בתוך שמיכה
גלית כותבת בבלוג בלינגבלינג את המחשבות שלי – הרצון להתכרבל בתוך שמיכה של עננים ולא להיות אחראית לדבר. לעצור לרגע את המירוץ המטורף היומי, שמתחיל עם יריית השעון המעורר ב-6 בבוקר (אם אחד הילדים לא משיג אותו קודם), ונגמר (לפחות אצלי) באחת וחצי בלילה, בעת הצניחה למיטה. למה נגמר? הראש ממשיך לעבוד, הופך והופך בכל הדברים שצריך עוד לעשות, מארגן רשימות של מטלות ומתכנן תוכניות. עד שהשינה מכריעה אותו.
אני עוצמת את העינים ומדמיינת… יש שמיכת פוך כזו שממתינה לי במיטה… אבל עוד לא, יש עוד דברים לעשות.
איזה בלוג מקסים יש לך. לא ידעתי. כמה כייף פה. לילה טוב.
גלית, תודה! אני מאוד אוהבת את הבלוג שלכן.
ראיתי שאת בפרויקט של רפי כהן. שאפו.
תודה 🙂 יש לך בלוג מקסים דרך אגב.
תודה
הסמקה
לפעמים באמת בא לקחת פסק זמן מהבלאגן שהם החיים האלה. מכיוון שאין לי עדיין ילדים, אני מרשה לעצמי מדי פעם להתנתק בסופי שבוע ורק לרבוץ במיטה עם ספר או מול הטלוויזיה.
גם אני הייתי עושה את זה לפני פרוץ הילדים… ועכשיו לפחות בעלי מפרגן לי שינה מתוקה בשבת בבוקר.