עפיפונים

דפי וקבוצות פייסבוק שעושים מצב רוח טוב

גם בגלל המצב אבל גם בלי קשר למצב, תמיד יש צורך ומקום למשהו שמעלה את מצב הרוח. זה הזמן לרתום את כוח הפייסבוק לעזרתנו (לא החלק של הפייסבוק שמלא בהודעות נאצה, קללות, שנאה וכל זה). יש כמה דפים וקבוצות שאני מנויה עליהם ושמעודדים את רוחי באופן קבוע. מתאים להורים וחובבי חתולים, אבל לא רק.

ממים של הורים
קבוצת הפייסבוק הכי קורעת ברשת. אני עוקבת אחריה באדיקות ומעלה שם גם ממים (memes)  משלי. העיקרון פשוט – לוקחים סצנות יומיומיות מחיי ההורות ומתרגמים אותן לממים. זה כל כך כיף לגלות שכולם מתמודדים עם מה שאני מתמודדת איתו :-)

וזה הכי הכי כיף כשמם שלך זוכה להמון לייקים.

וזה הכי הכי כיף כשמם שלך זוכה להמון לייקים.

אפשר ללטף את החתול שלך?
לא לחובבי חתולים בלבד. השילוב בין תמונות של חתולים במצבים הזויים לבין ה-caption המעולה (שתמיד מתחיל במילים "אפשר ללטף את החתול שלך? לא, הוא….") הוא פשוט קטלני והורס מצחוק :-) פעם אחת הילדים רבו ובכו וצרחו אחד על השני, אז פשוט הושבתי אותם ועברתי איתם על כל התמונות בדף הזה. הם צחקו שעה.

מתוך דף הפייסבוק "אפשר ללטף את החתול שלך?".

מתוך דף הפייסבוק "אפשר ללטף את החתול שלך?".

 

 People & Cats
קבוצת פייסבוק שמוקדשת לחובבי ומגדלי חתולים. אני אוהבת אותה כי מעלים שם לעתים קרובות תמונות חמודות להפליא של חתולים בשלל פוזות. איכשהו פיד הפייסבוק שלי יודע להפיץ לי את החמודות ביותר שבהן, וזה כיף שבין שלל העדכונים בפיד, צצות להן לפתע תמונות חמודות של חתולים. עושה שמח. מומלץ.

מתוך הקבוצה people&cats

מתוך הקבוצה people&cats

 

 Big Kitty Designs
נראה לי שדף הפייסבוק הזה התחיל בתור משהו אחר, אבל כרגע הוא בעיקר מלא בכל מיני תמונות של חתולים בפוזות מצחיקות ו/או חמודות עם כיתובים מצחיקים ו/או חמודים. לא תמיד התוצאה מצחיקה בהיסטריה, אבל היא לפחות מעלה חיוך.

מתוך דף הפייסבוק Big Kitty Designs

מתוך דף הפייסבוק Big Kitty Designs

 

פרופיל הפייסבוק שלכם
אני קוראת לזה "תרפיה באמצעות פייסבוק". מידי פעם ולפי הצורך אני עוברת על פרופיל הפייסבוק שלי, קוראת את כל הסטטוסים המצחיקים שאני כותבת, מסתכלת על התמונות החמודות של החתולים ושל הילדים המהממים שלי, ונזכרת שגם אם אין מצב רוח לפעמים, בעצם הכל בסדר, ובחיים שלי יש כל כך הרבה דברים טובים ומשמחים. ממליצה גם לכם לעשות את אותו הדבר, ואתם יכולים גם לעקוב אחריי – Racheli Zusiman – ע"י לחיצה על Follow (חברות אני מאשרת רק לאנשים שאני מכירה).

 

מתוך פרופיל הפייסבוק שלי. יש לי גם תמונות של חתולים שם, שלא תחשבו אחרת!

מתוך פרופיל הפייסבוק שלי. יש לי גם תמונות של חתולים שם, שלא תחשבו אחרת!

מאחלת לכולם ימים שקטים ושמחים.

 

חופשה משפחתית בבריסל – עיר עם הומור

בחודש יוני נסענו עם הילדים לבריסל לשבוע. אחד הדברים ששמתי לב אליהם מיד כשהגענו לעיר, זו האווירה שבה. אני לא יודעת אם יש קשר לקיץ או למונדיאל, אבל בבריסל יש אווירה שמחה ומשוחררת. זו עיר שלא לוקחת את עצמה יותר מידי ברצינות – סוג של understatement עבור עיר שהאטרקציה העיקרית שבה היא פסל של ילד משתין, לא?

פסל הילד המשתין - Mannekin Pis. הוא קטן מאוד במציאות.

פסל הילד המשתין – Mannekin Pis. הוא קטן מאוד במציאות.

הילד המשתין (ה"מנקין פיס") חוזר על עצמו ומופיע גם בחנויות המזכרות, בפאבים, בחנויות השוקולדים ועוד. מול המלון שלנו היה פאב בשם Mannekin Pils, מחווה לשם הפסל.

 

הילד המשתין, הוא בכל מקום.

הילד המשתין, הוא בכל מקום.

במוזיאון העיר בריסל יש קומה שלמה שמוקדשת לתלבושות של הפסל, שנשלחו אליו מרחבי העולם (כולל מישראל).

כמה מהתלבושות של הילד המשתין

כמה מהתלבושות של הילד המשתין

יש גם פסל של ילדה משתינה, אבל מפאת צנעת הפרט העדפתי לא לשים כאן תמונה….

ברחבי העיר אפשר למצוא פסיפסים של דמויות ממשחק המחשב Space Invaders על הבניינים. למה? אין לי מושג.

Space Invaders על קירות בבריסל

Space Invaders על קירות בבריסל

הנה פסל משעשע שנתקלנו בו באחד מצמתי הכבישים הראשיים

זהירות!

