עפיפונים

שנת 2009

בכלל לא שמתי לב שהתחילה שנה אזרחית חדשה…
את שנת 2009 התחלנו שלושתנו בסוף שבוע בברצלונה הנהדרת. כשחזרנו נפלתי לתוך מערבולת הטירוף בעבודה. לחץ לחץ לחץ, כמה פרויקטים במקביל, אחד מהם פרויקט גדול, רחב ולחוץ מאוד בזמנים. שוב למדתי על עצמי שדווקא טוב לי במצבי לחץ, הרבה יותר מאשר בעיתות רגיעה. הבעיה היחידה היא שאין לי כל כך זמן לדברים אחרים.
השנה הקרובה היא שוב בסימן של שינוי. נתרחב ממשפחה של שלושה למשפחה של ארבעה – אני ועוד 3 גברברים… בינתיים אני מדחיקה את כל העניין. אני עוד לא קולטת. דברו איתי בחודש שמיני ונראה…
מצד שני מסקרן אותי נורא לראות אותו כבר – למי יהיה דומה, איזה טמפרמנט יהיה לו, האם יהיה שונה או דומה לאייל. אני מדמיינת ילד עם שיער שחור ועינים כחולות, דומה לי חיצונית, ותוהה אם אכן יהיה כך (לאייל שיער שטני-חום ועיניים ירוקות…).
אני מקווה שהפעם יהיה לי קל יותר – לידה קלה, הנקה מהנה, חופשת לידה שתעבור בנעימים, חזרה חלקה לעבודה, התמודדות טובה של אייל עם האח החדש, והתמודדות טובה של כולנו עם הסטאטוס המשפחתי החדש.
ובמישור הגלובאלי יותר, אני מקווה שתהיה זו שנה שקטה ורגועה. כשאייל היה בן 5 חודשים בערך, פרצה מלחמת לבנון השניה. הפעם אני מקווה שנכונו לנו ימים של שקט.
שתהיה לכולכם שנה מוצלחת ומקסימה 🙂

תגובות

הוספת תגובה