עפיפונים

קיץ בפארק מיני ישראל

אגש ישר לשורה התחתונה: הביקור במיני ישראל היווה את אחת ההפתעות הטובות שהיו לי הקיץ. הילדים נהנו שם בטירוף ואני ממליצה בחום.
אני ובעלי היינו במיני ישראל ביחד עם אייל כשהוא היה בן 10 חודשים. מבחינתי בזה מיציתי את הביקור ובכלל לא חשבתי לקחת לשם את הילדים, עד שבתיבת הדוא"ל שלי נחתה הזמנת יח"צ לבוא לבקר במקום. בקיץ מתקיימות שם פעילויות נוספות כמו מופע "האוצר הנעלם", משחק "חפש את האוצר" והקרנה של סרט תלת ממדי. באורח פלא המפגש האחרון של סדנת המיומנויות החברתיות של אייל הוקדם ביום, וכך מצאנו את עצמנו ביום חמישי האחרון בדרך ללטרון.

אחד הדגמים במיני ישראל

אחד הדגמים במיני ישראל

מכיוון שהפארק לא מוצל, חם שם נורא בקיץ והפעילות המיוחדת מתחילה בשעות אחר הצהריים. הגענו למקום ב-17:30 והמופע התחיל אחרי 18:00. כדאי להצטייד בכובעים, קרם הגנה ומים, לפחות להתחלה. יש הצללה מעל האמפי שבו מתקיים המופע, אבל בגלל הזווית של השמש עדיין תצטרכו כובעים באזורים מסוימים. משעה 19:00 כבר היה נעים.

המופע "האוצר הנעלם" הוא מופע מוזיקלי מקורי ומושקע, שנכתב ע"י חני נחמיאס, ומדבר על חבורת ילדים בשם "סופר בייק" ובראשם המפקדת כלנית (שגולמה ע"י מיקי קם כשאנחנו היינו שם) שיוצאים למשימה להחזרת אוצר עתיק למוזיאון הלאומי, כשבדרך עליהם להתמודד עם הרשע פרופ' ענתיקי. קצת אהבת ארץ ישראל, המון צחוקים, שירים חביבים ומדבקים – היה ממש ממש כיף. הילדים התגלגלו מצחוק וגם אנחנו נהנינו. אחר כך אפשר לפגוש את השחקנים, מי שרוצה.

מיקי קם במופע האוצר הנעלם

מיקי קם במופע האוצר הנעלם

השחקנים במופע האוצר הנעלם

השחקנים במופע האוצר הנעלם

לאחר המופע התקיים משחק משפחתי של "חפש את האוצר", שלא השתתפנו בו כי הלכנו לאכול משהו. בעיקרון צריך לפענח צופן סודי ואז לפתוח באמצעותו את תיבות האוצר. זו תחרות בין המשפחות המשתתפות.
בסרט התלת ממדי ראינו נופים שונים מרחבי הארץ. הוא מאוד תיירותי ופטריוטי, והילדים מאוד התלהבו מכל המראות היפים, ואחר כך זיהו חלק מהמקומות בין הדגמים בפארק עצמו.

הייתי מופתעת מרמת ההתלהבות הגבוהה של הילדים מהדגמים בפארק. כל אחד מהם התעניין בדברים אחרים, אז אני ובעלי התפצלנו, אני שוטטתי עם יאיר והוא עם אייל. יאיר התלהב בעיקר מפסי הרכבת הקטנים שחוצים את המקום, מהדגם של הספארי (כולל הפיל המשפריץ), הדגם של מחלף גהה והדגם של שדה התעופה בן גוריון (חובב תחבורה יש לי). בשעות הערב חלק מהדגמים מוארים בצורה מיוחדת, וזה ממש נחמד.

מיני מגדלי עזריאלי בלילה.

מיני מגדלי עזריאלי בלילה.

 

מיני היכל נוקיה. איפה דודו אהרון?

מיני היכל נוקיה. איפה דודו אהרון?

תמונה יפה של אחד הדגמים, שאייל צילם

תמונה יפה של אחד הדגמים, שאייל צילם

אם יאיר לא היה מתעייף כל כך, בטח היינו נשארים שם יותר. בסך הכל היינו שם 3 שעות ויצאנו בתחושה של עוד. כדאי לבדוק את מועדי המופעים והפעילויות באתר האינטרנט של מיני ישראל, כדי שלא תפספסו.

 

דוז.פואה

שנת 2011.
המחאה החברתית גועשת.
תופעת הדרת הנשים  מתעצמת.
בסוריה ובמצרים נהרגים אזרחים במהלך התקוממויות נגד השלטון.

וב-17 בדצמבר, באולם ענבל שבסוזאן דלאל בנווה צדק, ביליתי עם בעלי, אחותי וחברות במופע הטוב ביותר שרץ כרגע בארץDUZ.PUA!!!!
(ולי ולבעלי זו כבר פעם שנייה במופע הזה)

5 שחקנים ורקדנים משחזרים במדויק, אחד לאחד, עד רמת התנועה הבודדת, את "מיטב" השירים הישראלים שנשלחו לאירוויזיון במהלך כל השנים. הקהל מהווה נקודת שיפוט ומצביע ב-SMS-ים לשיר האהוב ביותר.
חוץ מהשחזור המדהים, החלק היותר מדהים הוא לגלות שאת זוכרת את כל המילים, את כל התנועות, ופשוט נסחפת בשמחה בערב הזה שכולו fun fun fun טהור. לא מפסיקים לצחוק, למחוא כפיים, לשיר ולרקוד בכיסא.
אבל לא מדובר רק בנוסטלגיה במיטבה, אלא גם בסאטירה עדינה, שמתבטאת בקטעי הוידאו ובהבעות הפנים של השחקנים.

אילו שירים למשל? דיווה, שרה ברחובות של ריטה, דרך המלך" של גילי וגלית, אבניבי, עולה עולה, הורה, "שם" של אילנית ועוד ועוד.

ממליצה בחום.

ולמרות שכבר הייתי פעמיים, אין לי ספק שגם פעם שלישית תגיע 🙂

כל הצילומים של איתמר צברי, ונלקחו מאתר Duz.Pua.

 

יונתן שוורץ וסיון בן ישי - צמד הבטלנים. צילום: איתמר צברי.

יונתן שוורץ כדנה אינטרנשיונל - דיווה. צילום: איתמר צברי.

סיון בן ישי כאילנית - שם. צילום: איתמר צברי.