ועוד אחד, לא רחוק מפסאז' סנט הוברט, אם איני טועה

סקסי משהו

סקסי משהו

ולאורך הנהר – שבשבות רוח גדולות וצבעוניות.

שבשבות צבעוניות לאורך הנהר

שבשבות צבעוניות לאורך הנהר

את השלט הזה ניתן למצוא על המדרכות. בעלי קורא לו – אסור לכלבים לחרבן בעיגול המסומן.

כלבים יקרים, נא לא לחרבן על המדרכה

כלבים יקרים, נא לא לחרבן על המדרכה

והנה שלט מעט הזוי שראינו ליד בית קפה

במה תבחרו?

במה תבחרו?

אפילו תופעת ה-yarn bombing לא פסחה על רחובות בריסל.

 

yarn bombing בבריסל

yarn bombing בבריסל

אין ספק שהליכה ברחובות העיר הזו הייתה חוויה מעניינת ומשעשעת ביותר :-)

מיומנה של אם לילד מחונן: תעודות סוף שנה

מחר מחלקים תעודות סוף שנה, וברשת מפיצים פוסטים וסטטוסים על איך לנהוג אם הילד מביא תעודה עם ציונים לא טובים. ראיתי רעיון נהדר על הכנת תעודה אלטרנטיבית שבה ההורה יציין את כל מה שהילד כן חזק בו (עזרה בבית, פעילות ספורטיבית וכו'), ראיתי סטטוסים נרגשים של הורים שילדיהם קיבלו תעודות הערכה מהמורה על פעילותם החברתית, למרות שהם לא התלמידים הכי טובים. זה כל כך נכון וחשוב בעיניי.

ומצד שני, כרגיל אני מרגישה שונה לחלוטין מכולם.

להורים שלי לא היו בעיות כאלו. אני מחוננת עם IQ של 160. התעודות שלי תמיד היו טובות. מאוד מאוד טובות. הציונים שלי תמיד היו גבוהים.

אבל אף אחד בבית הספר לא חשב שאני צריכה לקבל איזושהי הערכה על זה.

בכיתה ט' הייתה לי תעודה ש-90% ממנה היו מאיות וה-10% הנותרים היו תשיעיות. את תעודת ההצטיינות באותה שנה קיבלה תלמידה פחות טובה ממני שהייתה מאוד מקובלת ופעילה חברתית. אני הייתי ביישנית וכמעט ולא היו לי חברים. חצי מהכיתה צחק עליי כל השנה על זה שאני חרשנית וחנונה, החצי השני התעלם ממני. המורה לא חשבה שמגיעה לי תעודת הצטיינות על כך שעמדתי בזה.

בכיתה י' היה אחרת. הייתי הרבה יותר פעילה חברתית – הדרכתי את הכיתה בתכנית נגד שימוש בסמים ואלכוהול, ארגנתי מסיבת פורים ועוד. היו לי גם ציונים מאוד גבוהים וקיבלתי בסוף השנה תעודת הצטיינות. זה לא הפריע לרבים מבני כיתתי ללכלך עליי באותו מעמד (שלא נכחתי בו, כי למחרת נבחנתי בבחינת הבגרות במתמטיקה, והעדפתי לנצל את זכותי לעשות חיים בבית) על כך שזה לא מגיע לי, כי אני חרשנית וזו לא חכמה לקבל תעודת הצטיינות על ציונים גבוהים. והמורה גם אפשרה להם לנהל את הדיון הזה בכיתה.
(מיותר לציין שמעולם לא הייתי חרשנית, ועד עצם היום הזה אני מקנאה באלו שמסוגלים לשבת שעות ארוכות וללמוד. אני בחיים לא הייתי מסוגלת. עוד מיותר לציין, שמאז נמנעתי מלהיות פעילה חברתית עד סוף התיכון).

אז בואו אני אגיד לכם משהו – זה דווקא כן חכמה. לרבים מאיתנו המחוננים, ובתקופתי לא היו (לפחות באזור שלי) תכניות מיוחדות למחוננים, הלימודים זה הדבר העיקרי שאנחנו מצטיינים בו.
סיימתי 12 שנות לימוד בתחושה שהדבר העיקרי שאני טובה בו, הכישרון שלי, הוא לא מספיק טוב. הוא לא משהו מיוחד או יוצא דופן שעליו מעניקים תעודות ושאותו משבחים. כלומר אני לא מיוחדת או יוצאת דופן. אני לא שווה מספיק.

אני מבקשת, בזמן שאתם מעצימים את התלמידים החלשים או את התלמידים שחזקים חברתית, אל תשכחו להעצים גם את התלמידים הטובים. המספרים והציונים הגבוהים לא מעצימים אותנו. הם לא אומרים לנו כלום. המילים הטובות והחיזוקים שלכם הם אלו שמעצימים אותנו. גם אנחנו צריכים את השבחים שלכם. גם אם זה לא מפתיע. גם אם זו שגרה. גם אם כל שנה זה ככה. אנחנו עדיין צריכים לשמוע את זה שוב ושוב מחדש.

מחר אייל יקבל תעודה. אז מה אם הוא כבר קורא ספרים של 800 עמודים בלי ניקוד תוך יומיים, אז שיעורי עברית לא היו ממש מאמץ עבורו. אז מה אם החשבון של כיתה ב' זה שטויות בשבילו, כי הוא כבר מסוגל להכפיל בראש מספרים דו ספרתיים עם שבר עשרוני. הוא ישמע ממני עד כמה הוא נהדר, ומצטיין, ומוכשר, גם אם הציונים הגבוהים באו לו בקלות. כי זה מה שהוא, וזה חשוב שהוא יבין וידע את זה. וזה חשוב שהוא יבין וידע שככה אנחנו רואים אותו.

