עפיפונים

פתאום נפתחת דלת

משהו בי נפתח. אני מרגישה את זה. אני שמחה יותר. אופטימית יותר. מדברת יותר. פחות שתקנית וביישנית.
וזה משמח אותי ברמות שאי אפשר לתאר.
וזה מפתיע אותי כל פעם מחדש.
אני בוחנת את עצמי מהצד ומקווה שזה לא חד פעמי. שזה ימשיך כך. אני מנסה ללכוד את קרני השמש שמתפתחת בתוכי, ולפתוח לה עוד חלון ועוד אחד.
אני מתאמנת בלדבר יותר ולשתוק פחות, בלהתבדח, בלהקשיב, בלהגיב ובלשאול.
וזה כיף עצום.

תגובות

הוספת תגובה