סוגיה כבדת משקל
אתמול עליתי על המשקל, ומיהרתי לספר לבעלי בפנים עגומות: "ירדתי את הקילו שהעלתי במצפה הימים". "אז למה את כל כך עצובה?!" התפלא. "את אמורה לשמוח!"
לכי תסבירי שהקילו הזה רק מזכיר לי שעדיין לא הורדתי את שני הקילו שהעלתי בסדנת שטח, ואת זה שכל היום צועקות אליי הפרסומות של סטודיו C מכל עבר, ומזכירות לי שאמנם אני בת 26, אבל לא מידה 26 בג'ינס. לעזאזל, כנראה שלא משנה מה אעשה – לעולם לא אצליח להשתחרר מהתסביכים האלה.
כל ביקור ב"קסטרו" מלמדני, שכדי להשתחל לבגדים שלהם עליי להיות נטולת ציצים וישבן (והשנה בכלל אין לי כוונה להשקיע מכספי בקולקציית הקיץ המכוערת שלהם).
מודעות הפרסומת של סטודיו C מציצות מכל עבר ומנסות לשכנע אותי, שכדי להיות באמת מאושרת עליי להיות במידה 36/38, ורצוי בלונדינית. אחת הפרסומות האחרונות שלהן מזעזעת אותי במיוחד – "מידה 36 בגיל 36". אתם השתגעתם? מה סקסי באישה בעלת רגלי גפרור?
ולמרות כל ההתקוממות הזו שלי נגד הממסד, החנויות והפרסומות, בסתר ליבי אני רוצה להיות אחת מהן – מהנשים האלו בעלות רגלי הגפרור, העצמות הבולטות, המרפקים והברכיים הדוקרות.
אבל ממש להתאמץ בשביל זה? לא תודה.
Here here!
בת 36 לובשת מידה 36?! זה אמור להיות משהו לשאוף אליו?
אולי. רק אם היא 150 ס"מ…