האם זכרתם להגיד את זה גם לתלמיד המצטיין שלכם?

האם זכרתם להגיד את זה גם לתלמיד המצטיין שלכם?

 

 

שיחות על החיים עם הילדים #13

חזרנו משבוע עם הילדים בבריסל. כשנמצאים עם הילדים 24/7 במשך כל כך הרבה זמן, ובמיוחד אם מדובר בילדים שלי, כמובן שזו לא בעיה לאסוף שלל אמרות שלהם. למעשה, רק מהטיסה לבריסל, שבה ישבתי ליד יאיר, אספתי בקלילות כמה אמרות שלו.
הפעם יאיר מככב בפוסט הזה.

זהות עצמית
אני: יאיר, תחזיק את זה רגע.
יאיר: אימא, מה את שמה את זה עליי, מה אני, מגש?

הכל זה עניין של תזמון
הקברניט: אנחנו מתחילים הנמכה לקראת נחיתה. צוות, בבקשה להתיישב במקומות.
יאיר: עכשיו אני צריך פיפי.

מם בהקשר הזה שפרסמתי בקבוצת ממים של הורים בפייסבוק

מם בהקשר הזה שפרסמתי בקבוצת ממים של הורים בפייסבוק

פיוטיות
יאיר: השמים זה כמו הים, והעננים הם כמו כדורי שלג שצפים עליו.

זה עוד רחוק?
הטיסה לבריסל אורכת בערך 4 שעות. כל שעה יאיר שאל את השאלה המתבקשת הבאה:
יאיר: אימא, נו, מתי מגיעים כבר??!!

הצעירים האלה…
בשורה שמאחורינו ישבה אימא עם ילד קטן, בערך בן שנה וחצי-שנתיים לדעתי. הטיסה לא עברה חלק עבורו. הוא בכה הרבה, רצה לינוק, וכו' וכו'.
יאיר (רוטן): הילד הקטן הזה עושה לי כבר חור בראש.

שלב האיומים
כששאלו אותי איך הילדים התנהגו בחו"ל, עניתי – כמו שהם מתנהגים בארץ. כלומר שהם גם היו מקסימים אבל גם רבו. רגיל. באחד הריבים שלהם, יאיר ממש התעצבן.
יאיר (לאייל): אייל, די!!!! בפעם הבאה שאנחנו משחקים אני לא אשחק איתך!!!!

 

מסיבת יום הולדת מפלצות – יאיר בן 5

יאיר המתוק שלנו בן 5, והרגשנו שהוא כבר גדול מספיק לחגוג במסיבת יום הולדת לכל הגן, כמו אחיו הגדול. יאיר מאוד בקטע של זומבים ורצה מסיבה בנושא זומבים, אך הסברתי לו שאף אחד מהילדים בגן (חוץ ממנו) לא יודע מה זה זומבים ושזה נושא שעלול להפחיד אותם מאוד. במקום זומבים סיכמנו על נושא של מפלצות, שאותו אפשר לקחת לכיוון הרבה יותר כיפי ומצחיק.

עשיתי לילדים בעבר יום יצירה בנושא מפלצות, כך שהיה לי הרבה חומר והשראה שאספתי בנושא. החלטתי על קונספט של "בית ספר למפלצות" (קצת כמו הסרט) שבו הילדים עוברים משימות שונות עד שהם הופכים למפלצות מוסמכות עם רישיון להפחיד. יאיר ביקש שבמסיבה יהיו פעילויות של יצירה וריקודים, ושהוא יהיה "המורה" (כלומר זה שינחה את הילדים בפעילויות השונות), כך שהתאמנו את ההפעלות לכך.

המסיבה התקיימה במועדון הנוער במושב שבו הוריי גרים. קישטנו את המועדון בבלונים ירוקים וצהובים שציירתי עליהם פרצופים של מפלצות.

בלוני מפלצות

בלוני מפלצות

שולחן הכיבוד היה בקונספט של מפלצות גם כן. הוא קושט בדגלונים של מפלצות ובובות קרטון של מפלצות שקניתי באתר HIPHIP. חוץ מהחטיפים השגרתיים (דובונים, אפרופו, תפוצ'יפס, במבה, בייגלה, פופקורן), הגשנו גם ירקות ופירות חתוכים, מרשמלו שציירתי עליהם פרצוף של מפלצת, כדורי שוקולד מפלצות, אבטיח בצורת פה של מפלצת (שחתך בעלי), ופשטידת תירס בשביל ההורים.

כיבוד מפלצות

כיבוד מפלצות

גם מתקני השתייה הפכו למפלצות.

מתקני שתייה שהפכו למפלצות

מתקני שתייה שהפכו למפלצות

הכנתי ליאיר כיסא יום הולדת שכיסיתי במפה חד פעמית ירוקה והדבקתי עליה קרניים של מפלצת. יאיר רצה כתר, אז ציידנו אותו בכתר של מלך (מפורים), שהוא הדביק עליו מדבקות זהובות, וגם בשרביט.

ילד יום ההולדת על הכיסא המפלצתי

ילד יום ההולדת על הכיסא המפלצתי

כדי להעסיק את הילדים המגיעים, הדבקנו נייר ציור על הקירות, ציירתי עליו מפלצות, וסיפקנו לילדים טושים כדי שיוכלו לצבוע ולצייר עליו עד שנתחיל בהפעלה המרכזית. הילדים ממש ממש נהנו מזה, במיוחד יאיר, שביקש עוד זמן לצבוע ולצייר אחרי שיום ההולדת הסתיים…

ציורי קיר של מפלצות - צובעים ומקשטים

ציורי קיר של מפלצות – צובעים ומקשטים

אחרי שרוב הילדים הגיעו, ריכזנו אותם על מחצלת והתחלנו בהפעלה. הסברנו לילדים שהם נמצאים בבית ספר למפלצות, ולאחר שיעברו את המשימות השונות של בית הספר בהצלחה, הם יקבלו תעודה שמסמיכה אותם להיות מפלצות.

