בלגן!
חזרנו מסופ"ש באיסטנבול לפני חודש ושבוע בדיוק, ומאז השתבשו חיינו. בעלי עבר למקום עבודה חדש, אצלי התחיל עומס מטורף בעבודה, ובהתאמה – הבית הפך מבולגן להחריד, הפסקתי לבשל, זנחתי את הבלוג, סופי השבוע הפכו עמוסים ומלאי פעילות גם הם (בלי שום זמן לנוח), ושנינו הפכנו לעייפים-תמידית.
אני פשוט לא מאמינה שמאז שחזרנו עבר לו חודש! איך הרשנו לעצמנו להתדרדר ככה?
השבוע החלטנו לנסות ולשקם את ההריסות. עשינו קניות (אחרי שזרקנו תכולה של כמעט מקרר שלם). העוזרת הגיעה. הבטחתי לעצמי שהשבוע אני מבשלת לפחות משהו אחד, והכרחתי את עצמי לחזור ולכתוב כאן.
בעבודה עדיין קצת עמוס, גם בסוף השבוע הקרוב בקושי ננוח, אבל איכשהו הדברים מתחילים לעלות על פסים קצת יותר נורמליים. נקווה.
באמת נעלמת!
נחמד לקרוא כאן שוב ואני בטוחה שהרבה קוראים ישמחו אם תחזרי לעדכן קצת.
בהצלחה במאבק על השלווה… 🙂
אני מאוד רוצה לעדכן, אבל אני באמת לא מסוגלת כרגע. חזרתי היום הביתה ב:22:45 ומסתמן שכל השבוע יהיה ככה, ועוד יש לי 2 עבודות להגיש השבוע בלימודים. נקווה שעוד שבוע-שבועיים יהיה יותר טוב.