רק לפני שבוע נסענו, ונראה כאילו עבר כל כך הרבה זמן…
לא נסענו מסיבה מסוימת. הסיבה הנראית לעין היתה כי צצה הזדמנות. חוץ מזה, עדיין לא עשינו את זה. 5 שנים עברו, אבל מעולם לא נסענו ביחד לטיול. רק שנינו.
מקום הלינה שלנו היה בקיבוץ עמיעד (נופש כפרי, כלומר חדרי קיבוץ לשעבר שהוסבו לאירוח), שנמצא מעט דרומית לראש פינה.
ראש פינה היתה ה-highlight של הטיול, לטעמי. מקום משגע, עם גלריות וחנויות מקסימות, אבל גם טבע והיסטוריה. התחלנו את הטיול בראש פינה ברחוב החלוצים, וביקרנו בחנות "חרוזולה", חנות חרוזים ומוביילים מיוחדת. לאחר מכן צעדנו לכיוון חנות העיצוב של רחל אגסי (הליכה די ארוכה, אבל אחר כך גילינו שהיינו יכולים להגיע לשם גם מראש פינה הישנה). חזרנו לרחוב החלוצים וביקרנו בחנות התבלינים של דרורה חבקין ז"ל, שמנהלת בתה שירי. טיילנו לאורך הרחוב עד שהגענו בחזרה לרכב.
נסענו למתחם ראש פינה הישנה. במקום יש בתים פרטיים של אנשים, וגם בניינים היסטורים מימיה של ראש פינה, כמו מלון דרכים, בית כנסת ובית הפקידות, שם צפינו בחזיון אור-קולי על ההסטוריה של ראש פינה. בעצת מפעיל החזיון האור קולי, עשינו טיול טבעתי סביב כל המתחם, שכלל ביקור בכל הגלריות והחנויות שבדרך (ביניהם "החנות מעבר לפינה" – חנות לדברי נוי ועיצוב, גלריית תכשיטים וגלריות קרמיקה). דרכנו בחדווה על עלי השלכת של עצי התות (זכר לתעשיית המשי שפרחה כאן בעבר). טיפסנו על גבעה קטנה וצפינו על כל ראש פינה. סיימנו את הטיול בגן הברון, הגן שהקים רוטשילד לפקידיו, כדי שיוכלו לפוש ולנוח כאן. בשלב זה כבר היינו רעבים, אז אכלנו צהריים במסעדת "לה טראסה" שמשקיפה על גן הברון. את הקינוח עשינו בבית הקפה "שוקולד קפה".
אחרי שמיצינו את ראש פינה, החלטנו לנסוע לצפת, כדי לבקר ברובע האמנים ובסמטאות. לצערנו, נתקלנו ב-2 בעיות: אין שילוט בעיר, כך שכדי להגיע לצפת העתיקה נאלצנו לשאול 4 אנשים, וכדי להגיע לרובע האמנים עצמו נאלצנו ללכת בעקבות 2 אנשים שהלכו לכיוון גם כן. דבר שני, מכיוון שזה היה שעה לפני כניסת השבת, הכל היה סגור.
ובכל זאת טיילנו בין הסמטאות, והסתכלנו בעניין על האנשים סביבנו (שכולם בירכו את בעלי בשבת שלום וממני התעלמו לחלוטין). הספקנו לקנות גבינות במחלבת קדוש (הבולגרית שלהם היא הטובה ביותר שטעמתי אי פעם) ולצפות בשקיעה.
אחרי שחזרנו לקיבוץ ונחנו, נסענו בערב למסעדת הבשרים שבחוות וורד הגליל. היה טעים בטירוף.
בשבת שלמחרת נסענו להר האושר, שם נמצא מנזר הבטיאטודים. יש משם תצפית מדהימה לכנרת.
לאחר מכן נסענו לכפר נחום, מקום בו יש שרידים של בית כנסת עתיק, של ביתו של פטרוס הקדוש ושל כנסיה. בית הכנסת העתיק הוקם על שרידי בית כנסת עתיק אחר (שנקרא בית הכנסת של ישו). היה מעניין לראות את הניגוד בין האבנים השחורות של בית הכנסת המקורי לבין האבנים הלבנות מהן נבנה בית הכנסת השני.
רצינו לבקר גם בכנסיית הלחם והדגים בטבחה, אבל היא היתה סגורה בגלל קונצרט שנערך במקום. הסתפקנו בטיול בחצר הכנסיה, שנמצאת ממש על חוף הכנרת.
הגן הלאומי כורזים היה התחנה הבאה שלנו. טיילנו בין שרידי עיר עתיקה, שכוללים מקווה, חצרות, בית כנסת ובית בד. ליד כל חלק במקום יש שלטים עם הסברים. הצלחנו לראות גם כמה שפני סלע.
בדרך למרכז עצרנו בעין כמונים, עשינו סיבוב קצר באמירים, וטיילנו לאורך בת שלמה הישנה. סגרנו את היום במסעדת "קפריזה" במושב חרב לאת (בעמק חפר).
אין ספק שהיה מדהים.

ביום שישי יצאנו לטיול מאורגן ברחובות תל אביב הקטנה. התחלנו בסוזן דלל, שם פגשנו את המדריך, וקיבלנו שיעור מקוצר בהיסטוריה של ההתיישבות בארץ ישראל, "היציאה מהחומות", וראשית נווה צדק.
התחלנו ללכת. בדרך עברנו ליד מפעל המרצפות של אדון שלוש, וליד בית שלוש. עלינו על גשר הרכבת (כן! פעם עברה ביפו רכבת!) וצפינו לעבר הכיפה האוסטרית של בית רוקח. אחר כך עברנו ליד בית ש"י עגנון, מוזיאון נחום גוטמן ובית רוקח. ברחוב הרצל נכנסנו לפסג' פנסק – הקניון הראשון בתל אביב, שבו גם שוכנת המעלית הראשונה בתל אביב. ברחוב לילינבלום ראינו בתים משוחזרים, את ראינוע עדן והקיוסק הראשון. ביקרנו בתערוכה על ת"א במגדל שלום, וקיבלנו הסבר על הפסיפס של נחום גוטמן, שמתאר את התקופות בבניית תל אביב. קינחנו לבסוף בשיטוט בנחלת בינימין ושוק הכרמל, וארוחה במסעדה.
המדריך היה נהדר, והיה מעניין מאוד לשמוע את כל ההסברים ולהסתכל על הביניינים. הדבר העצוב, או אולי המתסכל ביותר, היה המראה של בתים מוזנחים ומתפוררים, כשעדיין ניתן לראות שעברם היה מפואר.
המדינה מעדיפה להעביר כסף להתנחלויות, במקום לשקם ולהתגאות בעבר ובהיסטוריה שלה. האם, בעוד כמה שנים, יהיה לנו מה להראות לילדנו? אני לא כל כך בטוחה.
תמונות מן הטיול ניתן לראות בפוטוגרפיה.