הפעלה ראשונה – יצירת כתר מפלצות
הסברנו לילדים שלפני שנתחיל במשימות, כל אחד צריך ליצור לו את המפלצת האישית שלו. חילקנו להם רצועות בריסטול, טושים, מדבקות בצורת עיניים, מדבקות עגולות בצבעים שונים ומדבקות מסול עם נצנצים, וביקשנו מהם להכין מפלצת שאחר כך תהפוך לכתר. הילדים ממש שקעו במלאכה, ציירו והדביקו ולא רצו להפסיק. שידכנו את הכתרים וכל ילד שרצה שם את הכתר על הראש.

יוצרים כתרי מפלצות

יוצרים כתרי מפלצות

 

הפעלה שנייה – התעמלות בוקר של מפלצות
ההשראה להפעלה הזו היא התעמלות הבוקר שסאלי עושה בסרט "מפלצות בע"מ". הסברנו לילדים שמפלצות צריכות לשמור על כושר כדי שיהיה להם כוח להפחיד, ולכן חשוב ביותר לעשות ספורט, ואנחנו נלמד אותם תרגילי התעמלות בוקר של מפלצות. השמענו את השיר "waka waka" של שאקירה (שיר שהם מכירים מחוג הספורט בגן), אני ויאיר עשינו תנועות שונות (הליכה במקום, הרמת והורדת ידיים, כפיפות וכו') והם חזרו אחרינו. בפזמון עשינו תנועות של מפלצות. הם שיתפו פעולה באופן מקסים ממש :-)

התעמלות בוקר מפלצות

התעמלות בוקר מפלצות

הפעלה שלישית – 1, 2, 3… לא לזוז!
הסברנו לילדים שכשמפלצת נכנסת לבית של ילד כדי להפחיד אותו, היא צריכה לשמור על השקט כדי שהילד וההורים לא ישמעו אותה ויגלו שהיא שם. לכן, כדי להתאמן על התגנבות בשקט, שיחקנו את המשחק "1, 2, 3 דג מלוח". יאיר קרא "1, 2, 3" והילדים התקדמו לאט לאט, וכשצעק "לא לזוז" הם היו צריכים לקפוא במקום. כך הם התקדמו עד שהגיעו לכיסא יום ההולדת.

משחקים "1, 2, 3... לא לזוז"

משחקים "1, 2, 3… לא לזוז"

הפסקת אוכל וממתקים
בשלב זה עשינו הפסקת אוכל. בנוסף לחטיפים ולמאכלים שכבר היו על השולחן, הגשנו גם סנדביצ'ים עם חומוס בצורת מפלצות (עם עיניים מזיתים מגולענים) וקאפקייקס בננה וקאפקייקס שוקולד ללא גלוטן, עם קרם פודינג וקישוט אכיל בצורת מפלצות.

קאפקייקס מפלצות וסנדביצ'י מפלצות

קאפקייקס מפלצות וסנדביצ'י מפלצות

הפעלה רביעית – מסלול מכשולים
יצרנו מסלול מכשולים עם "אבנים" מפוליגל (ששמרנו מיום הולדת בנושא דינוזאורים שעשינו לאייל כשהיה בן 6), מקלות, חישוקים ומנהרה. הילדים היו צריכים לעבור את מסלול המכשולים בהצלחה עד הסוף. הם כל כך התלהבו מזה שהיו ילדים שעשו אותו כמה פעמים…

מסלול מכשולים של מפלצות

מסלול מכשולים של מפלצות

הפעלה חמישית – פיצוץ בלונים ואיסוף שיניים של מפלצות
הצגנו לילדים תמונות של מפלצות (שהכנתי בpower point) עם פה ללא שיניים. הסברנו להם שהשיניים הם חלק מאוד חשוב עבור המפלצת כי בעזרתן היא אוכלת, וכך יש לה כוח להפחיד. פיזרנו בחדר בלונים שבתוכם שמנו שיניים שחתכנו מקרטון ביצוע. הילדים היו צריכים לפוצץ את הבלונים, למצוא את השיניים, ולהדביק אותם בפה של המפלצות (בדומה להפעלה שעשינו ביום ההולדת בנושא דינוזאורים). גם במקרה הזה הם מאוד מאוד התלהבו, והצטערו כשנגמרו השיניים ולא היה יותר מה להדביק…

המפלצות זכו בשיניים

המפלצות זכו בשיניים

הפעלה שישית – מעגל ריקודי מפלצות
סידרנו את הילדים במעגל, ושמנו להם מוזיקה (השיר Timber של Ke$ha). כל ילד נכנס למעגל בתורו ורקד את ריקוד המפלצות שלו. יאיר התחיל.

יאיר רוקד ריקוד מפלצות

יאיר רוקד ריקוד מפלצות

אחרי שסיימנו את כל ההפעלות, הרמנו את יאיר על כיסא, הבאנו את עוגת יום ההולדת (בצורת מפלצת כמובן!) ויאיר כיבה את הנרות.

הרמה על כיסא וכיבוי הנרות על עוגת יום ההולדת

הרמה על כיסא וכיבוי הנרות על עוגת יום ההולדת

אין אצלנו יום הולדת בלי פיניאטה. בעלי הכין פיניאטה בצורת ראש של מפלצת, הורדנו אותה לגובה של הילדים והם קרעו אותה ואספו את הסוכריות שהיו בתוכה.

