עפיפונים

דברים שאסור לעשות בחורף

החורף לא עושה לי טוב. זה לא נעים לי. למראה הזרזיף הקל ביותר פניי מתכרכמות אוטומטית, ומצב רוחי מאפיר. אני מנסה מאוד להיות אקטיבית, אבל איך אפשר להיות פעילה כשקר נורא ויש שלוליות בחוץ? בימים אלו צרכיי מצטמצמים לשלב הראשון בפירמידה המאסלואית, כלומר – אוכל ופוך.
אז איזה דברים אסור לעשות בחורף?
(כל הטיפים שלהלן מבוססים על סיפורים אמיתיים וניסיון אישי)
1. לרדת למטה כדי לזרוק את הזבל, נעולה בסנדלים.
2. ללבוש חולצה דקה עם מחשוף נדיב, מתחת למעיל צמר דק עם מחשוף נדיב, ולנסוע ככה עם הבעל על הקטנוע. או יותר גרוע – לנסוע ככה על הקטנוע לבית של ההורים שלי.
3. לצאת מהבית ללא זוג גרביים להחלפה בתיק (מנסיון אישי וכאוב ביותר).
4. לוותר על החזקה של מטריה חליפית בארון (במיוחד אחרי שהמטריה שלך נשברה ביום הגשום הראשון השנה).
5. ללכת לעבודה חולה ולהדביק את הכפיפים שלך, כדי שיהיו חולים בדיוק כשיש הכי הרבה לחץ בעבודה או כשצריך לסיים פרויקט דחוף.
6. להגיד "לא" כשאמא שלך מתקשרת ושואלת אם להביא לך שאריות של מרק עוף.
7. להגיד "לא" כשאמא שלך מתקשרת ושואלת אם להביא לך אוכל. לא משנה מה. למי יש כוח לבשל בקור הזה?
8. לשבת מול המחשב, רועדת מקור, ולכתוב בבלוג, במקום להיות מתחת לפוך.

תגובות

2 תגובות על ”דברים שאסור לעשות בחורף“

  1. בטי הגיב:

    רחלי
    כיף לקרוא את הגיגיך. לגבי צעירה בת 26 ,יש לך תובנות מאד בוגרות וחכמות.
    קצת מפריע לי השימוש שלך במילה 'בעל'
    לדעתי יש לאמץ מילה יותר מתאימה לימינו ולתפקידינו
    בתא המשפחתי.
    אני מציעה את 'בן זוג' או 'אישי' או כל מילה אחרת.
    חוץ מזה הכתבה שלך בעיתון מקסימה!
    לדעתי יפנו אליך לכתיבת טור
    בהצלחה!
    בטי

  2. רחלי הגיב:

    היי בטי,
    זה מעניין שכתבת על המילה "בעל", כי אני באמת חושבת על הנושא בזמן האחרון. מצד אחד יש משהו במה שאת אומרת, ומצד שני זה נראה לי איזשהו ויכוח על משהו שהוא יותר סינטקטי מסמנטי. אני לא בטוחה שבמקרה הזה, אם השפה שלנו (ה-syntax) תשתנה, זה באמת יגרום לשינוי גם בתחומי החיים עצמם (משפחה באמת שיוויונית, מטפלת כהוצאה מוכרת, שעות עבודה שפויות וכו'). יש לי תחושה שזו השקעה בכיוון הלא נכון. אני עדיין מתלבטת בנושא, ואת (או קוראים אחרים) מוזמנת לשכנע אותי otherwise.

הוספת תגובה