עפיפונים

אני! אני! אני!

"א נ י ! ! !", אומר יאיר, כשהוא רוצה לעשות דברים לבד, בכוחות עצמו.
"א נ י ! ! !", אומר יאיר, כשהוא מתגאה במשהו עשה, או כשהוא מתכוון שמשהו הוא שלו.
"אבל אני, תמיד נשאר אני" מתנגן בראשי השיר, ואני חושבת, ובכן על "אני". מי אני?

בנובמבר אהיה בת 33, ואני מרגישה שהמחשבות שלי מתחילות להתיישר לעבר כיוון מסוים. אני מתעניינת בכל כך הרבה דברים, קוראת על כל כך הרבה נושאים, נוסעת במהירות מופרזת באוטוסטרדת המידע, אבל עכשיו אני מנסה להתקרב יותר לקרקע. אני מנסה לקבל ולהשלים עם ההעדפות שלי, עם האהבות שלי, עם מי שאני, ועם מי שאני לא.

אני אוהבת להיות מנתחת מערכות ומנהלת פרויקטים. לא הייתי רוצה להחליף קריירה.
אני אוהבת עיצוב, מתפעלת ממלאכת יד, חלומי הוא לתפור ולסרוג, אבל אין לי ספק שזו מלאכה שלא אוכל להתמיד בה או ליהנות ממנה, כמו שאני נהנית מבישול למשל.
אני אוהבת מאוד לבשל ולאפות, אבל לא הייתי רוצה להפוך את זה למקצוע.
אני אמנם מושבניקית במקור, אבל למעשה טיפוס די אורבני. אני מעדיפה ערים על פני טיולים בטבע, במיוחד בחו"ל. קמפינג זה לא בשבילי. המדבר הוא לא בשבילי.
אני  מעדיפה ים. לא אוהבת בריכה ולא רואה את עצמי הולכת עם או בלי הילדים לבריכה.
אני לא אוהבת רוק כבד. השארתי את זה מאחוריי בגיל 20.
אני לא אוהבת אנשים שצועקים כשהם שרים. בגלל זה אני לא אוהבת את ריטה, מאיה בוסקילה, היהודים ועוד.
אני אוהבת מוזיקה מזרחית. גם מוזיקה אתנית.
אני קוראת יותר ספרי עיון מסיפורת – מלקולם גלאדוול, דן אריאלי, פריקונומיקס, כאלה. מתה על הז'אנר הזה. גם ספרים על מתמטיקה ומדעים אני אוהבת.
אני גיקית. הארי פוטר, סטאר וורז, סטאר טרק, X-מן, הרוסה על זה.
אני לא מתחברת למופעי מחול, מיצגים, וידאו ארט וכו'.
אני אוהבת להתלבש. אני אוהבת אקססוריז. מאוד חשוב לי איך אני נראית. לצערי זה לא בא לי טבעי, אני לא פשיוניסטה, אבל אני משתפרת.
אני חושבת שחיים במדינה דוברת אנגלית, מנומסת ופחות מחוספסת היו מתאימים לי יותר.
אני מעדיפה סרטים שמחים, מוזיקה שמחה, ובכלל דברים שמחים.
אני אוהבת אירועים. מאוד מאוד מאוד אוהבת אירועים. יום הולדת זה אחד הימים הכי חשובים בשנה בשבילי.

אני מנסה ללמד את עצמי לא להתנצל על מי שאני. אני זו אני, אני מפתחת את האני הזה כבר 33 שנה. הגיע הזמן שאוהב, אבין ואקבל את מי שאני, ולא אנסה להיות מי שאני לא.