פיניאטה בצורת מפלצת

פיניאטה בצורת מפלצת

בסוף חילקנו לילדים שקיות הפתעה עם מדבקות של מפלצות (שקניתי באתר HIPHIP) ותעודות הסמכה של בית הספר למפלצות (שהכנתי בpower point עם תמונות מהרשת).

 

תעודת הסמכה של בית הספר למפלצות

תעודת הסמכה של בית הספר למפלצות

 

היה יום הולדת פשוט מעולה!!!! נהנינו מאוד, הילדים היו מקסימים ויאיר היה ממש ממש מרוצה. אחד מימי ההולדת הכי כיפיים EVER.

 

מסיבות יום הולדת מן העבר:
מסיבת יום הולדת בריכה לגיל שנתיים
מסיבת יום הולדת גלידה לגיל 3
מסיבת יום הולדת אבירים ודרקונים לגיל 5
מסיבת יום הולדת דינוזאורים לגיל 6
מסיבת אנגרי בירדז לגיל 7
מסיבת לגו לגיל 8

למה להתאמץ אם אפשר לתרץ

תירוצים זה השחור החדש.

יש לי ילד ADHD. אז כן, אני בהחלט חושבת שהוא מתנתי לאנושות, ושהוא יצירתי וחכם ומדהים והכי הכי בעולם, אבל אני גם דורשת ממנו לשלוט בהתנהגות שלו, להיות מודע לעצמו, ולעשות גם דברים שחייבים לעשות למרות שהם משעממים. כי העולם לא מורכב רק ממטלות מגניבות וכיפיות. הוא מורכב גם משטיפת כלים, וניתוח גיליונות של נתונים, וקריאת חומר מקצועי, והכנת שיעורי בית ועוד ועוד. החכמה היא להצליח לעשות גם את זה, ולא רק את מה שקל ונוח. לא כל דבר בחיים הוא קל ונוח.

כשאני יושבת עם בעלי או עם חברה או עם הילדים שלי במסעדה או בבית קפה, אני לא מציצה כל שנייה בסמארטפון כדי לוודא שאני לא מפספסת משהו.

כשאני מארחת אנשים, הסמארטפון בצד. אני לא בודקת כל פעם אם שלחו לי נוטיפיקציות או אם מישהו השאיר לי הודעה, כי אני מכבדת את אלו שנמצאים אצלי.

כשאני מתארחת אצל אנשים, הסמארטפון בתיק. אני לא בודקת אם השאירו לי הודעות או אם מישהו כתב לי משהו בפייסבוק. אני מכבדת את האנשים שאני נמצאת אצלם. כרגע אני שם, הם לא צריכים להרגיש שאני מעדיפה להיות במקום אחר, גם אם זה נכון.

כשאני נכנסת לפגישה, או חוג, או סרט, או הופעה – אני שמה את הפלאפון על שקט ולא בודקת תוך כדי אם השאירו לי הודעות. אני עסוקה עכשיו. שום דבר לא יקרה אם לא אהיה זמינה לחצי שעה או שעה או שעתיים.

זה לא מפריע לי להיות סופר-פעילה ברשתות החברתיות דרך הסמארטפון שלי.

אני לא מנסה למצוא לילדים שלי עיסוקים כשמשעמם להם או כדי להרחיק אותם מהטלוויזיה/מחשב/טאבלט. אני אומרת להם כמה זמן הם יכולים להשתמש במסכים האלו. בשאר הזמן הם צריכים להעסיק את עצמם. במה שהם רוצים. אני לא גננת ואני לא יועצת חיצונית לענייני פעילויות.

הסברתי לילד ה-ADHD שלי שהוא צריך להתאמץ ולהיות מודע להתנהגות שלו, תמיד. עם הריטלין זה עוזר וזה יותר קל, אבל גם בלי הוא צריך למצוא את הדרך לעשות את זה.

החיים שלנו מתאפיינים בשפע. שפע אפשרויות. שפע גירויים. שפע אטרקציות. שפע תירוצים. כולם אשמים – הסמארטפונים, המחשבים, הטלוויזיה, מערכת החינוך, וכל האנשים האחרים שפשוט לא מבינים אותנו – עד כמה שאנחנו מיוחדים, ושונים, ותכ'לס – עצלנים. למה להתאמץ אם אפשר לתרץ? למה להתאמץ אם אפשר להאשים את הסביבה? זה לא אנחנו, שלא בא לנו או שקשה לנו לשלוט על עצמנו ועל ההתנהגות שלנו. זה הם – המכשירים (שגורמים לנו לא להיות מסוגלים לנתק מהם את העיניים), המורים (שנותנים לנו מטלות שחס וחלילה עלולות לגרום לנו להתאמץ בתהליך הלמידה), המנהלים (שלא מבינים שאנחנו משתוללים ומציקים כי אנחנו הו-כה-מיוחדים-ובעלי-בעיות-שלא-בא-לנו-להתאמץ-ולנסות-לפתור-אותן).

נכון, לא קל לחיות בעולם עם שפע גירויים, אז תתאמצו. אתם אנשים מבוגרים. תשלטו בדחפים שלכם. תראו לילדים שלכם שכשיש מכשולים – צריך לנסות להתגבר עליהם, ולא להתלונן על כמה שזה לא בסדר שהם שם.
זה לא פשוט. גם אני נופלת מידי פעם, אבל אני יודעת שהאחריות היא שלי. קחו אחריות על החיים שלכם ועל איך שאתם רוצים שהם ייראו.

במקום לתרץ, במקום להאשים גורמים חיצוניים, תתאמצו.

מה הבחירה שלכם?

מה הבחירה שלכם?

