את הפוסט הראשון בסדרת שיחות על החיים עם אייל, פרסמתי ב-4 בנובמבר 2007. אייל היה אז בן שנה ו-8 חודשים וחצי בערך.
יאיר בן שנה וכמעט 9 חודשים, והוא עוד לא מדבר. כלומר, הוא לא מדבר בשפה שאנחנו מסוגלים להבין, כי חוץ מזה הוא יודע לתקשר ולהביע את עצמו מצוין.
אוצר המילים המובנות של יאיר כולל את המילים הבאות:
לא רוצה
כן
נגמר
אין
ביי (נאמר כ-באאאא עם נפנוף לשלום)
את זה

בנוסף לכך "האו האו" מייצג כלב, "טוו טוו" מייצג רכבת, "ווווום" מייצג מטוס, "אנננננ" מייצג אופנוע או אוטובוס או משאית, ישיבה על הרצפה/ספה + טפיחה עם כף היד על המקום שלידו מייצגת "שבי לידי", הצבעה על המקרר מייצגת "אני רוצה אוכל". הצבעה על הטוסיק מייצגת "עשיתי קקי" (לאחרונה הוא הפסיק לעשות את התנועה הזו, כי הוא הבין שהיא גורמת לכך שיחליפו לו חיתול, כלומר להפסיק את עיסוקיו החשובים באמצע, וזה ממש לא מוצא חן בעיניו).

כשאני מנסה ללמד אותו מילים אחרות (מים, בננה, אמא, אבא, אייל, יאיר, כדור וכו'), הילד מתגלגל מצחוק.

עד כה חשבתי שכשילדים מתחילים לדבר, הם אומרים מילים שמתייחסות לדברים שסביבם – אמא, אבא, כדור, מים, בקבוק, סיפור. לא כך הילד שלי. המילים שבחר להגות הן מילים שימושיות שעובדות בשבילו ולא הוא בשבילן.
לדוגמא:

יאיר מצביע על המקרר
אני: יאיר, מה אתה רוצה לאכול?
יאיר מצביע על משהו
אני: אתה רוצה מולר?
יאיר: לא רוצה
אני: אתה רוצה קוטג'?
יאיר: לא רוצה
אני: אתה רוצה אצבע גבינה?
יאיר: לא רוצה
אני: אתה רוצה אקטימל?
יאיר: כן

אני מקריאה ליאיר סיפור. הגענו לדף האחרון.
יאיר: נגמר!

אני: יאיר, איפה אבא?
יאיר: אין!
(כלומר, הוא לא בבית)

אני מבינה עכשיו שהייתי תמימה מאוד לחשוב שיאיר יהיה כמו אייל ויתחיל לדבר בגיל מוקדם (לא אומרים שהילד השני עושה הכל יותר מהר???). אני עדיין מחכה בכיליון עיניים ליום שבו יתחיל ממש לדבר, כי נורא מסקרן אותי אילו שיחות אנהל איתו 🙂

תגובות