בסך 100 ש"ח על השמשה הקדמית, כי לא חניתי לפי הנחיות התמרור האיזורי. לא ראיתי שום תמרור איזורי, אבל שיהיה. הוא בטח היה שם באיזור איפשהו.

באיילון היה פקק.

הגעתי להורים שלי כדי לקחת את הילדים. אייל לא רצה ללכת הביתה. פירגנתי לו פרק של דורה במחשב. רצה עוד אחד. אמרתי לו שיראה את השני כבר בבית. הוא התעצבן ואמר שהוא לא רוצה ללכת. אמרתי לו שיישאר אצל סבא וסבתא.

הוא כעס. הזכרתי לו שבבית מחכה לו קאפקייק עם ציפוי שוקולד. הוא החליט לבוא הביתה בכל זאת. אני לא מאמינה שהדרדרתי לרמת עליבות כזו שאני משחדת את הילד עם קאפקייקס.

הגענו הבית ב-18:00. ב-19:00 הייתי אמורה לצאת ולנסוע לאורתופד.

ב-18:53 התקשר בעלי להודיע שרק עכשיו הוא יצא מהעבודה. לאורתופד כבר לא נסעתי. גם ככה לא היה לי כוח.

מסקנה: עוד יום חופש כזה ואבדתי. מי צריך ימי חופש, אני כבר אנוח בקבר.

מקום בתוכי/דויד פרץ

יֵשׁ מָקוֹם בְּתוֹכִי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יַחֲשִׁיךְ
יֵשׁ לִי דֶּרֶךְ אַחַת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תֹּאבַד
יֵשׁ לִי כֹּח לָתֵת גַּם כְּשֶׁאֵין לִי לְמִי
וְאַהֲבָה שֶׁאוֹהֶבֶת לִפְעָמִים גַּם אוֹתִי

יֵשׁ תִּקְוָה בַּשּׁוּרָה שֶׁעוֹד לֹא נִכְתְּבָה
יֵשׁ קְרָבוֹת אֲבוּדִים שֶׁמְּחַכִּים לִי אֵי שָׁם
יֵשׁ יָמִים לְלֹא סוֹף, וְסוֹפִים מְלֵאֵי יָם
וְאַהֲבָה שֶׁאוֹהֶבֶת עוֹלָם לֹא מֻשְׁלָם

יֵשׁ מָקוֹם בְּתוֹכִי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יַחֲשִׁיךְ
יֵשׁ לִי דֶּרֶךְ אַחַת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תֹּאבַד
יֵשׁ יָמִים לְלֹא סוֹף, וְסוֹפִים מְלֵאֵי יָם
וְאַהֲבָה שֶׁאוֹהֶבֶת עוֹלָם לֹא מֻשְׁלָם

תגובות

8 תגובות על ”קורות היום“

  1. מאת ציפי:

    הי רחלי, נהנתי לקרוא, אפילו שאת נהנית הרבה פחות! פעם הבאה אני בטוחה שילך לך יותר טוב ביום החופש!! יש ימים כאלה….

  2. מאת דודי:

    עוד יום חופש כזה ואבדנו…מסכנה שלי… :-0

  3. מאת עדי:

    את יודעת מה אלוהים עושה כשהאדם עושה תוכניות, לא?
    לא נורא, טוב שאלו הבאסות של היום, תמיד יכול להיות יותר גרוע (מנחמת דגולה אני..), וכמו שאומרים אצלנו הפולניות-מחר עוד יום…
    נשיקות

  4. מאת רחלי:

    יודעת, יודעת… אבל באמת שהתוכניות לא היו גדולות מידי… :-(
    אכן יכול להיות יותר גרוע, המשאית היתה יכולה למעוך אותי עם האוטו…
    נשיקות בחזרה :-)

  5. מאת יהיל:

    יואוווו איזה יום מבאס (אם כי צחקתי שקראתי עליו כי כתבת נורא משעשע).
    שיר מהמם!

  6. מאת דפנה:

    אאוץ'. לא ממש יום חופש…
    אבל המסקנה הראשונית היא (שאם אפשר), לא לקחת יום חופש אם "רק" צריך לקפוץ לעבודה בבוקר – לאיזה 3-4 שעות…
    יאללה, שיהיה פעם הבאה יום חופש מוצלח יותר :-)

  7. מאת רחלי:

    המסקנה העיקרית שלי היא שלעולם – אבל לעולם – לא לנסוע לנווה צדק עם הרכב בשעות הצהריים.

טראקבקים/פינגבקים

  1. פשוט מבשלת » Blog Archive » תבשיל אורז מלא עם בשר טלה טחון, צימוקים ופיסטוקים

הוספת תגובה