2005-2006
סוף שנת 2005 ותחילת שנת 2006 אופיינו בהצטננות ארוכה (שעדיין לא עברה), ובחוסר מוטיבציה לעשות משהו, מלבד לבשל ולהיות בהריון.
מצבי המנטלי באמצע החודש השמיני מזכיר מאוד את החורף הישראלי: יש ימים של שמש, שבהם אני מבריקה, מביאה את כל אוני האינטלקטואלי לידי ביטוי מושלם, ומרגישה מצליחנית ועל גג העולם. יש ימים של גשם, שבהם אני מנסה להיזכר מה בדיוק אמרו לי לפני שתי דקות, מנסה להיזכר במה בדיוק ניסיתי להיזכר, ואיפה שמתי את… מה שזה לא היה.
אבל די עם קשקושי ההריון. שנת 2005 היתה שנה מצוינת לדעתי. כנראה שבגרף של החיים, שנת 2003 היתה נק' מינימום, ומאז אני רק עולה (אני מקווה שהגרף לא יתחיל לרדת שוב מתישהו). אני בהחלט מרגישה שעשיתי קפיצת דרך גדולה, גם מבחינת הישגיי וגם מבחינת החיבור שלי לעצמי. אני גאה בעצמי!
לפני שנה הצבתי לעצמי מטרות. בואו נראה מה נהיה:
1. לרדת במשקל ולעשות כושר: בואו נגיד שניסיתי….
2. הרחבת המשפחה: ביטני התופחת מעידה על ההצלחה בתחום.
3. להמשיך לבלות: בהחלט התמחנו בנושא הזה השנה. ראינו הרבה הצגות ומופעים, יצאנו לנופש מס' פעמים, ובילינו עם חברים. האתגר האמיתי יהיה לנסות לשמור על אותה רמה גם עם תינוק.
4. לקדם ולשווק את עצמי: מצד אחד, אני חושבת שבהחלט הצלחתי לשווק את עצמי במקום העבודה שלי (הוכרזתי כעובדת מצטיינת). מצד שני, אני מרגישה שיש לי דרך ארוכה עוד לעשות. התהליך צריך להתחיל בשיווק שלי כלפי פנים (כלומר מול עצמי), ובזה אני לא כל כך טובה.
5. דימוי עצמי והערכה עצמית: יש שיפור מסוים, צריך עוד לעבוד על זה לא מעט.
6. תחביבים: בבישול השקעתי, את היצירה די זנחתי, וקשה לי עם זה.
7. ציונים גבוהים: הצלחתי. יש לי ממוצע מעל 90 ואני מרוצה.
8. ימי חופש: ניצלתי אותם כל כך בחוכמה, שבדצמבר נשארו לי מלא ימים. שווה.
9. שינה, אוכל, נפש: אני לא ישנה מספיק, אוכלת בסדר, ומשתדלת להישאר רגועה.
10. לכתוב יותר בבלוגים: לא נעים לי, אבל נכשלתי בגדול… חוץ מבלוג הבישול, אולי.
המטרות לשנת 2006 נגזרות למעשה מהמטרות לשנת 2005. התחלתי לקדם כל מיני דברים, והמטרה היא להמשיך במגמה הזו. שנת 2006 תהיה גם השנה הראשונה בחיי כאמא, וגם זה מעלה כל מיני מחשבות.
1. להגיע למשקל שאהיה מרוצה ממנו, ואוכל לשמור עליו לאורך זמן.
2. לעבוד על ההערכה העצמית שלי. לתת לעצמי יותר קרדיט. לקדם את עצמי.
3. להאמין בעצמי ולפעול לפי האינסטינקטים והעקרונות שלי, גם אם הסביבה לאו דווקא מפרגנת.
4. לזכור שהמושג "משפחה" לא מתייחס רק לילד, אלא גם להורים כבני זוג.
5. לא להזניח את עצמי והעיסוקים שלי.
6. להנות, להנות, להנות. הנסיעה לא שווה אם לא נהנים מהדרך.
אני מאחלת לכולכם שנה נהדרת, מעצימה ומהנה!
שיהיה לך ולנו שנה נהדרת.
שנצליח לעמוד בכל המטרות.
הרבה דברים ישתנו בשבילך – לידה, ילד, חופשת לידה, חזרה לעבודה, מציאת עבודה, מעבר לעבודה חדשה.
רק אני אשאר שם בשבילך (קצת יותר זקן, 30+ אבל עדיין חי ובועט) כדי לעזור לך להגשים את כל משאלותיך…
מתוק שלי, המון תודה ואני מקווה שתהיה לנו שנה נהדרת.
רחלי
אומרים שהדרך למטרות חשובה לא פחות.
אני למדתי את זה על עצמי, בדרך לשווק את עצמי והעריך את עצמי יותר השנה.
לפי הבלוג, הדרך שלך – ממש בסדר…
רק חבל שלא כתבת הרבה בחודשים האחרונים (למרות שיש לך תרוץ מסוים)
אני חשבתי שאולי תלדי עד עכשיו, כמו שאני הייתי צריכה להוולד בפברואר, אבל הגעתי ב 7 לינואר…
היי דפנה,
נחמד לשמוע (לקרוא) ממך 🙂
בחודשים האחרונים רוב היכולת המנטלית שלי מופנית להריון. אני לא שולטת על זה, וגם אין לי יותר מידי מה לעשות… וגם אותי זה מצער שהתוצאה היא שאי כותבת פחות (הרבה פעמים אני מתכוונת לכתוב, אבל עד שזה קורה, דעתי כבר מוסחת לעניינים אחרים…).
אני מאחלת לך שתצליחי גם את להגשים את המטרות שלך השנה 🙂
ואני מאחלת לעצמי שהלידה תקדים במקסימום שבוע…
רחלי שלי,
המון בהצלחה במטרות שהצבת לך,
אני בטוחה שתצליחי בזאת בגאון.
אוהבת!
מתה עלייך!
רחלי,
שיהיה לך המון בהצלחה בהגשמת כל המטרות שהצבת
לעצמך
והכי חשוב – תהני מעצמך וממשפחתך
מגיע לך !!!!
תודה נועה! 🙂 מאחלת לך אותו דבר בחזרה!