 

 

 

מסיבת יום הולדת בנושא לגו לאייל בן ה-8 Lego Birthday Party

באחת מתכניות "גלילאו" בחינוכית 23 שודרה כתבה על לגו, עם פרטים כמו כמה קוביות לגו מיוצרות כל יום וכו'. זה הביא לי רעיון לנושא מסיבת יום ההולדת של אייל השנה – מסיבת לגו. אייל הולך כבר שנה שנייה לחוג לגו הנדסי, ומאוד אוהב את זה.
אחרי מסיבת יום הולדת 7, שהיתה בנושא אנגרי בירדז, ומאוד מתישה עבורנו, החלטנו שהפעם הפעילויות יהיו קצת יותר שקטות ויתמקדו יותר בחידונים והפעלות שעושים בישיבה. כמובן שלא תיארנו לעצמנו שסף ההתלהבות של הילדים יהיה מאוד גבוה, כך ששקט לא ממש היה…

המסיבה התקיימה במועדון הנוער במושב בו הוריי גרים. קישטנו את המועדון בתמונות של לגו שהדפסנו מהרשת על דפי A3. בנוסף לכך, הדפסנו בענק את ההזמנה, שעיצבתי עם תמונה שמצאתי ברשת, ותלינו על דלת הכניסה למועדון.

הזמנה למסיבת לגו

הזמנה למסיבת לגו

גם שולחן הכיבוד וגם שולחן השתייה קושטו בסימן לגו.

השולחן מקושט עם דגלי קוביות לגו

השולחן מקושט עם דגלי קוביות לגו

שלטי לגו למתקני השתייה

שלטי לגו למתקני השתייה

הכנתי לאייל כתר יום הולדת בצבע צהוב, עם "שפיצים" בצורת קוביות לגו והמספר 8 בצורת קוביות לגו.

אייל, ילד יום ההולדת

אייל, ילד יום ההולדת

פתחנו את יום ההולדת בפעילות יצירה. כל ילד קיבל דמות לגו לבנה, ועיצב לעצמו את דמות הלגו שלו. כשהם סיימו, הם תלו את הדמות על הצוואר. חילקנו אותם לשתי קבוצות לפני צבע החוט – אדום וכחול.

הילדים מכינים דמויות לגו אישיות

הילדים מכינים דמויות לגו אישיות

הפעלה ראשונה: ניחוש מספר קוביות במיכל
מילאנו מיכל בקוביות לגו. הילדים היו צריכים לכתוב על פתק כמה קוביות יש לדעתם במיכל ולשים בתיבה. בסוף יום ההולדת חשפנו את מספר הקוביות, עברנו על הפתקים, והילד שהיה הכי קרוב הוכרז כמנצח וקיבל פרס.

 

כמה קוביות יש במיכל?

כמה קוביות יש במיכל?

הפעלה שנייה: חידון לגו
הכנו מצגת עם חידות טריוויה בנושא לגו, שהקרנו עם מקרן על הקיר. כל קבוצה בתורה הייתה צריכה לענות על השאלה. אם היא ענתה נכון, היא קיבלה קוביית לגו לבניית מגדל. אם לא ענתה נכון – התור עבר לקבוצה השנייה.
בסוף ההפעלה בדקנו לאיזו קבוצה יש מגדל יותר גבוה.

חידון לגו

חידון לגו

הפעלה שלישית: חידון סרטוני לגו
הקרנו לילדים סרטוני לגו שמצאנו ברשת, ושאלנו אותם שאלות (למשל – מה צבע החולצה של דמות הלגו בסרטון, כמה חלליות הופיעו בסרטון וכו'). כל קבוצה היתה צריכה לענות בתורה, ואם ענתה נכון קיבלה עוד קוביית לגו למגדל שלה.

הילדים צופים בסרטון לגו

הילדים צופים בסרטון לגו

עשינו הפסקת אוכל וממתקים, וריכזנו את הילדים בחזרה להמשך הפעילות. במהלך ההפסקה, בעלי הקרין קליפים מיו-טיוב של שירים מוכרים שעשו להם גרסאות לגו. זה היה ממש מגניב והילדים ממש התלהבו מזה.

הפעלה רביעית: חידון גימטריה
גימטריה זה נושא שהם למדו השנה בבית הספר. הצגנו לכל קבוצה מספר, שמייצג שם של צבע בגימטריה. כל קבוצה הייתה צריכה לנחש באיזה צבע מדובר (למשל, המספר 59 מצביע על הצבע הכחול). כשהם ניחשו נכון, הם קיבלו קוביות לגו והיו צריכים לבנות את המילה מלגו. בסיום קיבלו קוביות לגו למגדל שלהם.

 

חידון הגימטריה ותוצריו

חידון הגימטריה ותוצריו

הפעלה חמישית: פיצוץ בלונים
ההפעלה של פיצוץ בלונים זו הפעלה שאנחנו עושים בכל יום הולדת, ולא משנה מה הנושא שלה, כי הילדים מתים על זה. שחררנו בלונים בחדר, כשבתוך כל בלון היתה קוביית לגו. הילדים היו צריכים לפוצץ את הבלונים, לאסוף כמה שיותר קוביות, ולבנות מהם מגדל. הקבוצה שהצליחה למצוא הכי הרבה קוביות ולבנות את המגדל הכי גבוה היא הקבוצה שניצחה, וקיבלה עבור המגדל שלה מספר קוביות כמספר הפרש הגבהים בין שני המגדלים.

הפעלת פיצוץ בלונים

הפעלת פיצוץ בלונים

הקבוצה עם המגדל הכי גבוה בסיום כל ההפעלות קיבלה את הזכות להכות ראשונה בפיניאטה ענקית בצורה קוביית לגו שבעלי בנה, אבל לפני כן – הרמנו את אייל על כיסא והוא כיבה את הנרות על עוגת יום ההולדת, שהיתה בצורת לוח לגו (הוראות הכנה בבלוג הבישול שלי, "פשוט מבשלת").

