לפני יום הולדתו ה-5, אייל ביקש שנעשה מסיבה בסגנון של אבירים ודרקונים, ושהילדים יצטרכו לעבור משימות שונות עד להריגת הדרקון ומציאת האוצר.
אני ובעלי לקחנו על עצמנו לארגן את המסיבה – כשאנחנו ההוגים, היוצרים והמפעילים. השתתפו כ-13 ילדים (למעשה 14 – האח הקטן של אחד הילדים גם הצטרף): חברים של אייל מהגן (הוא בחר את מי להזמין) פלוס 3 בני דודים.
המסיבה נערכה במועדון במושב של ההורים שלי (לבקשת אייל). בתכנון ההפעלות נעזרתי במספר מקורות מהרשת: אתר יום הולדת ועוד, אתר הלול, והבלוג נקודות.

ההזמנה ליום ההולדת, נשלחה במייל

הכניסה למסיבה

כשהילדים הגיעו, חילקנו להם מדבקות עם השמות שלהם, ובינתיים הם נשנשו קצת משולחן הכיבוד (פרטים על שולחן הכיבוד ניתן למצוא בבלוג הבישול שלי – פשוט מבשלת. הוא היה בצבעי אדום-צהוב-לבן).
הושבנו אותם על מחצלת, ובעלי – מחופש למלך – החל לספר את סיפור המעשה:

הדרקון הראשי גנב את כל אוצרות הממלכה, והמלך הזמין את האבירים כדי שיהרגו את הדרקון ויחזירו את האוצר.
לאביר הראשי מונה הילד שיש לו היום יום הולדת – כלומר אייל, שקיבל מהמלך חרב ומגן מיוחדים.

המלך ממנה את אייל לאביר הראשי

המלך מתייעץ ב"כדור הבדולח" שלו

לשאר הילדים חילקנו מגנים שהכנתי מפוליגל, וכן מדבקות כסופות, זהובות וצבעוניות, והם ישבו לקשט את המגנים שלהם.

המגנים

כשהילדים סיימו, המלך אמר להם שכדי להגיע לטירת הדרקון הם צריכים מפה. את המפה יוכלו להשיג מהזקן החכם, אך לשם כך הם צריכים כסף.
המלך נתן לאייל שקיק עם לחש קסמים לזימון בלונים קסומים שבתוכם מוחבאות מטבעות זהב.
אייל אמר את הלחש, ואני הובלתי בלוני הליום (שהסתרנו במטבחון) לתוך החדר. הילדים פוצצו את הבלונים, מצאו בתוכם מטבעות זהב, ואספו אותם לשקיק.

בלונים קסומים ובתוכם מטבעות

מנסים לפוצץ את הבלונים

בפיצוץ בלונים רווחות אסכולות שונות

בינתיים בעלי התחפש לזקן החכם. אייל הביא לו את המטבעות, והזקן עשה קסם והופיעה המפה. חילקנו את המפה ל-3 איזורים, כמו בדורה: אגם הלבה, מערת החרבות, טירת הדרקון. הילדים חזרו על כך בקול.

הזקן החכם מקבל את המטבעות עבור המפה

עושה קסם…

המפה!

את אגם הלבה הכנו מסדין אדום, עליו הדבקנו "אבנים" ממוספרות שגזרנו מפוליגל, וכן להבות כתומות מבריסטול זרחני. המשימה היתה לעבור את אגם הלבה בדריכה על האבנים בלבד ורק לפי סדר המספרים. הילדים עשו את זה ממש יפה ובהתלהבות 🙂

אגם הלבה

חוצים את אגם הלבה

אחר כך הובלנו את הילדים ל"עמק הממתקים" – כלומר לשולחן הכיבוד, להפסקת אוכל (נקניקיות בפיתה עם קטשופ) ונשנוש ממתקים. פרטים על שולחן הכיבוד אפשר לקרוא בבלוג הבישול שלי, פשוט מבשלת.

שולחן הכיבוד, בצבעי אדום-צהוב-לבן

בסיום האוכל, סידרנו את הילדים בטור לפני מערת החרבות: אוהל מלא בלונים, שמתחתם היו מוחבאות חרבות שהכנתי מפוליגל. לכל ילד היתה חרב עם שמו. לאוהל היתה מחוברת מנהרה, והילדים היו צריכים לזחול במנהרה, להגיע לאוהל, למצוא את החרב עם שמם, ולזחול בחזרה. הם היו מקסימים ולקחו את זה כל כך ברצינות 🙂

מערת החרבות

אייל יוצא מהמנהרה, ובידו החרב שלו

נכנסים למנהרה

מה עושים עם חרבות? נלחמים!

אחרי שהילדים סיימו למצוא את החרבות ולהילחם בינם לבין עצמם, הסחתי את דעתם לעבר המפה, בעוד בעלי מוריד את הכיסוי מעל דגם ענק של דרקון, שהכנו מחוטי מתכת, עיתונים ובריסטולים אדומים, שהיה תלוי מהתקרה. בעלי העיף אותו לכיוון הילדים, אני צעקתי – "ילדים, הדרקון!!", והילדים התנפלו על דרקון הקרטון המסכן, ניסו לקרוע אותו לגזרים, ולמצוא את הלב האדום שלו שהיה מוחבא בתוכו (כדור אדום עטוף בעיתונים ובלבד אדום).

הדרקון – לפני

הילדים נלחמים בדרקון

הדרקון מחוסל

בעלי בינתיים התחפש בחזרה למלך, ואחרי שאחד הילדים מצא את הלב, גויסו שני ילדים לסחוב את תיבת האוצר (ארגז קרטון עטוף בנייר עטיפה כסוף), והגישו אותה יחד עם הלב למלך. המלך פתח את תיבת האוצר, וחילקנו לילדים מדליות (מטבעות שוקולד שהשחלתי על חוט) ואת שקיות ההפתעה שהיו בפנים.

המלך עם תיבת האוצר ולב הדרקון

אחר כך, כמובן, עוגת יום ההולדת (בצורת טירה), כיבוי נרות, והרמה על כסא. הילדים התנפלו עליי ודרשו חתיכות מהעוגה, שנעלמה כהרף עין.

אייל מכבה את הנרות

עוגות בצורת טירה

יש הוראות הכנה לעוגת יום הולדת בצורת טירה  בבלוג הבישול שלי, פשוט מבשלת.

היה מאוד מאוד מוצלח. אייל שמח עד השמים ומאוד מאוד נהנה ביום ההולדת שלו. גם שאר הילדים ממש ממש התלהבו, ושיתפו פעולה בצורה מקסימה. הם ממש "נכנסו" לעלילה, ורובם אף ביקשו לקחת את החרב והמגן הביתה.
אין ספק שזהו יום הולדת שלא יישכח במהרה.
(אני עדיין מתאוששת)