עפיפונים

בקרוב יהיה לי עוד אחד כזה?

אולי זה רק בגלל שאני אמא שלו, אבל בכל פעם שאני נזכרת בשיחות האלו עם אייל, אני פשוט מתמוגגת.
אייל נוגע לי בזהירות בבטן ההריונית:
"אמא, צריך לגעת מאוד בעדינות. לא ללחוץ, כי אז זה כואב."
אני ואייל מחכים שבעלי יחזור הביתה ונלך כולנו למדורת ל"ג בעומר של הגן.
אני, נאנחת: אוי, אני כל כך עייפה.
אייל: "אמא, אז את תישארי בבית לנוח, ורק אני ואבא נלך למדורה.
אני לוקחת את אייל מהגן, ואנחנו מגיעים הביתה. אני הרוגה מעייפות (מנפלאות החודש התשיעי), ואומרת לאייל שאני חייבת לשכב קצת. הוא רוצה להצטרף אליי. בסוף שנינו נרדמים במיטה שלו. אני מתעוררת אחרי שעה, ומנסה להעיר את אייל. הוא לא רוצה לקום, מאוד מאוד ממורמר וכועס, אבל בסוף קם. בעלי חוזר הביתה מהעבודה בעוד אייל אוכל ארוחת ערב. אני מספרת לו מה קרה.
אני: …אז ניסיתי להעיר אותו, אבל הוא לא רצה לקום. בסוף הוא קם, והוא מאוד כעס עליי…
אייל: לא כעסתי עלייך.
אני: אז סתם היית עצבני?
אייל: כן, כי הבטן שלי היתה ריקה.
(בקיצור, הילד היה רעב)

תגובות

3 תגובות על ”בקרוב יהיה לי עוד אחד כזה?“

  1. יעל הגיב:

    איזה כיף זה שהם מדברים ומתקשרים איתך אה…
    מחכה לזה כבר,
    איילי פשוט מקסימון אמיתי

  2. דודי הגיב:

    הילד הזה הוא עונג רצוף. מקווה שהשני יהיה לפחות חצי ממנו…הוא בטוח יהיה מיוחד באותה מידה אבל עם התמוגגויות אחרות.

  3. רחלי הגיב:

    אם מבחינת תקשורת הוא יהיה כמו אייל, צפויים לנו ימים מאוד משעשעים עוד שנה וחצי-שנתיים. 2 ילדים שלא סותמים את הפה ומזינים אחד את השני מבחינת שיחה… זה יהיה ענק! 🙂
    אני יכולה לדמיין את אייל מלמד את הקטנצ'יק דברים, ואת השני עונה לו… שואל "למה" ואייל מסביר לו…

הוספת תגובה