עוגת יום הולדת בצורת לוח לגו

הילדים לא כל כך הצליחו לשבור את הפיניאטה, אז לבסוף בעלי קרע אותה והילדים אספו את הסוכריות שנפלו ממנה. בסיום יום ההולדת כל אחד קיבל שקית הפתעה עם משחק לגו קטן.

 

פיניאטה בצורת קוביית לגו

פיניאטה בצורת קוביית לגו

היה מעייף אבל ממש ממש מעולה, והילדים מאוד נהנו ומאוד התלהבו.

תודה לחברתי מירב שצילמה!

מסיבות יום הולדת מן העבר:
מסיבת יום הולדת בריכה לגיל שנתיים
מסיבת יום הולדת גלידה לגיל 3
מסיבת יום הולדת אבירים ודרקונים לגיל 5
מסיבת יום הולדת דינוזאורים לגיל 6
מסיבת אנגרי בירדז לגיל 7

חופש פסח 2014 – 2 גרסאות

הגרסה שלי – גרסת האימא (או: העובדות)

בשבוע הראשון של חופשת פסח, אייל היה בקייטנה "בראש חושב" עד הצהריים, ויאיר היה בקייטנה של היול"א (יום לימודים ארוך) של הגן. ביום ראשון לפני ליל הסדר הם בילו בעבודה של בעלי (כלומר שיחקו שם במחשב כל היום).
בחול המועד הייתי איתם ועם חברה וילדיה במרכז המבקרים של מכוורת עמק חפר. בעלי היה איתם במרכז המבקרים של חברת החשמל ובבית התפוצות. עשינו טיול במצדה עם חברים (אני עדיין מתאוששת מהירידה בשביל הנחש). בשבת ערכנו ביקור משפחתי בחיפה אצל הסבתא ובני הדודים.
את ליל הסדר ואת החג השני חגגנו אצל ההורים שלי.

הגרסה של הילדים – שיחה שערכתי איתם במוצאי החג השני

אני: נו, ילדים, איך היה בחופש פסח? מה תספרו בגן ובבית הספר שעשינו?
יאיר: היינו אצל סבתא.
אני: איזו סבתא?
יאיר: אצל שתיהן.
אני: אבל עשינו עוד דברים!
יאיר: גם היינו בעבודה של אבא.
אני: אבל עשינו עוד הרבה דברים! היינו במצדה, היינו במכוורת של הדבורים, הייתם בחברת חשמל…
אייל: אה, כן. נכון. בסדר, לחיבור בכיתה אני אכתוב על מצדה.
יאיר: זה היה חופש ממש ממש ארוך. אני רוצה לחזור לגן.
אני: הנה, מחר אתה חוזר לגן. אבל אייל עדיין בחופש, והוא יחזור לכיתה רק מחרתיים.
אייל: גם אני רוצה לחזור כבר לבית הספר. אני אוהב ללמוד.
יאיר: אני מתגעגע לחברים שלי בגן. החופש היה ארוך מידי.
אייל (בעצב): חכה חכה. בקיץ יהיה את החופש הבאמת ארוך.

 

כמה Highlights מחופשת הפסח. במכוורת עמק חפר ובמצדה. הביקור אצל סבתא לא כלול כאן.

כמה Highlights מחופשת הפסח. במכוורת עמק חפר ובמצדה. הביקור אצל סבתא לא כלול כאן.

fun במזגן: מרכז המבקרים יערת הדבש באלוני אבא

סדרת fun במזגן שוב חוזרת!! הסדרה מוקדשת לבילויים במקומות סגורים וממוזגים עם פעילויות לכל המשפחה. אנחנו: שני מבוגרים, ילד בן 8, וילד בן כמעט 5.

 

אייל אוהב מאוד  את שיר העמק, על עמק יזרעאל, וביקש כבר מספר פעמים שנטייל בעמק. בחורף לא הספקנו, ועכשיו מזג האוויר לא ממש מתאים לזה בעיניי. חיפשנו מקום ממוזג לבקר בו באזור, ומצאתי באינטרנט את יערת התבור באלוני אבא. הפעילות נראתה לי מעניינת והמחיר סביר. תיאמנו ביקור ונסענו לשם בשבת בבוקר.

המקום מופעל על ידי הזוג אברמוביץ'. היינו 2 משפחות בסיור. בהתחלה אברמוביץ' סיפר לנו מה נעשה במסגרת הביקור, ואחר כך חילק לילדים חליפות של דבוראים, ולנו המבוגרים מסכות של דבוראים.

 

הדבוראים הצעירים. נכון שהם חמודים???

הדבוראים הצעירים. נכון שהם חמודים???

יצאנו החוצה לעבר כוורת ההדגמה שנמצאת קצת אחרי מגרש החנייה. אברמוביץ' השתמש במפוח עשן בשביל שהדבורים יהיו רגועות, ופתח את הכוורת. הוא הסביר לנו על המבנה שלה, על הפעילות של הדבורים בכוורת, על הגוף של הדבורה, על אורח החיים של הדבורים ועוד ועוד. עמדנו ממש קרוב ויכולנו לגעת בדבורים. הוא נתן לנו להחזיק דבורה ממין זכר, שאין לה עוקץ, וגם הצלחנו לזהות ולמצוא את המלכה. זה היה ממש מעניין ומגניב!
החלק הזה של הפעילות אינו ממוזג, אבל מתקיים בצל.

