צחוק צחוק
אין כמו צחוק של תינוק. במיוחד אם מדובר בתינוק שלך. כשאייל צוחק, גל של אושר מציף אותי. זו תחושה מיידית ואינסטינקטיבית של שמחה ללא גבולות, שמחה שממלאת אותי עד להתפקע. כשאייל צוחק, גל של רגשות אשמה מציף אותי. אני שואלת את עצמי – האם אני ראויה לצחוק הזה? האם אני אמא מספיק טובה? האם גם מחר הוא יצחק כשיראה אותי? פרדוקס, דיכוטומיה, או סתם…. חלק מהאמהות? |
|
יופי שחזרת. הוא מקסים
תודה!
איזו מהירות תגובה!
את אצלי ב – bloglines
שיהיה בכיף עם הקטן
מגניב!
תודה 🙂
איזה יפיוף!!!!
יקירתי
את באמת מתכוונת להטיל ספק בכך שאת אימא טובה ??
אז תרשי לי ממרום 6 שנות ההורות שלי להגיד לך שני דברים:
1) אם הילד שלך צוחק, כנראה שאת אימא טובה.
2) שהילד שלך יחשוב שאת לא אימא טובה – הוא יגיד לך !!
תמשיכי ללכת עם הלב, הכל יסתדר לך….
וד"ש מדודי…
יעל, הוא דומה לאבא שלו 😉
מידד – כל מילה בסלע!
אבל מה לעשות, כנראה שכשהחסידה מביאה את הילד היא מביאה איתה גם שק של רגשות אשמה…
זה מזכיר לי שביום השלישי להולדתו של אייל, לא הבנו למה הוא כל כך שקט וחביב. חשבנו שתינוקות אמורים לבכות כל הזמן. היינו בכאלה חרדות, עד ששאלנו את אחד הרופאים שאמר לנו שזו ההתנהגות האופטימלית…
הצחוק של אייל זה כלום לעומת החיוכים. הם פשוט כובשים..
ולא רק אייל יפה.. גם האמא יפה לא פחות…
אויש הוא מתוק כזה, כל כולו מתיקות תינוקית. אשריך!
תודה מיכליקה וחנית 🙂