עפיפונים

שיחות על החיים עם הילדים – #1

טוב, נשברתי. אני לא יכולה להפריד בין פוסטים על שיחות עם אייל לבין פוסטים על שיחות עם יאיר. הם התחילו לדבר אחד עם השני וכל זה.

זהות

אייל (לחמודי): חתול טוב…. אתה חתול טוב…. אתה חתול יותר טוב מיאיר! ויאיר בכלל לא חתול.
יאיר: אני כן חתול!
אייל: לא, אתה ילד בן שלוש וחצי.
יאיר: אני חתול!
אייל: לא, אתה לא.
יאיר: חתול חתול חתול!
אייל: אימא, נכון שיאיר לא חתול?
אני: לא ממש, לא.
יאיר: אני כן חתול! אני רוצה להיות חתול…
אני: אתה יכול להיות חתול וירטואלי.

 

הסבון בכה מאוד

אייל (קורא שלט): "תדלק 50 ליטר ומעלה, וקבל רחצה חיצונית חינם"
אני: כן.
אייל: טוב נו, אבל אנחנו לא מאמינים לפרסומות.
אני: זו לא בדיוק פרסומת. הם פשוט מודיעים לך שאם תתדלק יותר מ-50 ליטר תוכל לקבל רחצה חיצונית בחינם. כדי שתדע. עכשיו אתה יכול לבחור אם אתה רוצה לתדלק כזו כמות. או לתדלק בכלל.
<אייל חושב>
אייל: טוב, גם ככה אבא לא רוחץ את האוטו. הוא לא רחץ אותו כבר לפחות שנתיים.
אייל: הוא אוהב שהאוטו מלוכלך. וגם מבפנים הוא לא מסודר ומלא בלגן. וגם יש עליו כל מיני סימנים מבחוץ.
אייל: ככה זה שומר עליו שלא יגנבו אותו, כי אף אחד לא רוצה אוטו כזה מלוכלך ומבולגן. חוץ מאבא.

 

השלמה

אייל: יאיר, בוא נשלים. לא השלמנו כבר שנה.
יאיר: טוב.
אייל: זה אומר שאנחנו לא רבים.
יאיר: טוב.
<יאיר עושה קולות שמעצבנים את אייל>
אייל: יאיר! די! אמרנו שאנחנו משלימים!!

 

הזמן הצהוב

יאיר: אימא, אני רוצה בננה.
אני: אכלת כבר שתי בננות היום. זה מספיק. תכאב לך הבטן.
יאיר: אבל אני רוצה להיות חתול צהוב!
אני: אז?
יאיר: אז אני צריך לאכול בננה!
אני: למה, כי היא צהובה?
יאיר: כן!
אני: רוצה לאכול גבינה צהובה?
יאיר: כן! ייייישששש!!!

 

וגם לא רוצה

יאיר: אמא, אני לא יכול.
אני: בטח שאתה יכול.
אייל: אתה יכול, כמו הספר שאתה אוהב – הקטר הכחול שיכול.
אני: נכון.
יאיר: אני אוהב את הקטר הכחול שלא יכול.

 

אני מניחה שאין צורך לציין שדמויות ה- lego star vwars של דארת' ויידר וה- storm trooper הן שלי והושאלו לילדים לזמן מוגבל בלבד ולצורך הצילום.

אני מניחה שאין צורך לציין שדמויות ה- lego star wars של דארת' ויידר וה- storm trooper הן שלי והושאלו לילדים לזמן מוגבל בלבד ולצורך הצילום.

תגובות

3 תגובות על ”שיחות על החיים עם הילדים – #1“

  1. אילנה הגיב:

    אני כל כך אוהבת הפוסטים שלך ובייחוד את השיחות עם… – כל פעם שאני רואה את הכותרת אני יודעת שזה הולך להיות מצחיק ומעניין!!!!

    אני חושבת שזה מדהים שאת מצליחה לזכור את כל הפנינות הללו ולכתוב אותם. זה פשוט מקסים, נפלא ואני מקווה שכשיהיו לי ילדים אני גם לא אתעצל לכתוב את כל השיחות הקטנות שלהם.

    ובכלל אני חייבת לציין שאני עוקבת אדוקה אחרי שני הבלוגים שלך ומרגישה כמו חלק מהמשפחה כבר 🙂
    את היית הבלוג הראשון שקראתי על בישול רק כשעברתי לגור לבד לפני שש שנים. בזכותך למדתי להכין פשטידות ונגררתי לעולם הבישול.
    כשאני אומרת בבית "רחלי" בעלי כבר יודע שהכוונה אלייך 🙂
    אומנם אני כבר לא בארץ, אלא בקנדה אך ממשיכה לקרוא רק מתכונים בעברית וכמובן את הפוסטים שלך.
    המון תודה רחלי, אני מאחלת לך שנה מקסימה והגשמת כל מה שאת רוצה וחולמת.
    המשיכי לכתוב, לבשל ולתת השראה ודוגמא לכולנו.
    אילנה

  2. רחלי הגיב:

    תודה אילנה על התגובה!!! ריגשת אותי מאוד. כל פעם מחדש משמח אותי לדעת שיש מי שקורא, עוקב ונהנה ממה שאני כותבת 🙂

  3. מקסים! גורם לי לחייך 🙂

הוספת תגובה