הדבורים בכוורת

הדבורים בכוורת

דבורה ממין זכר בכף ידי

דבורה ממין זכר בכף ידי

אחר כך חזרנו פנימה וצפינו בסרט על חיי הדבורה והפעילות שלה בכוורת. קיבלנו גם הסבר על מוצרים נוספים שמייצרות הדבורים, כמו אבקת פרחים, פרופוליס, מה זה מזון מלכות ועוד, וראינו דוגמאות.
בתום הסרט, התחלנו בחלק השני של הפעילות – ייצור דבש! קיבלנו מסגרות עם דבש, וכלי בצורת מעין מזלג כדי לגרד מהן את הדונג.

אייל מגרד דונג

אייל מגרד דונג

אחר כך אברמוביץ' שם את כל המסגרות בצנטריפוגה, והילדים סובבו אותה בתורות. מהברז של הצנטריפוגה יצא דבש! שטעמנו עם כפיות.

יאיר מסובב את הצנטריפוגה

יאיר מסובב את הצנטריפוגה

דבש ניגר

דבש ניגר

היה מגניב ממש!! אני ובעלי נורא נהנינו וכך גם הילדים :-) מומלץ בחום.

 

בקצרה:
אתר: 
דף הפייסבוק של יערת הדבש
תחבורה / חניה: חנייה במקום.
הנזק:
 25 ש"ח לילד, 10 ש"ח למבוגר. במקרה שלנו – סה"כ 70 ש"ח.
אכלנו: טעמנו דבש. נשנשנו בננות שהבאנו מהבית.
קטנטנים: המקום נגיש לעגלות, מלבד אזור כוורת ההדגמה. לדעתי לא מתאים לילדים מתחת לגיל 4.
מדד הילד: 5 מתוך 5 
מדד ההורים: 5 מתוך 5 (נהניתי בטירוף!!! יותר מהילדים לדעתי).
ועוד משהו:
 ניתן לקנות במקום דבש מסוגים שונים, מזון מלכות, יערות דבש, ליקרים ועוד מוצרים. אלוני אבא הוא יישוב מקסים בפני עצמו, וניתן לעשות בו טיול רגלי קצר ולראות את המבנים מתקופת הטמפלרים ואת הרפת.

אל תתערבו לי במשפחתיות שלי

רץ כרגע קמפיין בשם "שלישי משפחתי" שמטרתו לעודד משפחות לאכול ביחד ארוחת ערב משפחתית לפחות פעם אחת באמצע השבוע.

הקמפיין הזה מרגיז אותי נורא, ובעיניי מצטרף לשורה של קמפיינים מרגיזים מהתקופה האחרונה, כגון הקמפיין נגד השמנת ילדים והקמפיין "תשמרי על הכוס שלך", שהקו המקשר ביניהם הוא האשמת והטלת האחריות על הקורבן, במקום ניסיון לעשות שינוי אמתי.

הכוונה אולי טובה. ההורים עובדים שעות ארוכות, ולא מבלים עם הילדים מספיק. בילוי זמן משותף משפחתי הוא דבר חשוב. אני בעד.
עכשיו בואו נסתכל על הפרטים הקטנים:

א. מי אמור להכין את ארוחת הערב הזו?
ההורה שחוזר הביתה אחרי 9 שעות עבודה שהתחילו ב-7 בבוקר ואחר כך המשיכו ל"משמרת שנייה" עם הילדים אחרי הצהריים? ההורה שעובד בהייטק וחוזר הביתה הכי מוקדם ב-19:30 בערב? האימא שנשארה במשרד עד 20:00 כדי "להשלים שעות" בגלל שבמשך השבוע היא יוצאת ב-16:00?
למי מהם יש כוחות לזה?
עד כמה זה מקבע את מקומה של האם במטבח, כזו שלרוב נמצאת בבית בשעות האלו וכנראה היא זו שתכין את ארוחת הערב?

ב. מתי אמורה ארוחת הערב הזו להתקיים?
19:00 בערב נראית לי שעה סבירה לארוחת ערב. האם כל ההורים (במיוחד ההייטקיסטים ביניהם) מצליחים להגיע הביתה עד השעה הזו? חשבתם אולי להפנות את הקמפיין למעסיקים ולומר להם – פעם בשבוע (בכל שבוע, כל השנה, לא רק ביום של הקמפיין) סוגרים את המשרד מוקדם וכולם הולכים הביתה? או שזה יותר מידי מחוץ לקופסה?

ג. מי אמר שארוחת ערב משותפת = = משפחתיות או הנאה?
האם יוזמי הקמפיין אכלו אי פעם ארוחת ערב עם ילד ADHD שבמשך כל הארוחה קופץ, זז, מלכלך, עושה קולות ורעשים, ומטריד באופן כללי – שלא באשמתו, כי הוא לא שולט על זה?
אם אנחנו לא אוכלים ארוחת ערב משפחתית באמצע שבוע אבל משחקים משחקי קופסה ביחד או רואים סרט ביחד, זה טוב או לא טוב?
ולמה אוכל שווה משפחתיות? למה שיחה עם הילדים צריכה לערב אוכל?

אל תקבעו לי מה זו משפחתיות. אל תגרמו לי לרגשות אשמה. רוצים לעזור לי? תשקיעו את הכספים של הקמפיין המיותר הזה בלעשות שינוי אמתי – שינוי תרבות העבודה החונקת בישראל. הורדת יוקר המחיה. שיפור התחבורה הציבורית כדי שלא ייקח לנו שעה וחצי להגיע הביתה בערב. השוואת תנאי החופשה של הילדים וההורים, כדי שנוכל לבלות עם הילדים שלנו בשקט, בלי לדאוג מה יהיה מחר, בלי להרגיש חנוקים. מה אנחנו נעשה בזמן הזה איתם, זה כבר עלינו, וממש לא בטוח שאוכל צריך להיות מעורב בעניין.

 

ג'יימי אוליבר על שעות העבודה שלו, מתוך הפייסבוק שלי

ג'יימי אוליבר על שעות העבודה שלו, מתוך הפייסבוק שלי